>> לקח לו כמה דקות לשכנע אותי שפניו לשלום. בחור בשנות ה-20 לחייו, עם תלתלים בסגנון הודו דפק על דלת דירתנו באחד הערבים. הוא לא הופתע מהתגובה החשדנית שלי, עמד מעבר לדלת וניסה להסביר מי הוא.
אני, בצד השני, לא בדיוק שומעת, מתבוננת בעינית ובוחנת את רעמת התלתלים המפוקפקת. על החולצה היה מודבק לו תג זיהוי, שדרך העינית לא ממש ראיתי מה כתוב עליו, אבל סיפק איזושהי נחמה - במקרה הכי גרוע אצטרך לשלם לו 10 שקלים.
פתחתי את הדלת - בשלב הראשון רק קצת, אולי אצליח לראות מה כתוב לו על התג. "מה?", שאלתי בלחש, אבל בלי לוותר על הטון החשדני. "אני מתקין את החסכמים", השיב, גם הוא בלחש. נזכרתי במעומעם במודעה שנתלתה בכניסה לבניין והכריזה על מבצע חלוקת חסכמים. "יש תינוק ישן בבית, נכון?", הפגין המתקין התחשבות והמשיך ללחוש. רואים שהוא צבר ניסיון בהרבה בתים חשדניים.
קשה להאמין, אבל הממשלה באמת נכנסת לחדרי האמבט שלנו ומתקינה שם חסכם. ההפתעה כל כך גדולה, עד שמתקיני החסכמים צריכים להתנצל ולהסביר. אחרי ההלם הראשוני מתחלפת החשדנות בפליאה, שלא לומר כמעט גאווה, לחיות במדינה מתוקנת שבה הממשלה לא רק מדברת, אלא גם עושה; מדינת שדואגת לאזרחיה ושומרת על מאגרי המים הנעלמים. אחרי שנים של בזבוז כספי ציבור עם פרסומות של דוגמניות מתקלפות, סוף-סוף מנותב הכסף למבצע עם 100% אפקטיביות.
חוסכים במים, חוסכים בכסף
החסכם הוא "וסת ומגביל ספיקה, הניתן להרכבה על ברזי הכיורים ועל ראש המקלחת", מסבירים באתר רשות המים. החסכמים למעשה מגבילים את כמות המים העוברת בברז, מבלי להקטין את לחץ המים. לפי האתר, משפחה שתתקין מוצרים חוסכי מים בארבעה מוקדים בבית, יכולה לחסוך 89 מ"ק מים ויותר מ-500 שקל בשנה.
מבצע חלוקת החסכמים לאזרחים בכל חלקי המדינה נמשך כבר חצי שנה, בעלות של 28 מיליון שקל. עד היום הותקנו כ-2 מיליון חסכמים - כמות שמכסה כ-40% ממשקי הבית בישראל. לפי ההערכות של רשות המים, התקנת החסכמים אמורה להביא לחיסכון של 25 מיליארד ליטר מים בשנה. ברשות המים מקווים כי יימצא תקציב גם לשלב השני של המבצע, שבו יחולק מספר דומה של חסכמים.
רק לא במטבח
בחזרה לברז הפרטי שלי. המתקין המתולתל פסע צעד אחד מעבר לסף הדלת והסביר שאנו זכאים לשני חסכמים בשתי מקלחות וחסכם לכיור בחדר האמבטיה. "נהדר", אמרנו, "אבל יש לנו רק מקלחת אחת. אז את החסכם הנותר תתקין לנו בברז המטבח". "מצטער", השיב המתלותל. "זה בלתי אפשרי. מותר רק בשתי מקלחות ובכיור אמבטיה". "ומה עושה מי שיש לו רק מקלחת אחת", תהינו. "מקבל רק שני חסכמים", סיכם ביובש.
"אוקיי", התעשתנו, "אז תתקין אחד בראש המקלחת ואת השני בכיור המטבח". "אי אפשר", חזר המתולתל בסבלנות, "רק באמבטיה". "אבל אצלנו כיור המטבח נמצא בשימוש רב יותר - שם אנו שוטפים כלים", הפצרנו. "פשוט אי אפשר", הוא קבע.
והנה, השמחה על יוזמת המדינה כמעט התאיידה. מה אכפת לממשלה באיזה ברז יותקן החסכם בביתנו? למה בדירה שבה רק מקלחת אחת אי אפשר לנצל את החסכם השני לטובת ברז?
אם כבר הסכמנו להכניס את רעמת התלתלים בשעת ערב מאוחרת לביתנו, אפשר להניח שכוונתינו טובות ונרצה לחסוך מים בברזים הבזבזניים ביותר, לא כך? אורי שור, דובר רשות המים, אומר כי "כל בית מקבל הקצאה של שני חסכמים ובית שיש בו שתי מקלחות מקבל חסכם נוסף. הדגש שלנו הוא על מקלחות כי זהו צרכן המים העיקרי בבית. 35% מצריכה המים הביתית מקורה במקלחת". עוד הסביר שור כי על הברז במטבח לא מתקינים חסכם, כי ברוב הבתים יש מדיח כלים - והוא בזבזן המים הגדול. "חוץ מזה, מי שרוצה עוד חסכמים יכול לקנות שלושה ב-30 שקל ברשתות עשה זאת בעצמך".
השליח לא אשם
המתקין ביצע את מלאכתו בזריזות - שני חסכמים בחמש דקות. למרות ההתעקשות על מיקום ההתקנה, יצאנו בהרגשה טובה מחוויית השירות הממשלתית. אלא שמסביב עלו קולות אחרים. "למה הם באים כה מאוחר", קבלה חברה שזכתה גם היא לביקור. "לא הכנסתי את המתקין. זה לא היה זמן נוח", אמר מכר אחר. והם לא לבד.
נכון, זה לא מושלם, זה לא נטול ביורוקרטיה, זה לא תמיד הכי נוח, אבל זה חשוב. אז אם דופק על דלתכם מתקין החסכמים, אל תכעסו על השליח. תפתחו לו את הדלת ותנו לו לסיים את העבודה, גם אם זה לא ממש נוח. רשות המים לא יכולה לתאם פגישות אישיות עם מיליון משקי בית. המדינה עשתה צעד גדול מאוד כדי לחסוך במים, אז כדאי להגיד תודה. או לפחות לפתוח את הדלת.
חלוקת החסכמים - המדינה נותנת. לא תיקחו?
רז סמולסקי
3.12.2010 / 11:50