מפגן הכוח של מיקרוסופט

>> "אני לא מבין מה קורה כאן, כנראה יש כמה כנסים במקביל", כך התייחס נהג מונית אילתי להמולה החריגה שהיתה השבוע בעיר הדרומית. הוא טעה. כנס tech-ed של מיקרוסופט ממלא את אילת גם כשאין בה כנסים נוספים.



למעשה, כבר בשעות הבוקר המוקדמות של יום ראשון תנועת הנוסעים לכנס, הגדול מסוגו הנערך בישראל, הצליחה לגרום לאולם בשדה דב בתל אביב להיראות עמוס. כ-3,000 מבקרים בכנס גדשו לאורך שלושה ימים את האולמות ב-11 בתי מלון באילת, ואת דגלי החברה ניתן היה לראות מכל פינה בעיר.

"tech-ed הוא יותר מטכנולוגיה - זה מפגש חברתי, נטוורקינג", ציין דני ימין, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל, במושב הפתיחה של הכנס. בשונה מכנסים מפנקים אחרים של תעשיית ההיי-טק בישראל, tech-ed אינו כנס יוקרתי לבכירים בלבד. רובו הגדול של הקהל מורכב משכבות הביניים של עובדים בארגונים וחברות - מנהלי רשתות, מנהלי פרויקטים, קצינים בצה"ל. אלה האנשים שמיקרוסופט רוצה ביקרם. זו השדרה המרכזית שממנה מיקרוסופט שואבת את עיקר עוצמתה.



"רק כ-10% מהמוזמנים הם בכירים. השאר הם עובדים מדרגי ביניים. מיקרוסופט עושה להם פאן, מציגה להם מוצרים חדשים. בהמשך הם ייהפכו לנציגי המכירות של מיקרוסופט בארגון שלהם", טוען ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל חברת הייעוץ והמחקר stki.



עלות הפקתו של הכנס השנה, לפי דיווחיה של מיקרוסופט ישראל, היתה כ-10 מיליון שקל. אמנם מדובר בסכום גבוה, אך הפגנת הכוח הזו משרתת את מיקרוסופט ישראל, שמסמנת את המגזר הציבורי והעסקי בישראל כטריטוריה כבושה מזה יותר מעשור. הכנסותיה השנתיות של מיקרוסופט ישראל מוערכות ב-200-250 מיליון דולר בשנה. בהשוואה לנעשה בעולם, הדומיננטיות של מוצרי מיקרוסופט בישראל גבוהה מאוד. הסיבות לכך הן מרובות.



"עד סוף שנות ה-90 מיקרוסופט סיימה להשתלט על השוק הישראלי - גם בתחום מערכות ההפעלה וגם בתחום התוכנות המשרדיות", קובע שוורצקופף. בשונה מחברות עולמיות אחרות, דוגמת יבמ וסאן, מיקרוסופט השקיעה בשנות ה-90 כ-100 מיליון דולר כדי להתאים את מוצרי התוכנה שלה לעברית ולשוק הישראלי.



כניסתן של הגרסאות המגויירות של אופיס לשוק דחקה הצידה מוצרים מקומיים דוגמת איינשטיין, דגש וקיו-טקסט. את הדומיננטיות במגזר העסקי של מיקרוסופט בישראל, חייבת מיקרוסופט לא במעט למודל רישוי ה-enterprise, המאפשר לארגונים גדולים לרכוש תוכנות במחירים נמוכים מאוד.



האתגרים שבדרך: מחשוב ענן וטכנולוגיה צרכנית



לפי הערכות, כמחצית מהכנסותיה של מיקרוסופט ישראל - כ-100 מיליון דולר בשנה - מגיעות ממכירה במודל רישוי זה. "אין ספק שהאחיזה של מיקרוסופט בכל רשויות הממשלה, בעיריות, בצבא ובמגזר החינוך, נובעת מההנחות המשמעותיות שהם מספקים", מסביר גדעון לופז, מנכ"ל חברת המחקר idc. "המגזר הציבורי בישראל קונה ממיקרוסופט, נקודה".



במדינות אחרות, מוסיף לופז, יש חדירה משמעותית הרבה יותר של לינוקס במגזר הציבורי. "בישראל, מנהלי מערכות המידע ממשיכים לקנות מיקרוסופט - זה עובד, הם מקבלים מחיר טוב - הם לא צריכים את כאב הראש", הוא מציין. סיבה נוספת לפערים בשימוש במוצרי מיקרוסופט בין ישראל לשאר העולם מייחס לופז למדיניות ברורה להעדפת קוד פתוח במדינות כמו גרמניה וברזיל. "בזכות המדיניות הזו הם הצליחו להביא לשיעורי אימוץ מרשימים של לינוקס במערכות ציבוריות", הוא קובע.



סביבת המחשב האישי לא היתה התחום היחיד שבו השיגה מיקרוסופט הישגים חשובים בישראל. גם בתחום הפתרונות הנלווים, דוגמת sharepoint, נחשבת אחיזתה של מיקרוסופט איתנה. גיורן של הפתרונות הארגוניים של מיקרוסופט לעברית - מערכות ניהול משאבים ארגוניים ומערכות ניהול קשרי לקוחות - נשא פרי ואלה הצליחו להתחרות מול מערכות ותיקות יותר בשוק.



סביבת הפיתוח של החברה, דוט.נט, זוכה אף היא לפופולריות לא שכיחה בקרב הארגונים הגדולים בישראל. "יש יחידות שלמות בצה"ל שעברו לפתח רק בדוט.נט", הסביר בשיחה עם themarker בכיר בתעשייה.



"הסיבה העיקרית לדומיננטיות של מיקרוסופט בסביבות הפיתוח היא חוסר התחרותיות של המשק הישראלי", מסביר שוורצקופף. "בשנות ה-80 היתה ישראל אחת המדינות הכי מתקדמות בתחומי המחשוב. ב-2010 אנחנו לא מתקדמים בכלל.



"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהדבר העיקרי שמעניין בה את מנהלי יחידות המחשוב זה קיצוץ בהוצאות. בעולם הטרנד הזה נמשך שנה אחת ומיד אחריה כולם חזרו לניסיונות לשיפור התחרותיות שלהם. כשאין תחרות, ארגונים לא ממהרים להשקיע במערכות מחשוב ולהחליף מערכות ליבה. סביבת דוט.נט מאפשרת לארגונים לבצע פיתוחים קטנים בעלות נמוכה יחסית לעלות הפיתוח בסביבות דוגמת ג'אווה, שדורשות כוח עבודה בעל הכשרה מקצועית רחבה יותר", הוא מוסיף.



אך גם בשוק הישראלי מחכה למיקרוסופט עתיד לא פשוט. מהפכת המחשוב מענן מאיימת על החברה גם בשוק הישראלי. מיקרוסופט מציעה אמנם טווח רחב של מוצרים בתחום זה, רחב אולי גם מזה של המתחרות, אך בשונה מסביבת ה-pc, בענן ניצבת בפני מיקרוסופט תחרות קשה. לתחום הענן נכנסה מיקרוסופט באיחור לא אופנתי - איחור שאיפשר לחברות כמו אמזון, גוגל ורבות אחרות ליצור שוק רווי בתחרות. הדגש שנתנה מיקרוסופט ישראל לשירותי הענן בכנס tech-ed מצביע על הרצינות בה רואה החברה את האתגרים הניצבים בפניה.



"מבחינתנו tech-ed הנוכחי הוא תחילתו של עשור מהפיכת הענן", ציין ימין במהלך הכנס. לפי נתוני החברה, כ-1,000 לקוחות ושירותים התנסו בשירותים המקוונים של מיקרוסופט, מאות לקוחות רכשו את שירותי הענן של החברה ויותר מ-200 חברות מבצעות פיתוח בסביבת הענן azure. "כשאנחנו מדברים על ענן אנחנו מדברים על שינוי פרדיגמה שקורה אחת ל-10 או 12 שנים", ציין ימין. "המטרה שלנו פשוטה - אנחנו רוצים להגיע בתוך שלוש שנים למצב שבו הרוב המכריע של הארגונים בישראל יריצו לפחות שירות ענן אחד של מיקרוסופט".



הידיים כבולות



ההתמקדות בשירותי ענן אותה הציגה מיקרוסופט ישראל במהלך הכנס אופיינית למיקרוסופט העולמית. אופיינית פחות היא ההתעלמות היחסית מתחום הטכנולוגיה הצרכנית, הגיימינג והבידור. אף שמיקרוסופט ישראל שמחה להציג את החדשנות הטכנולוגית של מערכת 7 windows phone, ושל מערכת הקינקט (ראה מסגרת) המיועדת ל-xbox, החברה הציגה עד כה הישגים דלים בהבאתם לישראל.



אף שהושק לפני כעשור בעולם, מיקרוסופט ישראל עדיין אינה מייבאת באופן רשמי את ה-xbox. מערכת 7 windows phone אמורה אמנם להצעיד את מיקרוסופט אל תוך העידן הסלולרי, אך היא טרם גוירה בישראל. בעולם שבו נוצרת התמזגות של טכנולוגיות צרכניות וטכנולוגיות ארגוניות, חולשה במגזר הצרכני יכולה להתבטא גם באיבוד שליטה במגזר הארגונים.



ייתכן בהחלט שבכל הנוגע לתחום זה, ידיה של מיקרוסופט ישראל כבולות. "מיקרוסופט העולמית מחולקת לחטיבות נפרדות וההחלטה היא בידיים שלהן", מסביר שוורצקופף. "גם ללא נציגות רשמית, החברה מצליחה למכור בישראל מכשירי xbox. המחזור של מיקרוסופט העולמית הוא כ-50 מיליארד דולר. יכול להיות שהחברה קיבלה החלטה אסטרטגית שלא לנסות להתמודד בשוק הזה באזורים גיאוגרפיים מסוימים. צריך לזכור שמדובר בהיערכות שונה לחלוטין מבחינה שיווקית. אף אחד בחברה העולמית לא יפסיד שעות שינה בגלל אובדן ההכנסות מ-xbox בישראל", מסכם שוורצקופף.



44% משוק המחשוב בישראל



לפי הערכות של חברת המחקר idc, הסביבה העסקית סביב מוצרי מיקרוסופט בישראל מהווה כ-44% משוק המחשוב בישראל. עוד מעריכה החברה כי כ-58 אלף משרות בישראל נסמכות על סביבות מיקרוסופט. לפי נתונים אותם הציג ימין במסיבת עיתונאים בכנס, בשנה האחרונה צמחו מכירות מיקרוסופט ישראל ב-15%. במגזר הארגונים הגדולים רשמה החברה צמיחה של 19%, ובמגזר העסקים הקטנים והבינוניים רשמה החברה צמיחה של 7.4%. במגזר הלקוחות הפרטיים ובחטיבת האונליין רשמה החברה את הצמיחה הגבוהה ביותר - 108%, בעיקר בזכות השקת מערכות חלונות 7 וחבילת התוכנות המשרדיות אופיס 2010.



לפי נתונים שאותם הציג ימין, בישראל נמכרו בשנה האחרונה כ-800 אלף רישיונות למערכת חלונות 7, וכ-100 מהארגונים הגדולים בישראל כבר רכשו והטמיעו את מערכת ההפעלה או נמצאים בשלבי ההטמעה שלה. בנוסף, ציין ימין כי החברה מכרה כ-450 אלף רישיונות של חבילת התוכנות אופיס 2010.



נתונים ביחס לקווי מוצרים אחרים של החברה מציגים אף הם נתונים מרשימים: גידול של 11% בתחום שרתי ה-windows servers, גידול של 16% במכירת בסיס הנתונים sql server, גידול של 121% במכירת מערכת erp dynamics, שהושקה השנה בגרסה עברית, וגידול של 17% ו-40% בתחום פתרונות האבטחה והתקשורת האחודה בהתאמה.



האם קינקט יהיה האייפון של מיקרוסופט?



>> קינקט, מערכת השליטה נטולת הבקרים של xbox, מסתמנת כלהיט התורן של עולם הטכנולוגיה הצרכנית. במהלך השבוע האחרון דיווחה מיקרוסופט כי מכרה יותר מ-2.5 מיליון יחידות מהקינקט ברחבי העולם, תוך 25 ימים בלבד מאז השקתו. נתונים אלה מצביעים כי היעדים אותם הציבה החברה - מכירת 5 מיליון יחידות ברחבי העולם בעונת החגים הנוכחית - ניתנים בהחלט להשגה.



כבר עם הצגתה הראשונית, תחת השם natal, זכתה המערכת לביקורות מהללות, שאותן שומרים הכתבים הטכנולוגיים בדרך כלל למתחרה הוותיקה אפל. "כל שאני יכול להגיד הוא שהחוויה מהממת", ציין כתב "ניו יורק טיימס", אשלי ואנס. כתבים אחרים התייחסו לתחושת השחרור מכבלים שמלווה את השימוש במערכת, והעריכו כי מיקרוסופט מצעידה את עולם הגיימינג למקומות שטרם נחקרו.



קינקט פותחת למגזר הטכנולוגי תחום משחק חדש לחלוטין, שאותו תוכל מיקרוסופט לנצל גם מחוץ לזירת הגיימינג - היא תוכל לשמש את מיקרוסופט ליצור יתרון תחרותי בזירת הטלוויזיה הממוחשבת, ביצירת ממשקי משתמש אינטואיטיביים למחשב האישי, ואולי אפילו בזירת הסלולר.



בדומה לאפל, מיקרוסופט הצליחה להביא לשוק טכנולוגיה שמהלכת קסם על המשתמשים, ולעשות זאת הרבה לפני המתחרות. גם לאייפון יש מתחרים, אך עד שאלה הגיעו לשוק, אפל השכילה לזכות באחיזה משמעותית. המהלכים האחרונים שביצעה מיקרוסופט מראים כי היא אינה מתכננת לתת להזדמנות לחמוק מידיה. מיקרוסופט חיזקה במהלך השנה האחרונה את יתרונה התחרותי בתחום על ידי רכישה של חברות כמו קנסטה, המתמחה בפיתוח שבבים המאפשרים אינטראקציית משתמש טבעית. בכל מה שקשור לקינקט נראה כי מיקרוסופט מבינה כי היא צריכה לדהור. המפתחים העצמאיים יציבו לה את שלטי הכיוון.