מיזמים פוטנציאלים רבים נגדעים כבר בשלב השיחה הראשונה עם פקיד הבנק. היזם מגלה להפתעתו כי העובדה שיש לו חשבון פעיל בסניף עוד מאז שהבנק נתן לו במתנה דיסק של משינה בבקו"ם, לא משכנעת את הפקיד קטן האמונה כי עליו לאשר הלוואה לעסק שללא ספק יהיה הצלחה מסחררת. הבנק מבקש בטחונות, ערבויות, יכולות החזר ותכניות עסקיות משכנעות. היזם בסך הכול רוצה לפתוח את הבר השכונתי עליו הוא מפנטז. פה נוצר פער הציפיות שלפעמים מבטל את קיום המיזם.
לא על הבנק לבדו
כאשר עולה המונח מימון הקישור המיידי הקיים אצל רובנו הינו למערכת הבנקאית. אך לעסקים ומיזמים קטנים הבנק הוא לאו דווקא מקור המימון הזמין או המשתלם ביותר. בישראל מתפקדות מספר קרנות, חלקן בערבות ובסבסוד המדינה וחלקן פילנתרופיות, שמטרתן קידום היזמות וסיוע לעסקים חדשים ועסקים קטנים. הקרנות, כל אחת על פי תנאי הסף שלה, בוחנות את הבקשות המגיעות אליהן ומעניקות מימון בסדרי גודל הנעים בין כמאה אלף שקלים ועד לשבע מאות אלפי שקלים (מעבר לסכום זה העסק אינו מוגדר קטן) וכל זאת בתנאי אשראי עדיפים משמעותית על התנאים הקיימים במערכת הבנקאית. בהיות גופים אלו מתופעלים שלא למטרת רווח ניתן למצוא אפיקי מימון בתנאי החזר נטולי ריבית והצמדה לחלוטין, תמורת בטחונות או ערבויות נמוכות מהמקובל במערכת הבנקאית.
מי יממן גבורות ישראל
הגוף אשר בין השאר מרכז את הפנייה לקרנות הללו נקרא "מרכז טיפוח יזמות" או מט"י בשמו המקוצר. מט"י ויועצים אחרים מרכזים את ארגז הכלים הראשוני הדרוש ליזם המתחיל או לעסק קטן לשם הגשמת הרעיון העסקי או ייעול ושדרוג העסק הקיים. בין הכלים המוצעים ישנו ייעוץ מסובסד במגוון נושאים, החל מבחינת הרעיון או המודל העסקי ועד לכתיבת התכנית העסקית, ליווי בהשגת המימון ושילוב ייעוץ מסובסד על ידי אנשי מקצוע.
בהשוואה לאלטרנטיבות אחרות או בנקאיות היועצים גובים סכומים נמוכים ביחס למחירי השוק, הן לשירותים והן למימון. זאת בעזרת תקציבים וסבסוד הניתנים על ידי משרד התמ"ת, משרד הקליטה, ועל ידי מספר קרנות פרטיות. גובה המימון הניתן ליזם על ידי הקרן הרלוונטית ותנאי ההחזר מותאמים אישית למידות היזם והעסק אותו הוא מתכנן להקים או לשדרג. באופן דומה מותאמים הייעוץ והחונכות העסקית הנלווים לתהליך.
להיזהר מהשוק האפור
טרם אץ היזם לחפש אלטרנטיבות מימון למערכת הבנקאית רצוי שישמר ממלכודות. בשוק פועלים היום לא מעט עוסקים וחברות אשר מודעים לקושי שבהשגת מימון לצורך הקמת עסק חדש או לשדרוג עסק קטן. חלקם בדרכם שלהם מנסים לנצל את המצב על מנת לעשות לביתם.
כלל ראשון הינו לפסול על הסף כל הצעת מימון המגיעה מהשוק האפור. או כפי שלעיתים המסתתר מאחורי השם "מימון חוץ בנקאי", הניתן בדרך כלל כנגד המחאות הלווה ובריביות נשך. במקרה הטוב מסתיימות הלוואות אלו בהחזרים עצומים, ובלא מעט מקרים בשיטות גבייה מהפחות ידידותיות. יש לוודא כי הגוף המממן הוא גוף מוכר הפועל תחת רגולציה מוסדרת כדוגמת חברות כרטיסי האשראי, קרנות בערבות מדינה וקרנות פילנתרופיות מוכרות(רש"י סאקטא ועוד).פתרון אחר שיזמים צריכים לשקול הוא אנג'לים דוגמת משקיעי סטארט אפים טכנולוגיים שיביאו הון תמורת נתח מהבעלות וייקחו סיכון אם העסק יכשל.
סוג עסקה אחר שמעורר ספקות הינו הז'אנר הפורח של השגת מימון בתמורה לאחוז ממנו, על פי הצלחה. בשוק קיימים לא מעט "מאכרים" המציעים את שירותי התיווך בין היזם לקרנות השונות ואפילו לבנקים תמורת עמלות הנגזרות מאחוזי ההצלחה. יש שיראו בתצורה זו שירות לגיטימי ויש שיראו בה ניצול ציני של מצוקות. ההמלצה היא להימנע משירות זה מהסיבה שהנגישות לקרנות אפשרית ואינה משימה קשה מאד.
* שחף מזין הוא מרצה ליזמות במרכז ללימודים אקדמיים אור יהודה