על האחים אלון ואמיר נמני שמעתי מזוג חברים שאימצו כלב, שנהפך לחלק מהמשפחה. שניהם עובדים שעות ארוכות, וממש לא רוצים להשאיר את הכלב לבד בבית, כפי שעושים ניו-יורקרים רבים. לשמחתם, הם מצאו פתרון לבעיה: הם משאירים את הכלב שלהם ב-house spa של האחים נמני, במקור מקריית מוצקין, ושם מטפלים בו, מוציאים אותו להליכות ומעניקים לו יחס משובח.
כמו רבים מהישראלים שמגיעים לניו יורק, גם האחים נימני חיפשו את הדרך לפרוץ ולהרוויח. הם פיצחו נוסחה פשוטה, יעילה ורווחית, שמבוססת על התרבות האמריקאית. הספא לא יכול היה להימצא במקום טוב יותר: באפר איסט סייד, ברחוב 97 בין השדרה החמישית לבין שדרות מדיסון - אזור שבו מתגוררים רבים מעשיריה של ניו יורק.
החברים סיפרו לי שהכלבים שם זוכים לטיפול ממדרגה ראשונה: משחקים אתם, מוציאים אותם לצעדות בפארק, מספרים ומסרקים אותם. "הם נותנים לכלב כל מה שהוא צריך - אם אתה יכול להרשות לעצמך את המחיר. אפילו ראש העיר שולח לשם את הכלב שלו", דיווחו לי החברים.
החלטתי לבדוק את היוזמה מקרוב ונסעתי לספא, ששוכן בבניין לא מפואר. בקומה העליונה יש חנות, שבה אפשר למצוא מגוון רחב של אביזרים לכלבים, החל בקולרים, עבור באוכל מיוחד וכלה בסוודרים. על אחד המדפים ניצבים 15 סוגי שמפו וקונדישינר. השמפו היקר ביותר, שעולה 40 דולר, מיועד לכלבים שסובלים מבעיות עור, ואפשר לקנות אותו רק עם מרשם רופא. "יש אנשים שקונים לכלבים קולר מעוטר ביהלומים, אבל אנחנו לא מחזיקים דברים כאלה, אלא רק מוצרים בסיסיים", אומר אלון.
מה המוצר הנמכר ביותר?
"ללא ספק, חיתולים לכלבים, שעולים 30 דולר לחבילה. הם נמכרים יותר מאוכל לכלבים. צריך להבין את המנטליות כאן: בעלי הכלבים עסוקים מאוד, ומצד שני קצת עצלנים. במקום לקחת את הכלבים החוצה לעשות פיפי, הם מלבישים להם חיתול".
זה לא מחנך את הכלבים לעשות את הצרכים בבית?
"כן, זה לא טבעי. הכי טבעי לקחת את הכלב החוצה, למקום שיש בו אדמה. אבל בשנים האחרונות הבעלים מפנקים את הכלבים שלהם ומלמדים אותם שכדי לעשות את הצרכים לא צריך לצאת החוצה. לכלבים האלה קוראים כלבים אורבניים. באופן אישי, אני מעדיף להוציא את הכלב לפארק".
מה המוצר הכי יקר שאתם מציעים?
"תיקים שבהם שמים את הכלב, ומחירם 120 דולר. אבל זה לא בדיוק מה שאנחנו רוצים למכור. אני מעדיף שאחרים יתעסקו בזה ושאנחנו נספק שירותים".
אחד מהשירותים האלה הוא רחצה ותספורת. על המלאכה אמונים חמישה מומחים, והתענוג עולה 120-140 דולר, הרבה יותר מתספורת לבן אדם. "תראה כמה שערות יש לכלב", מסביר אלון את התמחור. "זה לוקח הרבה יותר זמן".
שירות נוסף הוא הפעוטון: "הלקוחות שלנו עובדים קשה", מסביר אלון. "הם נוסעים לעתים קרובות לנסיעות עסקים ולחופשות. הפעוטון הוא הפתרון עבורם. לעתים הם צריכים להשאיר את הכלב ללילה אחד, לעתים לכמה לילות ולפעמים ליותר מזה, אפילו לשבועיים. יש פעמים שבהן אנחנו מארחים 25 כלבים בסוף שבוע.
"בניו יורק אנשים מרגישים לבד והם זקוקים לחברת הכלבים. חלקם משאירים את הכלב בבית כל היום, וזה לא בסדר. אחרים שוכרים מישהו שיטייל עם הכלב. מי שיכול להרשות זאת לעצמו, מביא את הכלב אלינו".
בקומת הקרקע של הספא מסתובבים עשרה כלבים בשטח מגודר. בקומת המרתף שוהים הכלבים בתאים אישיים, על פי בקשת הבעלים: חלקם חוששים שחיית המחמד שלהם תידבק במחלה, או שהם רוצים להעניק לה פרטיות. התענוג עולה 70 דולר ללילה.
"בתחום הזה לכל עסק יש נישה", אומר אלון. "אצלנו זה הפעוטון, הולכת הכלבים והתספורות. רוב הלקוחות שלנו הם נשים ויש להן דרישות גבוהות. יש לקוחות שיכולים להוציא על הכלב שלהם 2,000 דולר בבת אחת. אין להם בעיה כלכלית, והם מצפים לקבל בדיוק מה שהם רוצים - שהקוקייה על ראשו של הכלב תעמוד בדיוק במקום, שהגבות שלו יהיו גזורות לפי טעמם.
"בעלי כלבים רבים סובלים מייסורי מצפון, משום שהם לא מבלים מספיק עם הכלב. לפעמים קשה להם להיפרד, ויש גם סצינות פרידה. כשאני רואה שהפרידה נמשכת זמן רב מדי - אני מקצר אותה. אנשים שנמצאים בנסיעות מתקשרים לדרוש בשלום הכלב שלהם. הם רוצים לדעת הכל: האם אכל? האם עשה את צרכיו? אנחנו רושמים את הנתונים בטבלאות. אם למשל אם הכלב סובל משלשול, אני מדווח לבעלים והכלב מקבל טיפול אצל הווטרינר שעובד אתנו".
אלון לא נלהב לנקוב בשמותיהם של הלקוחות, אבל מזכיר את מעצב האופנה טומי היליפיגר, ומוכן לומר שיש בהם גם מנכ"לים של חברות גדולות, ביניהן חברות בוול סטריט. "האמת, לא ידעתי בדיוק מי האנשים האלה, עד שהתחלתי להסתכל ב'וול סטריט ז'ורנל', וגיליתי שם את הלקוחות שאני מסתובב אצלם בבית. לפעמים הם מזמינים אותי למסיבות, וכשרציתי לפתוח את העסק, הם עזרו לי בעצות ובגיוס לקוחות. האנשים האלה צריכים לתת בי אמון, כי אני נכנס אליהם הביתה ומסתובב עם הכלב, שחשוב להם מאוד".
מה מיוחד בספא שלכם?
אלון: "אנחנו נמצאים קרוב לסנטרל פארק, ולוקחים את הכלבים לטיול כל שעתיים. הם צריכים את זה, אבל לבעלים אין זמן לעשות אתם התעמלות. אנחנו לוקחים רק שני כלבים לסיבוב, בניגוד לאחרים, שמוציאים קבוצה גדולה של כלבים ביחד. כשמוליך הכלבים מוציא רק שניים לטיול, הוא יכול להעניק להם יחס אישי".
שמעתי שאתם עורכים מבחני קבלה נוקשים.
אלון: "נכון, לא כל אחד יכול לצרף את הכלב לפעוטון. כל כלב עובר אבחון: אנחנו צריכים להיות בטוחים שהוא חברותי ושלא יהיו אתו שום בעיות. כלב אחד יכול לעשות בלגן שלם, למשל לנשוך כלבים אחרים. זה קורה, גם אם לא לעתים קרובות. אני יודע שבעלי הכלבים שבאים לאבחון לחוצים שלא נקבל את הכלב שלהם. יצא לי שם של אדם נוקשה. במציאות זה לא כל כך נורא".
לספר ולקצוץ ציפורניים
אלון, 39, הגיע לארה"ב ב-1992, לאחר השירות הצבאי. כמו ישראלים רבים, הוא עבד בהובלות. "זה היה קשה מאוד", הוא נזכר. "בישראל היה לי הכל והכרתי את כולם. כשהגעתי הנה לא דיברתי אנגלית, ועבדתי בכל מיני עבודות מזדמנות. חבר שפגשתי סיפר לי שהחברה הקיבוצניקית שלו עובדת אצל זוג עשיר בשדרה החמישית. הם רצו להוציא את הכלב בבוקר, בצהריים ובערב והציעו שכר טוב, כפול או פי שלושה ממה שהרווחתי בחנות שבה עבדתי אז.
"קפצתי על המציאה. בחנות עבדתי עשר שעות ביממה, וכשעבדתי אצלם היה לי הרבה זמן חופשי. הרווחתי היטב, והצלחתי לשכור דירה במקום טוב במנהטן. התחלתי ללמוד צילום אופנה ושקלתי לעזוב את עסקי הכלבים, אבל אז הם התחילו לפרוח. שכנים של הזוג ראו אותי וביקשו שאקח את הכלב שלהם לטיול. פיתחתי קשרים עם השוערים בבניינים בסביבה וגם עם מנהלי הבתים. העבודה התחילה לזרום.
"במשך 11 שנה עבדתי בהולכת כלבים, בעיקר בשדרה החמישית ובשדרות פארק. אף פעם לא פירסמתי את עצמי, וכל הלקוחות הגיעו מפה לאוזן. בשיא ההצלחה הוצאתי 50 כלבים, תמורת 25 דולר להליכה אחת. הלקוחות רצו שאוציא את הכלבים שלוש פעמים ביום, וחלק מהם ביקשו ממני לישון עם הכלב בביתם כשהם יוצאים לנסיעות".
אלון הבין שהלקוחות שלו רוצים הרבה יותר שירותים, והחל לספק שירותי רחיצה וספרות לכלבים. אחיו אמיר, 31, שהגיע גם הוא לניו יורק, נהפך ליד ימינו לאחר שעבר קורס בספרות כלבים. "שיערם של הכלבים זקוק לטיפוח, מסביר אלון. "בחורף, למשל, הוא מתלכלך מהמלח שמפזרים ברחובות כדי להמיס את השלג ואת הקרח. בימים גשומים יש להם הרבה קשרים בשיער. בנוסף, צריך לקצוץ להם את הציפורניים. הכלבים הולכים בדרך כלל על מדרכות ויש חיכוך קבוע בין הציפורניים לבטון".
האחים נמני טיפלו בכלבים בדירה שלהם, וצברו חוג לקוחות מכובד. "עבדנו מהבוקר עד הלילה. העסקים הלכו כל כך טוב, ששכנים בבניין התעצבנו ואפילו איימו שיזרקו אותנו מהבניין כי כלבים נכנסו ויצאו כל היום".
לפני שמונה שנים הם פתחו את הספא. "יש שתי קבוצות מרכזיות שמחזיקות כלבים", מאבחן אמיר. "קבוצה אחת היא של אנשים בודדים, ובניו יורק יש הרבה כאלה. לפעמים אין להם משפחות, לעתים אלה הורים שילדיהם עזבו את הבית. קבוצה שנייה היא של הורים שקונים כלב לילדיהם. הכלבים הם גשר בין עשירים לבין עניים, דרך שמאפשרת לבני מעמדות שונים לדבר זה עם זה. יש אנשים שאומרים שהכלב חשוב להם לא פחות מהילד, ולפעמים אפילו יותר".
אמיר אחראי כיום על הולכת זוג הלברדורים של ראש העיר מייקל בלומברג. "בלומברג באמת איש נחמד, אדם איכותי, חברותי ונינוח. הוא אמר לי: 'זה המקצוע שלך ואני נותן לך יד חופשית'. לפעמים הוא משאיר כאן את הכלבים בסופי שבוע".
מה מעמדם של הכלבים בישראל בהשוואה לניו יורק?
אמיר: "בישראל מתקדמים יותר ויותר לכיוון המודל הניו-יורקי. בעבר הכלבים בישראל שימשו בעיקר לשמירה, ושהו פחות בבית ויותר במלונה בחוץ. בניו יורק הכלבים תמיד חיים בבית, ואף פעם לא בחוץ".
אילו מוצרים לכלבים יעבדו כאן ולא בישראל?
אמיר: "מעילים מיוחדים, שעולים כ-120 דולר. זה הגיוני: כלבים קטנים מתקשים להסתגל לקור הניו-יורקי וזקוקים לכיסוי, במיוחד כשהטמפרטורה יורדת לאפס. בקיץ יש שמלבישים את הכלבים בחולצות, אבל זה קורה בעיקר בגלל האגו של הבעלים. אחרים רוכשים רצועות וקולרים יקרים".
קייטנה של חודש מחוץ לעיר
לאלון יש צרור מפתחות ענק, שבעזרתו הוא נכנס לדירותיהם של עשירי העיר. "אני יודע על חייהם הפרטיים של האנשים האלה יותר מכל אחד אחר", הוא מספר. "אם אתה מגיע לבית שלוש פעמים ביום במשך עשר שנים - אתה יודע הרבה. אני נכנס לדירות כשבעלי הבית רבים, אני נכנס לדירה ומוצא את בני הזוג במצבים אינטימיים, ולפעמים אני רואה אותם עם בן זוג אחר. במקרים כאלה, אני מבקש סליחה וסוגר את הדלת. פעם מצאתי אדם מחוסר הכרה, אני חושב שהוא ניסה להתאבד. בגלל ההיכרות האישית, מזמינים אותי למסיבות יום ההולדת של הילדים. אני מכיר את כל המשפחה ולפעמים אני נהפך לבן בית".
בחגים מתכוון אלון להציע שירות מיוחד לכלבים שזקוקים לחופשה מהעיר. הוא ייקח אותם לקייטנה בת חודש מחוץ לעיר בפנסילווניה, תמורת 75 דולר ליום. הוא צופה שבקייטנה ישתתפו 60-70 כלבים.
מה התוכניות שלכם לעסק?
אלון: "רציתי שתהיה לנו חווה קרוב לעיר, כדי שנוכל להוציא לשם כלבים על בסיס יומי וכך לתת להם יותר מגע עם הטבע, אבל המיתון עצר את זה. אני לא רוצה לקחת סיכונים בתקופה קשה".
איך באמת אתם מתמודדים עם המצב הכלכלי?
אלון: "אני לא ממש מרגיש את המיתון. אל תשכח שהלקוחות שלנו הם אנשים עם הרבה מאוד כסף. גם אם הם איבדו קצת כסף, הכלב נמצא בעדיפות עליונה והם ימשיכו להשקיע בו".
אמיר: "אנשים כאן משוגעים על הכלבים שלהם. שכנה שלי הביאה את הכלב שלה לתספורת. כמו תמיד, גזרתי את השיער של הכלב באזור פי הטבעת, כי באופן טבעי האזור הזה נוטה להתלכלך. כשהאשה באה לקחת את הכלב היא נכנסה להיסטריה. 'אני רואה את פי הטבעת של הכלב שלי', היא צרחה. ניסיתי להסביר לה שזה מה שצריך לעשות, אבל היא לא הפסיקה לצרוח. אחרי כמה חודשים היא נכנסה והתנצלה".
חיי כלב בניו יורק: 120 דולר לרחצה ותספורת, 70 דולר ללילה בתא אישי
חיים הנדוורקר
2.12.2010 / 13:35