ניו יורק, סוף 2008. בעיצומו של המשבר הכלכלי האחרון, החליט אדיר ולדמן שהוא עולה לישראל. למרות השם הישראלי המחייב, אדיר הוא בן להורים אמריקאים. אמנם אשתו היא ישראלית, שני אחיו כבר עשו עלייה לפניו והוא אף שירת בצה"ל, אבל בכל זאת זה לא היה עניין של מה בכך: ולדמן היה עורך דין ניו-יורקי עם משרה מצוינת במשרד עורכי הדין וואכטל ליפטון (wachtell lipton), שנחשב לאחד המומחים בדיני תאגידים. "כל החברים אמרו לי: 'מה קרה לך? אתה לא הולך לבוס שלך ואומר דבר כזה בתקופה כזו'", הוא מספר. אבל זה לא עצר אותו. ולדמן, 35, לא מצטער לרגע על ההחלטה ("הכל חזר אלי בצורת ברכה גדולה מאוד"). השותפים בוואכטל המליצו על ולדמן לחברים בפירמת עורכי הדין הבריטית פרשפילדס (freshfields), שהחליטה אז לחדור לשוק הישראלי. כך הגיע ולדמן לישראל לפני פחות משנה, כדי לייסד את השלוחה הישראלית שלה.
לפרשפילדס, שבסיסה נמצא בלונדון, יש משרדים ב-27 מדינות. היא נחשבת לאחת מחמש פירמות עורכי הדין הגדולות בעולם, יחד עם פירמות בריטיות כמו קליפורד צ'אנס ולינקלטרס ופירמות אמריקאיות כמו לאת'ם-ווטקינס, ווייט אנד קייס וסקאדן-ארפס. ניסיון הכניסה של פרשפילדס לישראל יהיה מבחן ראשון לתוכניות החדירה של מותגי עריכת דין בינלאומיים לשוק עריכת הדין הרווי של ישראל.
האחריות הזאת מונחת על כתפיו של ולדמן, יליד קונטיקט ובוגר אוניברסיטת ייל עם שורשים יהודיים וציוניים וטונות של שאפתנות. "לגרוף את השוק" (wipe out the market) הוא אחד הביטויים החביבים עליו, כשהוא מדלג בין עברית עדכנית מתובלת במבטא אמריקאי לאנגלית ניו-יורקית של עורך דין תאגידי משופשף. ולדמן מזהה כאן הזדמנויות רבות לגרוף את השוק, הן בעבור פרשפילדס והן בעבור לקוחותיה הבינלאומיים.
ולדמן נולד למשפחה דתית-קונסרווטיבית, ואביו הוא רב קונסרווטיבי. את הוריו הוא מגדיר "מאוד מאוד ציונים". שמו האמצעי, גוריון, ניתן לו מפני שנולד זמן לא רב לאחר מותו של ראש הממשלה דוד בן גוריון. על היעדר הכיפה על ראשו הוא אומר: "אני לא הולך עם כיפה כי אני מרגיש שבישראל זה סממן פוליטי יותר מסממן דתי. אני שומר שבת. אנחנו מסורתיים".
משפחתו נהגה לבקר בישראל לעתים תכופות, ושני אחיו עלו לארץ לפניו. הוא שירת בצה"ל בפרק הזמן שבין סיום לימודיו בקולג' לתחילת הלימודים בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל. "מהצבא יש לי את העברית הפשוטה שלי", הוא מצטנע.
את הקריירה המשפטית החל ולדמן במשרד עורכי הדין הניו-יורקי וואכטל ליפטון. זהו משרד קטן במונחים אמריקאיים, כ-200 עורכי דין בלבד, אך הוא אחד המשרדים הטובים ביותר בתחום התאגידים בארה"ב, ושמו יצא למרחוק. בין השאר ייצג המשרד את משפחת ורטהיימר בעסקה שבה מכרה את השליטה בחברת ישקר לידי ברקשייר-האת'אוויי של וורן באפט. חברו הטוב בוואכטל, עו"ד אדם אמריק, הוביל את ייצוג ישקר באותה עסקה.
ולדמן התברג בוואכטל כליטיגטור, ובמשך שבע שנים ניהל משפטים בתחום החברות וניירות הערך. חברה שעבדה עם ולדמן במשרד הכירה לו את תמרה תפוחי, והשניים נישאו. תפוחי מתכוונת לחזור בקרוב למשרד עורכי הדין שבו עבדה בעבר, גורניצקי. "נהניתי מאוד מהעבודה והייתי יכול להישאר שם כל החיים, אבל בין לבין התחתנתי עם אשתי הירושלמית. היא הגיעה לאוניברסיטת ג'ורג'טאון כדי לעשות תואר שני במסים, ונשארה קצת בניו יורק כדי לצבור ניסיון וכסף. היא אמרה לי מההתחלה שניו יורק זה כיף, אבל ברגע שיהיה ילד - חוזרים. כיום הבכור שלי בן שנתיים ורבע. לאחר שהגענו נולדה לנו בת, כיום בת שלושה חודשים".
קריסת בית ההשקעות ליהמן ברדרס בספטמבר 2008 נפלה על ולדמן בעיתוי לא מוצלח. "בשיא המיתון הייתי בניו יורק, והרגשנו שבנקאים הולכים לקפוץ מהחלונות. דווקא המשרד שלנו היה בסדר, כי היתה לנו הרבה עבודה בעסקות החילוץ. ייצגנו את ג'יי.פי מורגן ברכישה של בר סטרנס: בהתחלה זה היה תמורת דולר, ולבסוף שילמו לבר סטרנס 8 דולרים. חברים שלי עבדו בליהמן ברדרס, וחודש שלם הם לא ידעו כלום".
בתחילת 2008 החל אחד השותפים בבסיס האם של פרשפילדס בלונדון להתעניין בשוק הישראלי. השותף הזה, פרנק מילר, עורך דין אמריקאי שעבד בעבר בסניף של וואכטל בניו יורק, הרים טלפון לעו"ד אדם אמריק, כדי לברר אם גם הוא סבור שישראל היא מטרה מעניינת להתרחבות. אמריק וחבריו בוואכטל חשבו שזה רעיון מצוין. "הם פשוט שידכו לי את העבודה", מספר ולדמן.
"אחד השווקים הדינמיים"
ב-2007 עמד מנכ"ל משרד האוצר דאז, ירום אריאב, בראש ועדה שבחנה כיצד להגביר את התחרותיות במשק הישראלי ולגרום למשיכת הון זר. היא המליצה בין השאר לאפשר לעורכי דין זרים לפעול בישראל, בהנחה שבעלי הון זר יעדיפו לפעול בישראל בליווי פירמות עורכי הדין הבינלאומיות המוכרות להם. החזון היה להפוך את תל אביב ללונדון או לציריך של המזרח התיכון.
עורכי הדין בישראל לא התלהבו מכניסת המתחרים, אבל גם לא נבהלו במיוחד. שוק עורכי הדין בישראל אמנם עמוס ותחרותי ביותר, אבל הוא כולל עורכי דין מעולים, דוברי אנגלית ובעלי ניסיון בינלאומי. בפרוץ המשבר הכלכלי הצהירו עורכי הדין הישראלים שלפירמות הזרות אין מה לחפש כאן. בפרשפילדס חשבו אחרת.
ולדמן מספר כי לפני שהחליטה לחדור לשוק הישראלי, ביצעה פרשפילדס בדיקת נאותות. "ככל שהם למדו את השוק יותר - כך הם רצו להיכנס אליו יותר".
מה משך אותם?
"זה אחד השווקים הכי דינמיים בעולם. גם לחברות שמסתכלות החוצה וגם לחברות שמסתכלות על ישראל".
לא טריוויאלי להגיד דבר כזה ב-2008, בשיא המשבר.
"בגלל זה אני נותן לפרשפילדס הרבה קרדיט. אחת הסיבות לכך שפרשפילדס שקלה כניסה לשוק הישראלי היא שהם טיפלו בחברת הספנות צים, בהיבטים הבינלאומיים של הארגון מחדש שלה בעת המשבר הכלכלי. פרשפילדס קיימת כבר יותר מ-250 שנה, וזה היה התיק הכי מסובך של רה-ארגון שהם טיפלו בו. עד שהם טיפלו בצים, הם חשבו שישראל היא שוק של חברות היי-טק, אבל צים פתחה להם את העיניים. הם הבינו שיש כאן חברות גדולות מאוד ולקוחות מכובדים. יש לנו סניפים בכל העולם - בסעודיה, באבו דאבי, בווייטנאם, ולא היה נציג אחד בישראל. זה היה צעד אמיץ בהקשר של העולם הערבי שבו יש למשרד סניפים רבים".
ומה התגובות שם?
"בינתיים אין תגובות".
אולי מפני שעדיין לא התראיינת בשום מקום.
"אנחנו לא מסתירים את התפקיד שלי. יש לי כרטיס ביקור ואתה יכול לראות את הפרטים שלי באתר שלנו. כמובן שאני לא נוסע לאבו דאבי ותוקע להם דגל ישראל מול העיניים. במשרד שאלו אותי מה אני חושב על העניין, ועניתי שאני לא מומחה לעולם הערבי. אנחנו לא מדברים על סוריה ועל אירן, מפני שאנחנו לא פועלים שם - זה בניגוד לחוקים באירופה ובארה"ב. לעומת זאת, במפרץ הפרסי יש אנשי עסקים וכולם מוכנים לעשות עסקות זה עם זה, אם מדובר בכסף טוב".
פרשפילדס הוא המשרד הבריטי-בינלאומי הבולט ביותר במדינות מתפתחות. " לפני 15 שנה החליט מישהו חכם שהמשרד חייב להתרכז בשווקים האלה, ולכן אנחנו הכי חזקים בסין, אנחנו בראש במוסקווה, עובדים עם המשרדים המובילים בהודו. זה מסביר קצת את האופי של ההחלטה להיכנס לישראל".
מרגש יותר משותפות בוואכטל
ב-1997 הגיע ולדמן לגבול לבנון, כחלק משירותו הצבאי. הוא לקח עמו את החוויה לאוניברסיטת ייל, שם נרשם לקורס במשפט בינלאומי והתחיל להתעניין בהסכם ענבי זעם שנחתם ב-1996, ובמיוחד בהפצצה בכפר קנא. הוא אף כתב ספר על הסכם ענבי זעם: "בירור מחלוקות בסכסוכים מזוינים: החלטות קבוצת המעקב בסכסוך ישראל-לבנון", ובמלחמת לבנון השנייה פירסם ב"ניו יורק טיימס" מאמר שקרא להפסיק את המלחמה ולהחזיר את השבויים, וגם לפתח מנגנון בירור שיבטיח יציבות אזורית.
למרות זאת, ולדמן רחוק מאוד מפוליטיקה ונטוע עמוק בהוויית העסקים התל-אביבית. הוא שכר למשפחתו בית בנווה צדק, ועל הרעיון לגור בירושלים הוא מגיב ב"חס ושלום" מזועזע. גם מחירי הדיור בישראל מעוררים בו ביקורת: "הפרופורציה בין מחיר הרכישה למחיר ההשכרה משוגע. גם שיטת הבנייה לא מרשימה אותי".
אורח החיים בתל אביב נוח יותר מזה שבניו יורק?
"אני עובד כיום קשה. אני חושב שאם אצליח, יש סיכוי ליהנות בישראל מאיכות חיים גבוהה הרבה יותר ממה שהיה לי במשרד וואכטל בניו יורק. יש לי גמישות. אחרי ארוחת הערב עם הילדים אני ממשיך לעבוד מהבית.
"אני עושה משהו הרבה יותר מרגש מאשר להיות שותף בוואכטל. אני בונה משרד משלי ואני עושה את זה בשוק שהוא אחד המעניינים והדינמיים בעולם. עבורי זה ממש כיף ואני לא אחד שהתלונן על העבודה שלו".
פעילותם של משרדים בינלאומיים בישראל עדיין מוגבלת מבחינות מסוימות. "אם אתה רוצה לשכור את שירותיי בתביעה מקומית - אני לא יכול לייצג אותך. אני לא מוסמך כאן וזה גם לא מעניין אותי", מסביר ולדמן. למעשה, ולדמן עומד בראש נציגות של פרשפילדס בישראל ולא בראש סניף במלוא מובן המלה.
עורכי דין בכירים בישראל טוענים שלמשרדים גדולים מחו"ל אין מה לחפש פה. כך אמר מוריאל מטלון, השותף המנהל של משרד עורכי הדין גורניצקי.
"אני מסכים אתו, קודם כל כי הוא גם היה, וכנראה גם ימשיך להיות, הבוס של אשתי. אני חושב שהמשרדים האמריקאיים הבולטים עושים כאן עסקים גדולים, כך שהם לא זקוקים לאדם בשטח. אנחנו חזקים מאוד בשווקים מהותיים לשוק הישראלי כמו אסיה, מזרח אירופה, רוסיה, ברזיל. אבל אתה לא יכול לתת שירות ברמה הטובה ביותר ללא נציג בשטח, שיודע עברית ועובד לפי השעון המקומי. אני לא חושב שיהיה כאן מבול של משרדים זרים מחו"ל. הציבו אותי בישראל בעיקר כדי לשרת את החברות הישראליות".
מה אתה עושה פה עבור הלקוחות?
"יש כאלה שרק מבקשים המלצה על עורך דין, על רואה חשבון או על בנקאי לעניין מסוים. יש טווח של שירותים שאני נותן. לפני זמן מה עבדתי על הלוואה בסכום לא גדול שביקש אוליגרך, לקוח של פרשפילדס, והוא אמר שהוא רוצה שפרשפילדס יהיו מעורבים בכל דבר. עקבתי אחרי המהלך כדי לתת ללקוח את התחושה שאנחנו הולכים אתו ביחד בעניין הזה.
"כלפי חוץ אני עושה סוג של שיווק. אני מנסה להבין את החברות, את הבעיות שלהן, איפה הן רוצות לראות את עצמן בעוד שנה. לדוגמה, לקוח בינלאומי שמתעניין ברכישת חברת היי-טק ישראלית ורוצה לדעת אם הוא יוכל להוציא את הקניין הרוחני החוצה, או לקוח ששואל אילו חברות יכולות להיות בעלות פוטנציאל לרכישה.
"בבלומברג כתבו על בעיית הריכוזיות בישראל, אז הפצנו את זה כי זה עשוי לפתוח הזדמנויות. אם הטייקונים ימכרו חלק מהאחזקות שלהם, יהיו הזדמנויות לזרים. אני רואה בישראל מגמה: ישראלים רוצים להשקיע את הכסף שלהם בחו"ל מכל מיני סיבות, ומשקיעים מחו"ל רוצים לשים את הכסף שלהם בישראל".
למה ישראל אטרקטיבית למשקיעים זרים?
"יש כאן שילוב מעניין של שוק עם שיעור צמיחה של שוק מתפתח, עם יציבות של שלטון חוק ועם ודאות של מדינה מפותחת. פרט לכך, ההון האנושי כאן מדהים".
כשעורך דין מעונב מניו יורק נוחת פה, הוא נתקל בתחרות הקשה של שוק עורכי הדין בישראל. אני מניח שכולם שולפים סכינים. איך אתה מרגיש פה?
"זה שונה, ללא ספק. אחד הדברים הכי טובים בישראל ובאופי הישראלי הוא שיש כאן מריטוקרטיה ב-100%. אף אחד לא אמר לי מעולם שאני צעיר או חדש מדי, אף על פי שאני עובד כאן רק תשעה חודשים. נפגשתי עם מנכ"לים ועם יו"רים בחברות המובילות. נותנים כאן הזדמנות להוכיח את עצמך באופן שאתה לא רואה בלונדון או בניו יורק - ושם פועלים משרדים ותיקים יותר. אם לא אצליח, כנראה שאני לא טוב".
הלקוח הישראלי רגיל לשלם הרבה פחות. שעה של עורך דין זוטר בלונדון עולה כמו שעה של שותף בכיר בישראל.
"בפרשפילדס מבינים בשוק עורכי הדין הבינלאומי והם אמרו לי: 'לא ראינו שוק כזה בעולם כולו - הוא מפוצץ בעורכי דין מצוינים, אבל שכר הטרחה שלהם כל כך נמוך'. בדרך כלל המשרד נכנס לתחום מסוים כשהוא מזהה פער, למשל שיש חוסר במומחים לדיני תאגידים. אבל פה יש עורכי דין מצוינים, ולכן לא פתחנו כאן סניף. הבעיה חמורה במיוחד בפרשפילדס, מפני ששותף יקבל משכורת זהה בין אם הוא עובד בלונדון או בווייטנאם. אבל ישראל היא שוק עם חברות רבות ופעילות ניכרת בחו"ל, ובפרשפילדס מאמינים שהשוק ימשיך להתפתח - והם רוצים לעבוד עם כמה מהן".
אז מה יהיה עם המחירים?
"הסברתי להם שבישראל רגישים מאוד לסוגיית המחיר, ולכן אקבל על עצמי את התפקיד, רק אם הם יסכימו שבתחילת הדרך נהיה גמישים במחירים".
תהיה מוכן להתמקח על מחיר?
"כן, אנחנו גמישים. אני לא יכול לומר שאנחנו זולים יותר ממשרדים מקומיים. אבל אם אתה מנהל בוררות בלונדון, אתה זקוק לעורך דין לונדוני שייצג אותך שם".
ולדמן מודה שמשמעות מבנה הנציגות בישראל היא שגם הוא לא מרוויח את הסכומים שמקבלים השותפים הלונדונים, אבל הוא מדווח על זרם פניות מלקוחות. "במשרד עשו מאמץ להפיץ את המידע על כך שיש נציגות בישראל, וזה גרם לעורכי דין בכל הרשת להתחיל לדבר עם לקוחות. לא כל שיחה היא על עסקה של חברה ציבורית בשווי 100 מיליון דולר, אף על פי שגם זה קרה. לפעמים מדובר בלקוח ששואל באיזה מלון כדאי להתאכסן בישראל".
על איזה מלון אתה ממליץ?
"בתי המלון בתל אביב הם לא משהו. בירושלים המלונות טובים".
"אנחנו עוקבים אחריכם כבר עשור
לדברי טים ג'ונס, ראש המשרד המרכזי של פרשפילדס בלונדון, בדיקת הנאותות שביצע המשרד לשוק הישראלי נמשכה מאז תחילת 2000. "אנחנו עוקבים אחר השוק הישראלי כבר יותר מעשור, מאז שהיינו מעורבים בכמה הנפקות של חברות היי-טק ישראליות וכן בפרויקט כביש חוצה ישראל", הוא מסביר. "בשנתיים האחרונות יש עניין גובר בישראל בכמה ענפים עסקיים. גילינו שחברות ישראליות נדרשות לשירותים מהסוג שאנחנו מספקים ברמה הבינלאומית, ומגלות עניין בשווקים שבהם מתמחה פרשפילדס: סין, רוסיה, מרכז ומזרח אירופה וברזיל. יש גם פעילות ישראלית גוברת בשווקים המרכזיים שלנו באירופה, שהם בריטניה וגרמניה. אנחנו מאמינים שהפעילות בישראל תהיה רווחית. ההנחה היא שתהיה תקופה ראשונית של השקעה ובטווח הרחוק יותר אנחנו מקווים להפוך את תל אביב לחלק מהיצע משרדי הרשת שלנו".
מדריכי עורכי הדין המובילים בעולם זיכו את פרשפילדס בשורה של פרסי הצטיינות ב-2010, כולל דירוג כפירמת עורכי הדין הגלובלית המצטיינת, הפירמה המובילה בתחום עסקות הרכישה ודירוג ראשון בין פירמות עורכי הדין הגדולות בשוק האירופי.
עו"ד פרנק מילר, השותף המרכז את פעילות פרשפילדס בלונדון מול ישראל, אומר כי עיקר העניין של הלקוחות בשוק הישראלי ממשיך להתמקד בהיי-טק, בביו-טק, בפארמה ובמדעי הרפואה. התחום הביטחוני פעיל גם הוא. מילר סבור כי האטרקטיביות של השוק הישראלי היא הידע הרב שיש בו במתן מוצרים ושירותים לאוכלוסיות בהיקף נרחב.
פרשפילדס
פירמת עורכי דין בינלאומית
הקמה: 1743
מייסד: סמואל דוד
עובדים: 2,500
מטה: לונדון
פרישה: 27 מדינות
מנהל הנציגות של פירמת פרשפילדס בישראל: "הופתענו עד כמה שכר הטרחה אצלכם נמוך"
עידו באום
2.12.2010 / 13:18