יבשת של הזדמנויות

>> בזמן שאירופה בצרות, ארה"ב מדשדשת ובאסיה מתחילים לרסן את המשקיעים הזרים, יותר ויותר משקיעים פונים כיום למקום שמעולם לא חשבו עליו - לאפריקה.



אף שרבים מדברים על ההבטחה האדירה שביבשת השחורה מלאת המשאבים, עד היום הוא לא התקרב למיצוי. "לשאול מדוע הפוטנציאל לא מומש עד עתה זה כמו לתהות למה אין שלום בין ישראל לפלסטינים - זה סיפור של מאות שנים", אומר אנטון רו, מנכ"ל חטיבת חברת הביטוח aon באפריקה שמדרום לסהרה ודרום אפריקה. "ב-50 השנים האחרונות המדינות באפריקה נהפכות לדמוקרטיות, ובשנים האחרונות באות יותר לקראת המשקיעים", הוסיף רו, שהגיע לישראל בחודש שעבר לרגל כנס "אפריקה - יבשת של הזדמנויות עסקיות" של aon, ברוקרית הביטוח הגדולה באפריקה.

לצד היותה אזור מבטיח שיש בו הרבה מקום לפיתוח, אוכלוסייה גדולה ופוטנציאל להשקעות שיניבו תשואה גבוהה, היבשת השחורה סבלה מאז ומתמיד מדימוי - ומציאות תואמת - של עוני, שחיתות ופשע. גם כיום משקיעים רבים עדיין לא ששים להגיע ליבשת, וחוששים מתופעות כמו חטיפות, שמתרבות והולכות בשנים האחרונות.



ל-aon יש פתרון לחששות אלה - החברה השיקה אפליקציית אייפד חדשה שמאפשרת לראות את הסיכונים הטמונים בכל מדינה, בסולם של 1-5 (1 לסיכון הנמוך ביותר, 5 לסיכון הגבוה ביותר). מבין מדינות אפריקה, קונגו, זימבבואה, מוגדישו וסודאן מדורגות כבעלות הסיכון הגבוה ביותר. במפת הסיכונים של aon מפורטים גם סוגי הסיכונים. באנגולה, למשל, המדורגת ברמת סיכון בינונית-גבוהה, מציינת aon את המצב הכלכלי הקשה, אי היציבות הפוליטית, רגולציה וחוקים לא ידידותיים למשקיעים, וחשש למחסור במזון.



"אנחנו מנסים לחנך כך אנשי עסקים שנוסעים בעולם, וגם מטיילים", אמר רו. "חשוב לדעת מה קורה במדינה שאליה נוסעים, ורוב מהדורות החדשות והעיתונים לא מסקרים את מה שקורה יום יום בקונגו, למשל".



"קשה לעשות עסקים באפריקה", מספר ישראלי שעבד בעשור האחרון בניגריה, אתיופיה וקונגו. "קשה - אבל אפשר וכדאי". לדבריו, מה שחשוב הוא ליצור קשר טוב עם גורמים מקומיים, ובעיקר עם השלטונות באזור שבו עובדים. עם זאת, מזהיר הישראלי, "צריך הרבה סבלנות, ועליכם לקחת בחשבון שיש סיכוי גדול שמה שהובטח לכם על ידי המקומיים לא ייצא לפועל". הוא מציין כי קשה גם לרכוש את אמונם של גורמים מקומיים. "מי שאין לו סבלנות - אפריקה היא לא המקום בשבילו".



הסינים לא נותנים למקומיים הזדמנות



משקיעים בכל העולם מסכימים עם דברים אלה. בסקר שערכה חברת המידע הפיננסי בלומברג בקרב משקיעים באוקטובר, בחרו 11% באפריקה כיעד מועדף להשקעות. היבשת דורגה במקום החמישי, אחרי סין, ברזיל, הודו וארה"ב.



מי שמפגינות סבלנות ואורך רוח הן חברות סיניות, שבעשור האחרון השקיעו רבות באפריקה - בייחוד בפיתוח תשתיות ובתחום הכרייה. "מנקודת המבט של משקיעים נראה שלסינים יש ראייה לטווח ארוך יותר משאר העולם. הם מביטים עשר שנים קדימה, בעוד שמשקיעים משאר העולם סבלניים פחות ורוצים תשואות מהירות יותר", אומר רו, שמשבח את המהירות שבה עובדות החברות הסיניות.



ואולם לדבריו, החיסרון הוא שבינתיים הם לא מנצלים את כוח האדם המקומי. "מניסיוני, כשהסינים משקיעים בפרויקטים הם מביאים עובדים מסין. בשלב ראשון האוכלוסייה המקומית לא מקבלת הזדמנות, אך בטווח הרחוק זה יביא לה תועלת".



מה באמת לגבי האוכלוסייה המקומית? האם החברות הפועלות באפריקה משקיעות בה?



"בכל סביבה יש פערים בין העניים לעשירים. אני חושב שיש עסקים אחראיים מאוד, יש גופים שמשקיעים באפריקה ודואגים לנושאים כמו חינוך ילדים וטיפול בעוני. כחברה שפועלת בדרום אפריקה, אנו משקיעים די הרבה בפרויקטים חברתיים ועושים זאת ברחבי היבשת. החברות יכולות לסייע, אך אי אפשר להטיל עליהן את האחריות למה שממשלות צריכות לעשות".



האוכלוסייה המקומית לא צפויה להכשיל את המשקיעים, לדברי רו. לטענתו, הגורם העיקרי שיש להביא בחשבון כששוקלים פעילות באחת ממדינות אפריקה הוא השלטון המקומי. "אם יש ממשלה מושחתת ולא יציבה, כל השאר לא יסתדר", הוא אומר. "אנחנו לא חווים הרבה סיכונים מצד המקומיים בדרך כלל. הדבר הכי חשוב הוא השלטון".



בשנים האחרונות עשו ממשלות רבות באפריקה מאמצים לבלום סכסוכים קטלניים, ויצרו את היציבות הפוליטית הדרושה להנעת הצמיחה. אחד המבחנים החשובים לדמוקרטיה של אפריקה יתרחש בתחילת 2011, כשניגריה - אחת המדינות המאוכלסות והגדולות באפריקה, יצרנית הנפט הגדולה ביותר ביבשת והכלכלה החשובה בה לאחר דרום אפריקה - תערוך בחירות "חופשיות והוגנות", לדברי נשיאה. כמה מדינות נוספות באפריקה שמדרום לסהרה צפויות לערוך בחירות ב-2011, בהן בנין, צ'ד, קמרון, קונגו, ליבריה וגבון. בדרום סודאן יתקיים משאל עם לגבי עצמאותה בינואר.



ממשלות באפריקה עשו בעשור האחרון מאמצים לשפר את האווירה הכלכלית ביבשת ולעודד השקעות. שיעור האינפלציה באפריקה ירד מ-22% בשנות ה-90 ל-8% בשנות ה-2000. החוב החיצוני של הממשלות ירד מ-82% מהתמ"ג בממוצע בשנות ה-90, ל-59% בעשור שעבר. הגירעונות התקציביים צומצמו מ-4.6% מהתמ"ג ל-1.8% מהתמ"ג בממוצע.



מפריטים יותר ויותר



הממשלות האפריקאיות גם החלו לאמץ מדיניות לעידוד השווקים. הן הפריטו מיזמים ממשלתיים, נפתחו יותר לסחר, חיזקו את הרגולציה והמערכות החוקית וסיפקו תשתיות חברתיות ופיסיות. ניגריה, למשל, הפריטה יותר מ-116 חברות בין 1999 ל-2006.



קרן המטבע הבינלאומית (imf) צופה כי כלכלת אפריקה תצמח השנה ב-5% - צמיחה שלהערכתה תואץ עוד יותר ב-2011. התמ"ג הכולל שלה, שב-2008 היה 1.6 טריליון דולר, שווה כעת לזה של ברזיל או של רוסיה, והיבשת היא בין הכלכלות הצומחות בקצב המהיר בעולם.



עליית מחירי הנפט והמינרלים היא שסייעה לצמיחה מאז 2000. ואולם הזינוק מסביר רק חלק מהצמיחה. משאבי טבע היוו 32% מהצמיחה בין 2000 ל-2008. שני השלישים הנותרים הגיעו מתחומים אחרים, ובעיקר קמעונות, טלקום וייצור.



המגזין "אקונומיסט" צופה כי אפריקה שמדרום לסהרה תהיה אחד האזורים בעלי הצמיחה המהירה בעולם ב-2011. הצפי הזה הוא הודות לזינוק בביקוש מחו"ל - בייחוד מסין ומהודו; ומבית - תופעה שמתגברת הודות לעיור ולגידול בצריכה.



הצמיחה בטווח הרחוק תביא שינויים דמוגרפיים וחברתיים, שייצרו מנועי צמיחה חדשים - ובראשם העיור, כוח עבודה מתרחב ועליית הצרכנים מהמעמד הבינוני, כך לפי דו"ח של חברת המחקר מקינזי. ב-1980 חיו רק 28% מהאפריקאים בערים. כיום 40% מתוך אוכלוסיית היבשת, שגודלה מיליארד איש, חיים בעיר. זה שיעור דומה לסין וגדול מהודו.



כוח העבודה באפריקה גדל גם הוא, בניגוד למה שקורה בשאר העולם. ביבשת יש יותר מ-500 מיליון אנשים בגיל העבודה, ועד 2040 מספרם צפוי להגיע ל-1.1 מיליארד ולהוביל לעלייה נוספת בתמ"ג.



האפריקאים נהפכים גם לצרכנים. ב-2000 היו כ-59 מיליון משקי בית ביבשת בעלי הכנסה של לפחות 5,000 דולר בשנה (במונחי שוויון כוח קנייה). מי שמרוויחים מעל לכך מוציאים כמחצית מהסכום שמעבר על מוצרים שאינם מזון. ב-2014 צפוי מספר משקי הבית האלה להגיע ל-106 מיליון. באפריקה יש יותר ויותר משקי בית מהמעמד הבינוני (הכנסה של 20 אלף דולר ויותר) מבהודו. הצריכה העולה באפריקה תיצור יותר ביקוש למוצרים מקומיים.



המחסור בתשתיות פוגע בסחר



גורם אחר שעלול להרתיע משקיעים מאפריקה הוא התשתיות הלקויות. באזורים נרחבים עדיין אין חשמל, ובמקרה הטוב נעזרים בגנרטורים. גם המחסור בתשתיות תקשורת היווה פעם בעיה, אך בשנים האחרונות נרשם שיפור עצום בנושא זה, עם החדירה הגדולה של טכנולוגיית הסלולר ליבשת.



חשש נוסף שעדיין מכרסם באנשי עסקים הוא מתופעת החטיפות. באוקטובר שוחררו לחופשי פול ורייצ'ל צ'נדלר, זוג פנסיונרים בריטים, 13 חודשים לאחר שנחטפו על ידי פיראטים סומליים. בניגריה נחטפו בחודש שעבר כ-20 אזרחים זרים, בהם ישראלי שהוחזק במשך שלושה ימים בשבי.



aon מעריכה כי עלות הביטוח נגד חטיפות במזרח אפריקה גבוהה כיום פי עשרה מלפני שנתיים, עם פרמיה בגובה 30 אלף דולר לביטוח כלי שיט בסכום של 3 מיליון דולר לנסיעה אחת. הפרמיות הגבוהות הן בתגובה לעלייה פי שניים בסכום הכופר הממוצע שדורשים פיראטים סומליים בשנתיים האחרונות - מסכום של בין 500 אלף דולר ל-2 מיליון דולר ב-2008, ל-1-4 מיליון דולר כיום.



איש העסקים הישראלי שפועל באפריקה מתגלגל מצחוק כשמועלית סוגיית החטיפות. "חטיפות זה עבודה", הוא אומר, ומסביר כי הוא פשוט בוחר להתרחק מאזורי הסכסוך. "יש לי חבר שמסתובב עם שומרים חמושים באזור הדלתא".



ב-aon לאו דווקא ממליצים להתרחק מהמדינות המסוכנות ביותר, אלא להיות בהן זהירים יותר. "חלק מהמדינות המבטיחות ביותר הן דווקא המסוכנות ביותר, כי הן גם טומנות בחובן את התשואות הגבוהות ביותר", אומר רו. "בזימבבואה, למשל, אנו צומחים בקצב מהיר, והתשואות שם נאות מאוד - על אף חוסר היציבות הפוליטית - וכך גם במדינות כמו אנגולה, שהיא היצרנית השישית בגודלה בעולם של עפרות ברזל". קונגו היא מדינה נוספת שמשקיעים רבים לוטשים אליה עיניים, אם כי אין בה נמל וחסרות בה תשתיות, מוסיף הישראלי.



רו טוען כי הפוטנציאל גדל בעקבות הקמת איחוד מזרח אפריקה, שהפך את הסחר עם המדינות להרבה יותר קל מכפי שהיה קודם לכן. הוא מביע תקווה כי איחוד בנוסח האיחוד האירופי יוקם ביבשת.



למשקיעים ממליץ רו לפזר את הסיכונים - להשקיע חלק במדינות מסוכנות יותר וחלק במדינות יציבות יותר - ולגוון את תיק ההשקעות בין מגזרים שונים. "עצתי היא לחקור ולבחון את ההזדמנויות, וברגע שמזהים הזדמנות טובה, אנו יכולים לסייע בצמצום הסיכונים הקיימים", הוא ממליץ. "יש הרבה שאלות שצריך לשאול, ואם אתם לא מסוגלים לענות עליהן עד הסוף, אולי ההשקעה באפריקה אינה רעיון טוב".