>> כשגולדה מאיר ביקרה לראשונה באפריקה בשנות ה-50, כשרת חוץ, כמעט שלא היו מי שדיברו על נושאי מגדר. ואולם היא ראתה את הפוטנציאל הטמון בנשים, שלא היו מעורבות אז כמעט כלל בתהליכי פיתוח. ב-1961 הוקם בעידודה מרכז שהתמקד בהכשרת נשים ושילובן בתהליכי הפיתוח - הראשון מסוגו בעולם - מרכז כרמל, המרכז הבינלאומי להכשרה על שם גולדה מאיר.
ישראל, אז עדיין מדינה מתפתחת בעצמה, החליטה להעביר את הידע שפיתחה למדינות באפריקה. תקציבה לא היה גדול, ולכן מרבית ההשקעה התמקדה בהכשרות ולא בהקמת תשתיות.
מבחינת ישראל, היה יתרון רב ביצירת קשרי ידידות עם מדינות אפריקה, שקולותיהן יכולים היו לאזן במידה את סוללת מדינות ערב באו"ם, למשל. כיום נוספים לכך גם שיקולים כלכליים: גרשון גן, בכיר במש"ב, סוכנות הסיוע הלאומית של ישראל, עד לפני כמה שנים, מסביר כי פרויקטים רבים של ישראל באפריקה, בעיקר בתחום החקלאות, הניבו לישראל בסופו של דבר עסקים. "מש"ב פתח את השווקים", אומר גן, ששימש גם שגריר ישראל בזימבבואה ובמדינות נוספות באפריקה.
מאיר, כמו גם פוליטיקאים ודיפלומטים אחרים, טענה כי אף שהשיקולים הפוליטיים והכלכליים היו קיימים, מניעיה העיקריים של ישראל היו פילנתרופיים. באחת ההתבטאויות הידועות שלה בנושא, אמרה מאיר למנהלי סולל בונה: "איני רוצה שתפסידו שם, אבל למען השם - לא רווחים גדולים".
"ישראל היתה הראשונה בעולם שהתייחסה לנשים באפריקה ולמעמדן", אמרה מזל רנפורד, מנהלת מרכז כרמל, בכנס "אפריקה מבעד לעדשה המגדרית" שנערך באוניברסיטת תל אביב ביום ראשון. "בעולם אנו שומעים כל הזמן ביקורת חריפה על ישראל ברמה הפומבית, אך בארגונים הפנימיים של האו"ם יש גם הרבה מאוד הערכה כלפינו".
לדברי רנפורד, הגישה הישראלית מכירה בכך ש"המודלים הישראליים לא בהכרח מתאימים לאפריקה. אנו משתדלים לא לעשות מהפכות, ולכן העבודה נעשית הרבה באמצעות ארגוני נשים מקומיים באפריקה, לפי דרישתם". ההכשרה היא של מדריכים מקומיים, לדבריה, ונועדה להעביר את הידע והכלים שנצברו בישראל כדי שאלה יוכלו להשתמש בהם בהתאם לצרכים המקומיים.
הקניית כישורי ניהול לנשים עניות
כך למשל בקניה הוקם לפני שנים בית הספר לעובדות סוציאליות הראשון באפריקה, על ידי ישראל. "פרויקט חינוך בגאנה המתמקד בקומאסי, אחת מערי המילניום של האו"ם (ערים שנבחרו כמוקדי פיתוח, מ"ר), מראה תוצאות מרשימות בשנתיים שהוא קיים", מספרת רנפורד. המטרה היא לצייד את המחנכות בכלים מתאימים כדי שילדות לא ייפלטו מבתי הספר בגלל עוני או מחלה, ולתת להן הזדמנות להשתלב במערכת החינוך - מה שצפוי לשפר את מעמדן ומצבן הכלכלי בהמשך הדרך.
מקמרון הגיעו לישראל קבוצות נשים הפעילות בתחום החקלאי, ויחד עם המרכז להכשרה חקלאית של מש"ב פותחה עבורן תוכנית. ביחד עם מכון הערבה, הוקמה תוכנית הנקראת מים ומגדר, שנועדה להתמודד עם בעיית המים החריפה באפריקה. נשים הן הגורם העיקרי המספק מים בכפרים רבים באפריקה - מטלה המצריכה זמן ואנרגיה רבים, וזוכה לתשומת לב רבה בקרב ארגוני סיוע בעולם.
הגישה הישראלית זוכה להכרה בגופי הסיוע העולמיים. הבנק העולמי, למשל, משתף פעולה עם מרכז כרמל בתוכנית grassroots management training, שנועדה לספק כישורי ניהול לנשים העניות ביותר, מתוך הבנה שאחת הדרכים הטובות לסייע למדינות עניות להתפתח היא בפיתוח מלמטה. לנשים חלק חשוב במערכת הקהילתית, שכן לא רק שהן מהוות חלק חשוב בכוח העבודה, הן גם לרוב אמונות על גידול הילדים, מסבירה רנפורד.
כשמאמצי הסיוע והפיתוח הם חיצוניים, יש סכנה שהאוכלוסייה המקומית פחות תשתף פעולה, מה שיפגע בסיכויי ההצלחה. בנוסף, סיוע שניתן מלמעלה, לעתים אינו מבין את הצרכים הקהילתיים וההשלכות של השינויים שהוא מחולל. כך למשל, מעלה רנפורד כדוגמה את התנאי של קרן המטבע הבינלאומית להענקת סיוע לכלכלות באפריקה בשנות ה-80, בכך שאלה יבצעו רפורמה במגזר הציבורי. "זה הביא לפיטורי מאות נשים שהיו פקידות. התוצאה היתה הגדלת עוני הנשים, שפגע ביכולתן לשלוח ילדים לבית הספר", היא מספרת .
הכשרה לנשים גם לתפקידים בכירים
במסגרת הפעילות של מש"ב, עברו כ-270 אלף איש לאורך השנים הכשרות בישראל ובחו"ל. ואולם מאז שנות ה-60 וה-70 חלו שינויים רבים - הן בפניה של אפריקה עצמה והן במערכי הסיוע וההכשרה הבינלאומיים והישראליים.
אם בתחילה המוקד היה הדרכות לנשים עניות יותר, כיום הדגש הוא יותר על נשים בתפקידי מפתח, להן השפעה משמעותית על קבוצות נרחבות יותר. תוכניות ההכשרה פונות יותר לנשים בעמדות מפתח, מאחר שבאפריקה יש כיום תשתית של נשים משכילות, בעלות תארים מאוניברסיטאות מובילות בעולם, שזקוקות להכשרה מעשית.
בנוסף, בעקבות המשבר העולמי הצטמצם זרם התרומות לאפריקה. הסיוע הישראלי, המבוסס על הכשרה ופחות על השקעות, ותקציבו מצומצם מלכתחילה, נפגע פחות. עם זאת, כלל תקציב הסיוע של מש"ב כיום הוא כ-10 מיליון דולר - 0.068% מהתל"ג של ישראל, ונמוך בהרבה משיעורו בשנות ה-60. מדובר בשיעור נמוך מהממוצע במדינות oecd - 0.28%, ונמוך אף מיעד ה-oecd והאו"ם להקדיש 0.7% מהתל"ג לסיוע למדינות עולם שלישי (יעד שהושג רק על ידי קומץ מחברות oecd).
התקציב של מרכז כרמל אמנם אינו גדול. לדברי רנפורד התקציב שהמרכז מקדיש לנושא הוא כ-5 מיליון שקל. התקציב המוקדש לפעילויות בחיפה בלבד הוא כ-1.7 מיליון שקל - אך הוא מספיק לכ-35 פעילויות הכשרה בשנה (רק בישראל). מדי שנה מגיעות לישראל כ-700 נשים מ-57 מדינות כדי לעבור הכשרה - כ-45% מהן מאפריקה. מספר דומה של נשים מקבלות הכשרה ישראלית בחו"ל.
הפעילויות מתמקדות בפיתוח מנהיגות, העצמה, פיתוח קהילתי בכלל, חינוך ומדיה לשינוי חברתי - הנושא שבמוקד כיום הוא היזמות העסקית ככלי למלחמה בעוני. כלים כמו מיקרו-פיננסים, הכשרה ומערכות תמך ליזמות. הקניית ידע כדי ליצור מקורות הכנסה על ידי עסק קטן. פעילויות אלה התבצעו בחודשים האחרונים באוגנדה, זמביה, סיירה ליאונה, סנגל, אתיופיה ובנין. בקניה לבדה הקימו יותר מ-240 קבוצות נשים עסקים קטנים, כתוצאה מהדרכות מרכז כרמל.
ישראל מושיטה יד לאפריקה
מאת מיכל רמתי
1.12.2010 / 7:01