על השאלה מיהו המשקיע הגדול בעולם ברשתות חברתיות - לא רבים יודעים להשיב. הסיבה לכך היא שמדובר באדם שרק בחודשים האחרונים החל שמו להתגלגל על לשונם של יודעי דבר ולהתפרסם בעיתונות, כמי שהימר על שניים מהנכסים הבולטים של עולם האינטרנט: הרשת החברתית פייסבוק וחברת המשחקים המקוונים זינגה. הוא היה הראשון לרכוש מניות בפייסבוק ובזינגה, כמו גם באתר הקניות הקבוצתיות גרופון, שמנהל משא ומתן להימכר לגוגל ביותר מ-3 מיליארד דולר. כעת אפילו מדברים עליו כמשקיע אפשרי ברשת המסרים טוויטר. יורי מילנר, כפי שרומז השם, אינו נער אינטרנט אמריקאי. מדובר ביהודי-רוסי המתגורר במוסקווה, שהחל את דרכו כחוקר פיסיקה ונאלץ אף לעבוד תקופה מסוימת כנהג מונית. בהמשך הקים עסק למכירת מחשבים אישיים כדי להגדיל את הכנסותיו, שהסתכמו אז ב-5 דולרים ליום. ב-1990 נסע מילנר לארה"ב כדי ללמוד וביצע תפנית בחייו: מילנר היה הרוסי הראשון שסיים לימודי mba באוניברסיטת וורטון היוקרתית בשיקגו, ובהמשך עבד בבנק העולמי ואף ניהל ברוסיה בנק בשם מנאטפ (menatep), ששייך לטייקון הנפט מיכאיל חודורקובסקי.
לפני קצת פחות מעשר שנים שוב שינה מילנר כיוון והחל להשקיע בחברות אינטרנט. הוא פרץ לתודעה הישראלית כשרכש לפני כחצי שנה את השליטה באיי.סי.קיו מידי aol.
לא הרבה ידוע על דרכו של מילנר, 47, הנשוי לדוגמנית לשעבר יוליה מילנר - ועוד פחות מכך ידוע על מקור הכסף שלו ועל אלה העומדים מאחוריו. הוא ממעט לדבר ולהתראיין וגם כשהוא נאות לכך, הוא מצליח להתחמק מרבות מהשאלות המסקרנות. מה בכל זאת ידוע אודותיו? ידוע כי מילנר עומד בראש קרן השקעות שאותה ייסד ב-2005 בשם digital sky technology (dst), שהזרימה כסף לכ-15 חברות אינטרנט, ביניהן חברת mail.ru, שאותה הפך לחברת האינטרנט הגדולה ברוסית. מדובר בחברת ההשקעות הגדולה ביותר ברוסיה ובמזרח אירופה, עם השקעות בהיקף הגבוה ממיליארד דולר.
עוד ידוע שמיליארדר רוסי בשם אלישר אוסמנוב, שהתעשר ממסחר בפלסטיק ובמתכות ורכש חלק ממועדון הכדורגל הלונדוני ארסנל, הוא המשקיע הגדול ביותר בקרן (32%), ושמשקיעים נוספים הם חברת טנסנט הסינית וחברה דרום-אפריקאית בשם נספרס. לפני שנה - כך סיפר אוסמנוב למגזין "פורבס" במארס - הוא קיבל טלפון ממילנר, שבו נשאל אם הוא מכיר חברה בשם פייסבוק. "הוא שאל אם אני מכיר אותה כי יש לו הזדמנות לחטוף חתיכה ממנה. עניתי שלא, אבל שהנכדים שלי מכירים אותה".
אוסמנוב דחק במילנר לבצע את העסקה: כ-2% מפייסבוק תמורת כ-200 מיליון דולר, כלומר לפי שווי של כ-10 מיליארד דולר עבור הרשת החברתית - בימים שבהם אחרים הציעו להשקיע לפי שווי של 4-6 מיליארד דולר. על פי הערכות נוכחיות, פייסבוק שווה כיום כ-40 מיליארד דולר, רווח של 300% תוך שנה וחצי למילנר ולשותפיו. ב-2010 הגדילה dst את אחזקותיה בפייסבוק ל-10%, אך עובדה זו לא הוזכרה כמעט במרבית כלי התקשורת המערביים.
עם רווח כזה ועם הרוח הגבית של ההנפקה המוצלחת של mail.ru בלונדון בתחילת נובמבר, מתחיל מילנר להראות סימנים של פתיחות: הוא מצהיר שהוא מעוניין לבצע השקעות נוספות בהיקף של מיליארד דולר, ואף מתחיל להגיע לכנסים ולמפגשים של ראשי תעשיית האינטרנט. בכנס מונקו שהתקיים בתחילת נובמבר, אחד משלושת הכנסים המרכזיים של זירת האינטרנט האירופית, מילנר הסכים לענות על שאלות של עמיתיו. הראשונה בהן עסקה - איך לא - במייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג.
מתי פגשת את מארק צוקרברג?
"פגשתי אותו לפני שנתיים. הציגו לי בחור עם כפכפים וגרביים, בלי עניבה, ועם איזה סווטשירט עם כובע".
אז פשוט הלכת לאיש עם הגרביים ונתת לו מיד כמה מיליוני דולרים?
"לא. אני משקיע כבר הרבה שנים ברשתות חברתיות ברוסיה, אז דיברנו על רשתות חברתיות. הוא שאל על הפעילות שלנו ברוסיה. בשלב הזה כבר הכרתי היטב את פייסבוק וידעתי שאם יש רשת חברתית שמספר החברים שלה גדל ב-1% מדי יום - וכל הגידול הזה מגיע בלי פרסום או שיווק - אני רוצה להשקיע בה. היה לי ברור שיש בה משהו גדול".
מה היו ההשקעות הקודמות שלך ברשתות חברתיות?
"עד אז השקענו בחמש רשתות חברתיות. רוסיה היא מקום עם הרבה מהנדסים ומתכנתים טובים - וכן, גם עם האקרים. זו מדינה שזוכה בכל תחרות עולמית של תכנות מחשבים. נכון שמחצית מהמתכנתים המוכשרים עוברים לארה"ב, אבל המחצית השנייה נמצאת ברוסיה. לכן החלטתי לפני עשר שנים להיכנס לתחום האינטרנט, ולכן אנחנו גם ממשיכים להשקיע בו".
לפני שנה וחצי צוקרברג חיפש כסף - ולא חסרו קופצים. מדוע הוא בחר דווקא בך?
"פייסבוק מכרו את המניות לנו כי שילמנו יותר מאחרים. הם גם הבינו שהכרנו את התחום היטב. בהנפקות הפרטיות של זינגה ושל גרופון כבר היינו המובילים בעסקה. בזינגה אנחנו משקיע אחד מתוך שלושה משקיעים. בגרופון - אחד משניים".
בנוף האמריקאי אתה נחשב למשקיע מסוג אחר. אפשר לעשות אתך דברים לא מקובלים.
"זה נכון. בהתחלה היה לפייסבוק נוח שאנחנו מוכנים לקנות מהעובדים מניות, וכך 'להנזיל' אותן עבורם. זה משהו שעזר להם להחליט למכור דווקא לנו".
בעצם, בעבור פייסבוק נכנסת לתפקיד שבדרך כלל ממלאת הבורסה - סיפקת נזילות לעובדים ולמשקיעים. יצרת עבור פייסבוק אפשרות להישאר פרטית עוד כמה שנים, אבל לנהל את העסק כאילו שיש שוק למניות שלה. את חושב שאתה יוצר סוג חדש של תחרות לגופי ההשקעה האמריקאיים?
"כן, אבל אנחנו רואים שגם גופים אמריקאיים מציעים לאחרונה הצעות דומות לשלנו. בעסקות אחרונות שביצענו כבר ראינו תחרות מבחינה זו, למשל מקרן סילברלייק".
מתי ואיך אתה מתכוון לממש את ההשקעה שלך בפייסבוק?
"בשבוע האחרון יצאנו לסיבוב אצל משקיעים ('רוד שואו') לקראת ההנפקה של mail.ru בלונדון, וזה לא היה פשוט בכלל. בעתיד, ההנהלה של הקרן תחליט כיצד לבצע את האקזיט מפייסבוק".
מדוע בכלל להתמקד ברשתות חברתיות? מה אתה מוצא בהן?
"קיימת מגמה קבועה של האצה בכמות המידע שאנשים מחליפים ביניהם. המידע הזה מוכפל בכל שנה וחצי. זה אומר שיש משהו שלא היה קודם בצריכת המידע הזה, בצורך לאגור ולשמור אותו, והמשמעות היא שצריך לנהל נכון את המידע, ובעיקר לסנן אותו נכון. מה שאנחנו רואים הוא שיש את הסינון החברתי - זה קורה כשחבר שלי בוחר דברים שהוא חושב שיעניינו אותי; ויש את הסינון האוטומטי, שהוא החכמה המלאכותית של תוכנות ואלגוריתמים.
"אתר כמו פייסבוק יציע לך בעתיד גם תכנים שנבחרו ונערכו על ידי אנשים, וגם מידע שמציע המחשב. לדעתי, פייסבוק תוכל בסופו של דבר להגיש ולהתאים לאדם תכנים, טוב יותר ממה שיוכלו לעשות חבריו, או אפילו הוא עצמו. לתפישתי, נגיע למצב שבו המחשב ימליץ לאנשים על חברים שבאמת מתאימים להם, מכל מקום בעולם, עד כדי כך שיהיה להם כדאי להיפטר מהחברים שגדלו אתם בשכונה".
ואיך פייסבוק תעשה כסף?
"אם המערכת של האתר יודעת עליך הכל, היא תוכל גם להציע לך הרבה דברים מסחריים. מה לקנות, לאן ללכת, מה לעשות. זה שווה הרבה כסף".
לאחר ההשקעה בפייסבוק, פנו בכירי dst לחברת המשחקים המקוונים זינגה כדי לבחון אפשרויות להשקעה בחברה. חודש מאוחר יותר הודיעו החברות על השקעה בסך 180 מיליון דולר שאותה הובילה dst. זינגה פיתחה, בין היתר, את המשחק הפופולרי פארמוויל (farmville), שנהפך לאפליקציה הפופולרית ביותר בפייסבוק, עם יותר מ-80 מיליון משתמשי פייסבוק שמשחקים בה. המשחק - שפרץ למעשה בזכות פייסבוק - מאפשר לטפח חוויה וירטואלית, לצבור כסף ואז לרכוש מוצרים נוספים לחווה. על רכישת זינגה אומר מילנר כי "השקענו בחברה מפני שראינו שפייסבוק יוצרת פלטפורמה, ושזינגה מייצרת את המשחקים הכי טובים והכי מצליחים על גבי הפלטפורמה הזו. ראינו שזה פשוט הולך טוב".
איך הגעת להשקעה בזינגה?
"היתה לנו כבר את העמדה בפייסבוק, והשקעה בחברה שעתידה מאוד תלוי בפייסבוק נראתה הגיונית. זינגה היתה נגזרת ראשונה של פייסבוק - הרשת החברתית נתנה להם הזדמנות לגדול במהירות. זה היה הגיוני".
באחרונה היה לפייסבוק ולזינגה משבר נישואים מתוקשר. האם תיווכת ביניהן?
"לא, היו אחרים שעשו את זה".
היית מגדיר את עצמך אוליגרך?
"זה תלוי באופן שבו מגדירים אוליגרך. אם אוליגרך הוא אדם שיש לו השפעה על הדברים שקורים מסביבו, אז אני לא אוליגרך. אם ראיתם את הסרט על פייסבוק ("הרשת החברתית", א"א), הבנתם שאי אפשר להשפיע על החנונים האלה".
אולי אתה האוליגרך של החנונים?
"יש לי רקע בפיסיקה תיאורטית, זה מה שלמדתי בתואר הראשון. אחר כך הלכתי ללמוד עסקים בוורטון, ואז חזרתי לרוסיה. לפני 10 שנים התחלתי להתעניין בחברות אינטרנט ובסטארט-אפים בתחום האינטרנט - את חלקם רכשתי יחד עם השותפים שלי ואת חלקם הקמתי לבד".
"אנחנו ממוקדים"
את הפריצה העסקית של מילנר, שהחלה עם עבודתו במנאטפ, הוא חב למיכאיל חודורקובסקי, בעל השליטה לשעבר בקונצרן הנפט יוקוס, שיושב בכלא מאז 2003, לאחר שהסתכסך עם הנשיא פוטין.
איך היה לעבוד עם חודורקובסקי?
"עבדתי אתו במשך שנה וחצי, ואני יכול להגיד שכל יום למדתי ממנו משהו חדש ושימושי. הוא מנהל מאוד מוכשר ויעיל, ואז הוא נקלע כמובן לבעיות".
לאחר שעזב את הבנק שבשליטתו של חודורקובסקי, שימש מילנר כמתווך בעסקת ההנפקה הראשונה של חברה רוסית בעידן הפוסט-סובייטי. ב-1999 קרא מילנר מחקר על תחום האינטרנט שאותו כתבה מארי מיקר, אנליסטית במורגן סטנלי, והחליט להקים מקבילות רוסיות לאתרים האמריקאיים הפופולריים. יחד עם שותף, גרגורי פינגר, השקיע מילנר 700 אלף דולר מכיסו ו-4 מיליון דולר שגויסו מקרן השקעות מניו יורק.
נטברידג', החברה שאותה הקימו, פיתחה ארבעה מיזמי אינטרנט שונים, המהווים מקבילות לאתרים קיימים בזירת האינטרנט העולמית: list.ru חיקה את פעולתו של פורטל יאהו; אתר המכירות הפומביות molotok.ru חיקה את אופן פעולתו של איביי; אתר ההוסטינג boom.ru הקביל לשירות geocities; והחנות המקוונת 24x7 הקבילה לאמזון. אלא שהתקופה היתה ראשית התפוצצות בועת הדוט.קום: אתר המסחר בספרים נכשל, אתר המכירות דישדש וליאהו כבר היתה מקבילה רוסית - yandex.
בשלב זה חבר מילנר ל-yandex כדי להשתלט על שירות המייל הפופולרי ברוסיה mail.ru וב-2001 התמזגו נטברידג' ו-port.ru - חברת האחזקות ששלטה בשירות המייל. ביומו הראשון בחברה פיטר מילנר 80% מהעובדים. הוא ניהל את mail.ru במשך שנתיים עד שהחברה הגיעה לאיזון. ב-2005 הקימו מילנר ופינגר את dst מכספם ומכספי משקיעים, בהם גולדמן סאקס ואוסמנוב. מילנר משמש מאז כמנכ"ל הקרן.
איך בנויה חברת ההשקעות שלך? של מי הכסף? מי השותפים?
"אנחנו מנהלים את ההשקעות שלנו במבנה של קרן, המחזיקה ב-10-15 חברות, בעיקר באינטרנט ובעיקר ברוסיה. המשקיעים שלנו, השותפים שלי, הם גם אנשים פרטיים וגם גופים מוסדיים".
בארה"ב יש אנשים שמכנים את החברה שלך "סופטבנק של 2010" - וסופטבנק, כזכור, היתה החברה שקנתה הכל בסיבוב הראשון של האינטרנט - ואז קרסה ברעש גדול. למה אתה מצפה מ-dst בטווח הרחוק?
"ההבדל בינינו לבין סופטבנק הוא שאנחנו ממוקדים, ונמשיך להיות ממוקדים ברשתות חברתיות. סופטבנק השקיעה בכל דבר".
כמה מזמנך אתה מבלה כיום בארה"ב?
"אני מבלה כ-25% מהזמן שלי בארה"ב".
איפה אתה גר בארה"ב?
"במלון".
איך האמריקאים מתייחסים אליך?
"אני חושב שאנשים מעריכים את נקודת המבט הגלובלית שלי. אני מרגיש שבעולם הזה, אם אתה רוצה לשמור על החדות שלך - אתה חייב להיות גלובלי ולנסוע הרבה. יתרון גדול שלנו הוא שאנחנו לא מבלבלים לחברות שבהן אנחנו משקיעים את המוח. גופי ההשקעה המקומיים רוצים לדעת מה קורה, משעמם להם, אז הם מפריעים לחברות לעבוד".
כשאתה חוזר למוסקווה, מה אתה מספר לחברים שלך על האמריקאים? איך הם נתפשים בעיניך?
"אני חושב שבשנים הבאות השפעתן של החברות האמריקאיות על שאר העולם רק תתחזק. לדעתי, נראה בארה"ב כמות חסרת תקדים של חדשנות בתחום האינטרנט".
mail.ru הונפקה בתחילת נובמבר בבורסה של לונדון, ומיד נהפכה להנפקת האינטרנט המוצלחת ביותר באירופה מעולם. מאז ההנפקה עלה מחירה ב-40% לשווי של כ-8 מיליארד דולר.
מילנר מתגאה בהנפקה המוצלחת: "הביקוש היה פי 20 ממה שהעמדנו למכירה", הוא אומר. "אף אחד לא ציפה לעניין כזה מצד המשקיעים. ההיפתחות של השוק העולמי לאינטרנט הרוסי כבר התרחשה, ויש עניין רב בהשקעות באינטרנט גם ברוסיה".
האם הדרישות הרגולטוריות והדרישות לשקיפות, לאחר ההנפקה, לא מפריעות לדרך שבה אתם עובדים?
"לא. נהפכנו לציבוריים, ואתה לא רואה חברות רבות מהחלק שאליו אנחנו משתייכים בעולם שמנפיקות בבורסה של לונדון. בתשקיף של ההנפקה שלנו, הפרק על 'גורמי סיכון' היה באורך של 50 עמודים".
האם ניהול הנכסים שרכשת בארה"ב יגזול מעתה חלק גדול יותר מזמנך?
"אני יו"ר של חברת אינטרנט רוסית גדולה - mail.ru - ואני המנכ"ל של הקרן, אז יש לי עבודה במשרה מלאה. העניין שלנו הוא גלובלי, לאו דווקא בארה"ב. העסקים שלנו ברוסיה הם בשליטה ובניהול שלנו, ואין לי עניין לנהל חברות בארה"ב. זה יהרוס לנו את המודל העסקי. הרעיון הוא לא להתערב בניהול של החברות שבהן השקענו, כדי לא ליצור ניגוד עניינים בין החברות בתיק השקעות שלנו".
בנית חברה רוסית מובילה - עם מומחיות ברוסיה. כיצד קיבלת לפתע את ההחלטה להשקיע בחברות אינטרנט בארה"ב?
"זה קרה כשהבנו ש-70% מהחדשנות בתחום האינטרנט מתבצעת בארה"ב, ומשם יוצאות חברות שאחר כך מובילות את כל העולם. צריך להבין: רוסיה היא מקום שנמצא בין המזרח לבין המערב, בין ארה"ב לבין סין, והיא מושפעת משני הכיוונים.
"יש דברים שאנחנו לוקחים מהאינטרנט האמריקאי, ויש דברים שאנחנו לוקחים מהאינטרנט הסיני, שהוא אינטרנט שונה. אם תרצו, אנחנו משהו בין פייסבוק לבין טנסנט, הפורטל המוביל בסין".
בכל זאת: אתה המשקיע הזר הראשון שנכנס לתחום הרשתות החברתיות האמריקאיות. מדוע אחרים לא עושים כמוך?
"קשה לי להגיד מדוע אחרים עוד לא באו. אני דווקא חושב שנראה עוד אנשים כמוני בעתיד. אני צופה שנראה משקיעים סינים קונים חברות טכנולוגיות ואינטרנט בארה"ב, ואולי גם כמה אנשים מהודו".
איחוד מודלים עסקיים
מה ההבדלים בין אמריקאים לסינים בעסקים?
"פגשתי לפני כמה ימים יזם מאוד ידוע בסין. אתה יודע מה הוא אמר לי? 'הו, נהדר, עכשיו אנחנו יכולים לדבר כמו קומוניסט לקומוניסט'".
איך אתה רואה את האינטרנט מתפתח מכאן והלאה?
"בכל הענפים קיים השלב שבו תחום גדל מהר ואז חברות קטנות רבות מתחרות אחת בשנייה. אפשר להקביל זאת להתרחשויות שחלו בארה"ב בתקופת הבהלה לזהב. אבל עם הזמן מתחיל איחוד וחברות מתמזגות לגושים גדולים. אני חושב שהאינטרנט העולמי הגיע לשלב הזה, זהו טבעם של דברים. אנחנו כבר רואים את המגמה, ובסוף יישארו כמה חברות אינטרנט בודדות שישלטו בעשור הקרוב על כל הענף".
אתה רואה בסין משהו שאתה לא רואה בארה"ב?
"אני רואה איחוד של מודלים עסקיים, גם בארה"ב וגם בסין. הסינים לומדים עכשיו איך לייצר כסף מהתנועה העצומה באינטרנט, וזה נכון גם לפייסבוק. קח אותנו כדוגמה: ההכנסות של החברות שלנו מתחלקות בדיוק לשניים - הן מתחלקות בין מודל של פרסום לבין מודל דמי השימוש. גם הסינים מתקדמים מהר, נכנסים עכשיו לרשתות החברתיות ומשיקים חיבור בין רשתות לאתרים, כפי שפייסבוק עשתה בארה"ב".
האם אתה מנצל את ההכשרה שלך כפיסיקאי תיאורטי בעבודה השוטפת?
"אני רואה שזה העידן של המתמטיקאים. מעולם לא היתה למתמטיקאים השפעה כה גדולה על דברים בהיסטוריה האנושית כפי שיש להם כיום, ומעולם לא היה ביקוש גבוה כל כך למתמטיקאים. כיום, כשמישהו מגיע עם נוסחה מתמטית חכמה, הוא יכול להשפיע על הרבה דברים דרך הרשתות החברתיות. זה מה שאני רואה בפייסבוק".
פייסבוק לא ממש מצליחה ברוסיה. מה הסיבה לכך? האם תחבר את פייסבוק עם הרשתות החברתיות הרוסיות שלך?
"רוסיה היא אחת מאותן מדינות שבהן החברות האמריקאיות הגדולות לא הצליחו, וחברות מקומיות התפתחו. רואים זאת גם בקוריאה הדרומית וביפן. לכן, טבעי בעיניי שגם הכניסה של פייסבוק לרוסיה תהיה אטית - זה קרה לכל החברות האמריקאיות. אבל בסופו של דבר הכל עניין של חוויית משתמש: החברה שיש לה את המוצר הטוב ביותר, תנצח".
"אנשים מתוכנתים להיות קשורים לאנשים"
מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג נשא בכנס ווב 2.0 נאום קצר, שבו הסביר את החזון של פייסבוק עבור עולמות הבידור והאינטרנט. צוקרברג צופה כי בעתיד יהיו כל תחומי המדיה מבוססי שירותים חברתיים. כפי שהשחקנית העולה בעולם המשחקים כיום היא זינגה, יצרנית "פארמוויל" ששווי השוק שלה עבר את זה של יצרנית המשחקים הוותיקה "אלקטרוניק ארטס", הוא צופה כי תחומים נוספים יעברו מהפך דומה. "מה שכולל תוכן או מומחיות מסוימת בתחום - משחקים, מוסיקה, סרטים, טלוויזיה, חדשות - כל דבר הקשור למדיה ולמסחר אלקטרוני, כל הדברים האלה יעברו מחשבה מחודשת בחמש השנים הקרובות, ויצוצו כמה עסקים ממש מוצלחים סביב יישומים חברתיים ואנשים", אמר צוקרברג. "זה דומה קצת לאבולוציה שפייסבוק עברה. בתחילה היתה מערכת אנשי הקשר הראשונה של פייסבוק, שהקמנו באוניברסיטה. היו אז שירותים רבים לכל דבר - מי שרצה מוסיקה, יכול היה להשתמש בקאזה או באייטיונס; מי שרצה מידע אנציקלופדי יכול היה להשתמש בוויקיפדיה; מי שרצה לחפש דבר מה באינטרנט יכול היה להשתמש בגוגל; מי שרצה לקנות משהו יכול היה להשתמש באמזון. אך לא היה שום שירות הנוגע לאנשים, וזה נראה לנו מוזר, כי אנשים מתוכנתים להיות קשורים לאנשים.
"וזה מה שעשינו: בנינו שירות שבנוי סביב אנשים. זו היתה הצלחה מיידית. המשתמשים ההתחלתיים היו משתמשים כבדים יחסית, אף על פי שמספר המשתמשים שלנו לא היה הגדול ביותר באופן מיידי. יותר מ-50% ממשתמשי פייסבוק כיום - יותר מחצי מיליארד אנשים - משתמשים באתר לפחות פעם ביום.
"קבוצות של מתכנתים בתוך החברה התחילו לבנות מוצרים שונים: צוותים של שניים-שלושה אנשים בתוך החברה, שלמעשה התחרו בסטארט-אפים שלמים, יצרו שירותים בסיסיים מאוד תוך חודשיים-שלושה. יתרונם היה טמון בכך שהם היו חברתיים, ולכן הם נהפכו לפופולריים ברשת במהירות - בתחום התמונות, הקבוצות והאירועים. גרסה חברתית של שירות תמיד תהיה מרתקת ומעניינת יותר מהגרסה שאינה חברתית.
"וזה מה שאנחנו רואים עבור המדיה בכללה. לא את הכל אנחנו מתכוונים לבצע בעצמנו. השקפתנו היא שעלינו לשחק תפקיד בסיוע למחשבה המחודשת ולעיצוב מחדש של המגזרים האלה, ולדעתנו נפיק מכך ערך באופן יחסי למה שנשקיע. בתחום המשחקים, נקבל אחוז מסוים מהערך שמפיקות היצרניות, באמצעות פרסום ותשלומים. אבל הסיבה לכך היא שאנחנו עוזרים להם. אם נעזור למגזרים אחרים לבנות משהו שנראה לנו כמו פתרון טוב, גם אנחנו נפיק מכך רווח".
סוכנויות הידיעות
"בסוף יישארו כמה חברות אינטרנט בודדות שישלטו בענף"
איתן אבריאל
2.12.2010 / 13:06
