"מי ידאג לעתיד ילדינו?"

>> השופט בדימוס שלמה שהם מודאג מאוד בתקופה האחרונה. שהם, 62, אב לחמישה וסב לשמונה, מתקשה להאמין שבכנסת פועלים לבטל את נציבות הדורות הבאים, גוף שבראשו עמד ב-2001-2006. השבוע אישרה מליאת הכנסת בקריאה הראשונה הצעת חוק לביטול נציבות הדורות הבאים בכנסת. בעד הצעת החוק הצביעו 22 ח"כים לעומת חמישה שהתנגדו.



בין חברי הכנסת שהצביעו נגד הצעת החוק נמנו דב חנין (חד"ש), ניצן הורוביץ, אילן גילאון וחיים אורון (מרצ). כעת, תוחזר הצעת החוק אל ועדת הכנסת שתדון בה לקראת העלאתה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית. אם תאושר ההצעה, יוצא חוק נציבות הדורות הבאים מספר החוקים של המדינה.

ח"כ יריב לוין (הליכוד), יו"ר ועדת הכנסת שהגיש את הצעת החוק, אמר כי "החוק להנהגתו של נציב הדורות הבאים בכנסת שהתקבל ב-2001 היה תקלה קשה מאוד שבו מתמנה 'קומיסר' שיושב מעלינו - בעוד אנו נבחרי הציבור. המשמעות היא שאנו לא מסוגלים ולא חושבים ולא עושים זאת. לאותו נציב גם ניתנת כנראה הנבואה שהוא יודע טוב יותר מה לעשות לדורות הבאים".



שהם זועם: "עם כל הכבוד ליו"ר ועדת הכנסת, הוא לא יודע מה מהות תפקיד נציב הדורות הבאים. במסגרת האיזונים והבלמים של הדמוקרטיה, כך גם סברו הח"כים שקיבלו את החוק, יש צורך בגוף ממשלתי בעל ראייה ארוכת הטווח של איזה עולם אנחנו משאירים לילדינו. במרוץ היומיומי שבו אנחנו חיים, כשהמחוקקים צריכים לקבל החלטות מהיום למחר, וזה בולט במיוחד בישראל, לא מסתכלים על הטווח הארוך. וצריכים להסתכל עליו" .



"מדינה שחושבת לטווח קצר"



נציבות הדורות הבאים הוקמה בכנסת ב-2001 בהתאם לחוק שיזם ח"כ טומי לפיד (שינוי). נציב הדורות הבאים היה ב-2001-2006 יועץ מיוחד לכנסת שתפקידו היה לפקח כי החקיקה בכנסת לא תפגע בדורות הבאים. בנציבות הועסקו 12 עובדים בתקציב של 2.3 מיליון שקל בשנה. הנציבות עסקה בעיקר בענייני חברה, איכות סביבה, בריאות וחינוך. בסוף 2006 הסתיימה כהונתו של הנציב הראשון, שלמה שהם. מאז לא נבחר נציב חדש ועובדי הנציבות הועברו לתפקידים אחרים בכנסת או פוטרו. בפועל נציבות הדורות הבאים חדלה מלהתקיים.



שהם, כנראה נציב הדורות הבאים האחרון, היה קודם לכן שופט בית משפט שלום ויועץ משפטי של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.



מה עשתה נציבות הדורות הבאים בקדנציה שלך?



שהם: "היינו מעורבים בפעולות החקיקה של הכנסת ותרמנו תרומה משמעותית בראייה ארוכת הטווח, בדאגה לדורות הבאים. פעמים רבות היינו מעורבים - וגם יזמנו ודחפנו - בפעולות כמו חקיקה שתאסור פרסומת למזון מזיק לילדים, במאבק נגד מגפת ההשמנה, בחקיקה לקידום זכויות הילד, בחקיקה לראייה ארוכת טווח בנושא החינוך (חינוך 2020), לשיפורים בחוק הפנסיה, לתכנון רב-שנתי ולתקציב רב-שנתי, לחקיקת חוק אוויר נקי בישראל, לקבלת חוק הקרינה הבלתי מייננת, לקבלת ההחלטה להקמת פארק אילון ועוד".



המתנגדים לנציבות טוענים שהיא מוצב קדמי של בית המשפט העליון בכנסת.



"העובדה שהייתי שופט בדימוס מקרית. באותה מידה היו יכולים למנות לתפקיד פרופסור לאקולוגיה, או אנשים בעלי מומחיות אחרת. להגיד שעם המינוי שלי בית המשפט העליון השתלט על הכנסת זה פשוט לא נכון. הייתי נציב הדורות הבאים חמש שנים. פעם בית המשפט העליון התערב בנעשה בכנסת?!



"נציב הדורות הבאים אינו גוף שיפוטי. זה גוף שרוצה להכניס שיקולי עתיד. גוף שנמצא במקום שבו צריכים לדאוג לאיזונים ובלמים. זה גוף שמשפיע על זכויות וחובות העתיד של הילדים של אזרחי ישראל. העתיד צריך להיות מונח על השולחן וכעת הוא לא. ישראל היא מדינה שחושבת לטווח קצר".



ח"כ לוין טוען כי נציבות הדורות הבאים פוגעת במעמד הכנסת.



"איני מבין מהיכן לקח לוין את הטענה הזו. להיפך, הנציבות תורמת למעמד בית המחוקקים". אם הנציבות היתה קיימת כיום מה היא היתה תורמת לדורות הבאים?



"זו שאלה מצוינת. היא היתה דואגת, למשל, שתמלוגי הגז בתמר ובלוויתן יחולקו גם לדורות הבאים. מדובר באוצר טבע שאינו שייך רק לדור הנוכחי של אזרחי ישראל. בנורווגיה, למשל, דאגו שמפירות אוצרות הטבע של המדינה, בארות הנפט, ייהנו גם הדורות הבאים".



בכנסת אומרים, לא מינינו נציב חדש, והנה המדינה ממשיכה להתקדם. סימן שכל נושא הנציבות היה מיותר.



"לח"כים הכי קל לומר את הדברים האלה. אומרים לי, 'לא הרגשנו בחסרונך'. כעת הכנסת יכולה להעביר חקיקה בלי לחשוב על העתיד. זה יותר נוח, אולי, אבל ברור שזה לא נכון. צריך שיהיה מישהו 'רע' שיאמר בעת הדיונים בכנסת, 'רבותי זה לא מסתדר עם העתיד שלנו'".



"הכנסת לא צריכה אורקל מדלפי"



בשנותיו בכנסת, תחילה כיועץ משפטי ואח"כ כנציב הדורות הבאים, קנה לעצמו שהם תומכים רבים, אך גם לא מעט מתנגדים. בכנסת טענו בעבר כי שכרו כנציב הדורות הבאים מוגזם (שהם השתכר כ-49.5 אלף שקל בחודש ב-2006 - שכר זהה לשכרו של שופט מחוזי).



בנוסף, בתקופת פעילותה של הנציבות השמיעו גורמים בכנסת ביקורת על פעילותו של שהם. לדבריהם, חלק גדול מהח"כים לא היו מודעים לפעילותה. הגורמים הוסיפו כי אם הכנסת מעוניינת לבחון את השלכות החקיקה על הדורות הבאים היא יכולה לעשות זאת בסיוע של מרכז המידע והמחקר בכנסת שאליו עברו רוב עובדי נציבות הדורות הבאים.



ליריב לוין זוהי הקדנציה הראשונה כח"כ. הוא לא פגש בשהם בכנסת. לוין, איש האגף הימני בליכוד, עורך דין בהשכלתו, הוא יו"ר ועדת הכנסת. התנגדותו למוסד נציב הדורות הבאים עקרונית. "מדובר במוצב שהקימה הרשות השופטת בלב ליבה בשל הרשות המחוקקת, כדי לפקח עליה. לא במקרה הנציב הראשון היה שופט בדימוס". האם לא נכון שבכנסת יהיה נציג שחושב גם על הדורות הבאים?



לוין: "הטענה כי אנחנו המחוקקים בעלי ראייה קצרת טווח ואילו שופטי בית המשפט העליון בעלי ראייה רחבה לגבי העתיד, מגוחכת. אני כופר בהנחה כי יש גוף על אובייקטיבי שיודע מה יקרה בדורות הבאים. אנחנו הרי יודעים למי ניתנה הנבואה".



אבל בניגוד לחברי הכנסת, נציב הדורות הבאים הוא אדם א-פוליטי, עם ראייה א-פוליטית.



"חברי הכנסת נבחרו על ידי העם כדי לקבל החלטות לטווח הקצר, הבינוני והארוך. זה לא תפקיד לנציב. הטענה כי הוא א-פוליטי מגוחכת. לכל נציב שנבחר תהיה השקפת עולם. ח"כים נבחרים כדי לבצע אג'נדה. יש לי בהחלט אג'נדה לטווח הארוך לכל נושא.



מה ההבדל בין העימותים שאתה מנהל עם ח"כים לבין עימות אפשרי עם נציב הדורות הבאים?



"בכל נושא שעל סדר היום בכנסת אני מנהל דיאלוג עם הח"כים, ממעמד שווה. והנה מינו לכנסת את האורקל מדלפי, דמות על, נציב הדורות הבאים, מעל הח"כים. פתאום הח"כ צריך להתווכח על האמת האובייקטיבית עם האורקל מדלפי. אני נמצא בעמדת נחיתות קשה אם אני חושב אחרת, או בעמדת עליונות אם אני חושב כמוהו. זה מצב מאוד מסוכן".



מדוע הכנסת לא מינתה בארבע השנים האחרונות, בניגוד לחוק, נציב חדש לדורות הבאים?



"העובדה כי מאז סוף 2006 ועד סוף 2010 לא מונה נציב חדש, ולא היתה כל דרישה למנות נציב חדש, מוכיחה יותר מכל כי אין מקום לתפקיד הזה בדמוקרטיה הישראלית".



שלמה שהם שולל לחלוטין את הטענה הזאת: "לתפקיד נציב הדורות הבאים יש בהחלט מקום בדמוקרטיה הישראלית. אנשים נבחרים לתקופת זמן מוגבלת. הם רוצים להיבחר לקדנציה נוספת - טבעי שהם יסתכלו על הטווח הקצר, על גזירת הסרט. אבל המדינה רוצה שיהיה מישהו שיסתכל גם מעבר לטווח הקצר. עובדה שבעולם הקימו ומקימים גופים מסוג נציב הדורות הבאים. כך זה באיחוד האירופי, בקנדה, בפינלנד, בגרמניה וניו זילנד".