הבטיח חתונה 18 שנה - וישלם 850 אלף שקל

גבר שהבטיח לאשה במשך 18 שנה להינשא לה ולא עשה זאת, יפצה אותה ב-790 אלף שקל, מתוכם 90 אלף שקל בשל הפרת הבטחת נישואים, 600 אלף שקל בשל הבטחתו לשכן אותה בדירה ו-100 אלף שקל בשל התחייבות נוספת שהפר כלפיה, להעביר לרשותה סכום זה במקרה שבו לא יחיו יחד. כך קבעה באחרונה שופטת בית משפט השלום בתל אביב, אושרי פרוסט-פרנקל. בנוסף, ישלם לה הגבר שכר טרחת עורכי דין בסך 60 אלף שקל - כך שבסך הכל ישלם לה הגבר 850 אלף שקל.

מפסק הדין עולה כי התובעת והנתבע קיימו קשר זוגי במשך 18 שנה, שהחל כשהאשה היתה בת 33, נשואה ואם לילדים. לטענתה, הקשר הסתיים כשהיתה בת 51, חולה ואומללה, לאחר שנתנה את חייה, את כספה וחסכונותיה לגבר, בתמורה להתחייבותו לשאתה לאשה. לטענתה, הגבר הפר מסמך שעליו חתם ב-1994, שבו התחייב לשאתה לאשה ולדאוג לכלכלתה. כמו כן, טענה, הוא הפר התחייבות לערוך ביטוח חיים על סך 100 אלף שקל שבו האשה היא המוטבת, וכן את התחייבותו להעביר לרשותה 100 אלף שקל במקרה שבו לא יחיו יחד.

לגרסתה, היא התגרשה מבעלה ואבי ילדיה למען הגבר, ובדיעבד התברר לה כי הוא הוליך אותה בכחש ונטל את כספה. עוד טענה, באמצעות עו"ד עידו דיבון, כי הגבר קנה לה טבעת נישואים והצהיר כי בכוונתו להינשא לה, והכיר לה את משפחתו. לטענתה, רק שנה לאחר שהתגרשה מבעלה התברר לה שהגבר נשוי, אך הוא הבטיח לה שיתגרש מאשתו ויישא אותה לאשה. היא הוסיפה כי הגבר הרעיף עליה מתנות, נסיעות משותפות לחו"ל, וגרם לה לעזוב את עבודתה ולהעביר לו את כספה. האשה ציינה כי ויתרה על כל רכושה לטובת בעלה, לאחר שהגבר הבטיח לה כי היא תתגורר בדירה שבבעלותו בבני ברק כל חייה, יחד עם ילדיה.

הגבר טען להגנתו כי הוא והאשה קיימו רומן לא רציף, שבמהלכו היו לאשה קשרים רומנטיים עם אחרים, כי הוא מעולם לא הבטיח לשאתה לאשה ולא גזל את כספה. לשיטתו, הוא מעולם לא הציג עצמו כגרוש והאשה ידעה שאין לו כל כוונה לפרק את התא המשפחתי שלו. עוד טען כי חתם על המסמכים לטובתה בהיותו בלחץ, לאחר שהאשה איימה שתספר לאשתו על הקשר ביניהם.

השופטת קיבלה את טענות האשה, וקבעה כי הגבר "הפר הבטחת נישואין, שיקר והונה את התובעת מתחילת מערכת היחסים שלהם, הציג בפניה מצג לפיו הוא אוהב אותה אהבת אמת, רוצה לבלות עמה את חייו, להתגרש מאשתו ולהקים עמה בית ומשפחה. להבטחות אלה לא היה כל בסיס ולפי עדותו הוא עשה זאת במרמה, מתוך מודעות מלאה לתרמית".

השופטת הוסיפה כי "מעדויות עדי התביעה שהיו אמינות, ברורות וחד משמעיות, עולה כי הנתבע התנהג אל התובעת כאשתו, הציג אותה כאשתו, דאג לכל מחסורה ומחסור ילדיה ומשך אותה בכחש ורמייה, בטענה שהליכי הגירושין בינו לבין אשתו מתמשכים". השופטת התרשמה כי "התנהלות הנתבע במהלך הדיונים היתה לא אמינה. עדותו רצופת סתירות, מהוססת, חסרת היגיון ומתחמקת".