מחקר חדש: מה גורם למוסד אקדמי להיות בית גידול טוב ליזמים?

אוניברסיטת mit, סטנפורד, והארוורד האמריקאיות, לצד אוניברסיטאות ישראליות כגון הטכניון, אוניברסיטת תל אביב והעברית, מתגאים במספר הסטארט אפים היוצאים מהן. מחקר ישראלי ניסה לבחון מהם מאפייני מוסדות מחקר שיהוו בית גידול טוב ליזמים אקדמיים.




מחקר שנערך על ידי ד"ר גיל אבנימלך מהקריה האקדמית אונו ופרופסור מריאן פלדמו מאוניברסיטת צפון קרולינה בצ'פל הייל, ויוצג בכנס האסטרטגיה הישראלי (isc 2010) בדק את כמות היזמים שיצאו מ-124 מוסדות מחקר מובילים בארה"ב. המחקר בדק כיצד איכות ומוניטין המוסד והמחלקות הטכנולוגיות שלו מצד אחד, ואיכות ומוניטין הבית ספר למנהל עסקים שלו מצד שני ישפיעו על רמת היזמות שיוצאת מהמוסד. כמו כן, המחקר בדק כיצד האזור בו המוסד ממוקם ומאפייניו משפיעים על רמת היזמות במוסד. לבסוף המוסד בדק את השפעת פעילות חברת המסחור של האוניברסיטה על יזמות באוניברסיטה.



ממצאי המחקר מראים שבעוד איכות המחלקות הטכנולוגיות קריטיות ליזמות אקדמאית, מוסד ללא בית ספר למנהל עסקים או עם בית ספר חלש למנהל עסקים יהיו פחות יזמים ממוסדות עם בית ספר מוביל למנהל עסקים. ההסבר שניתן לכך הינו שמעבר לפוטנציאל הטכנולוגי של חברי סגל במוסד חשוב מאוד גם האופי היזמי שבדרך כלל מושפע מבית הספר למנהל עסקים במוסד.



כמו כן, נמצא שהסביבה בה ממוקמת האוניברסיטה משפיעה בצורה מהותית על יזמות באוניברסיטה. אוניברסיטה מובילה שממוקמת באזור לא יזמי לא תייצר מספר רב של יזמים אקדמיים. מעבר לכך אנשי הסגל שבכל זאת יהפכו ליזמים יעשו זאת בדרך כלל באזורים גיאוגרפיים אחרים בהם יש אשכול יזמים מוביל. אבנימלך אומר כי השלכות המדיניות הם שבכדי לקדם את רמת היזמות באזור מסוים צריך להפעיל כלי מדיניות משולבים שכוללים הן תמיכה ביזמות באקדמיה והן תמיכה באשכול המקומי.



לבסוף, המחקר מצא שככל שחברות יישום של האוניברסיטה יעילה יותר במסחור פטנטים כך הנטייה של אנשי סגל באוניברסיטה להקים חברות יקטן ולכן גם תקטן ההשפעה המקומית של האוניברסיטה. ההסבר לכך הינו שאנשי סגל לרוב מעוניינים להישאר חוקרים באקדמיה ולכן כאשר חברת היישום יעילה בהפיכת הרעיונות המסחריים שלהם לרווח לחוקרים ללא צורך בהקמת חברה (קרי, ע"י רישום ומסחור הפטנט) המוטיבציה של החוקר להקים חברה תרד משמעותית.