מאת מוטי בסוק
כל שרי האוצר מאז יורם ארידור במחצית הראשונה של שנות ה-80 ניסו - וסילבן שלום הוא זה שהצליח - להחדיר אדם לצמרת בנק ישראל. פרופ' אביה ספיבק מאוניברסיטת בן גוריון בנגב הוא מועמדו של שלום לתפקיד המשנה לנגיד בנק ישראל, ויכהן כנראה במקביל לד"ר מאיר סוקולר, המועמד לתפקיד מטעם נגיד בנק ישראל ד"ר דוד קליין. ביום ראשון הקרוב יוצג ספיבק כמועמדם של ראש הממשלה אריאל שרון והשר שלום בפני שרי הממשלה, ואלה אמורים לאשר את מינויו ואת זה של סוקולר.
ספיבק הוא המינוי הטוב ביותר של שלום עד כה. שר האוצר ריאיין לפני כחצי שנה סדרה של אישים ראויים לתפקיד המשנה לנגיד, כולם אנשי אקדמיה בעלי הישגים מוכחים. מלאכת הבחירה והראיון נעשו בדיסקרטיות מלאה. שלום החליט, כבר אז, על מועמדתו של ספיבק. על הבחירה הוטל איפול מוחלט. ספיבק, כמובן, שיתף פעולה.
מנגד, לאחרונה הרחיב קליין את סמכויותיו של סוקולר בבנק בצורה חסרת תקדים, ומינה אותו לאחראי על מרבית מחלקות הבנק, להוציא מחלקת המחקר. היו שפירשו צעד זה כניסיון של קליין למנוע מינוי משנה שני לנגיד.
מאז קבע היועץ המשפטי, לממשלה אליקים רובינשטיין, כי על הממשלה למנות משנה לנגיד בנק ישראל התנהל מאבק סמוי וגלוי בין האוצר לבנק ישראל על זהות המועמד. הנגיד התעקש לאורך כל התקופה כי המועמד יהיה סוקולר, האדם הקרוב אליו ביותר בצמרת בנק ישראל ומי שעומד במשך שנים רבות בראש המחלקה המוניטרית. באוצר העדיפו כי המועמד יהיה אדם מחוץ לבנק, איש אקדמיה שאינו מזוהה עם עמדות הבנק. מיד עם כניסתו לתפקיד שר האוצר החליט שלום כי המשנה לנגיד לא יהיה איש בנק ישראל. עם זאת כדי לא להיכנס לעימות חזיתי עם הנגיד סיכם שלום יחד עם ראש הממשלה כי לנגיד יהיו שני משנים.
ספיבק (55) למד כלכלה והיסטוריה לתואר ראשון, וכלכלה לתואר שני ולדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים. מאז 75' הוא תושב באר שבע וחבר במועצה המדעית של מכללת ספיר בשער הנגב. ב-27 השנים האחרונות מלמד ספיבק באוניברסיטת באר שבע. הוא נחשב למומחה לפנסיה, תומך בהנהגת פנסיה ממלכתית, ובהכנסת קרנות הפנסיה לשוק ההון. הוא משמש כיום יו"ר הנהלת קרן הביטוח קג"מ (קרן הפנסיה השלישית בגודלה בישראל) וחבר בוועדת הרישיונות ובוועדה המייעצת של בנק ישראל לבנקאות.
ספיבק היה פרופסור אורח באוניברסיטאות מובילות בארה"ב - UCLA, בראון, בוסטון, פנסילווניה - ועמית מחקר באוניברסיטאות היוקרתיות הרווארד ו-MIT. הוא שימש יועץ לבנק העולמי בפרויקט להשוואה בינלאומית של יעילות הפנסיה במדינות שונות, והיה ראש המחלקה לכלכלה ודיקן הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן גוריון. ספיבק פירסם מאמרים רבים בישראל ובחו"ל בנושאי כלכלת אי-ודאות, מקרו-כלכלה, אי-שוויון כלכלי ופנסיה. הוא ייעץ למחלקת המחקר של בנק ישראל בעניין האינפלציה, שימש יועץ למשרד העבודה והרווחה והכין תוכנית למאבק באבטלה, שהוצגה בפני ראש הממשלה.
עשוי להתמודד על תפקיד הנגיד
שר האוצר חשש כי הנגיד קליין יתנגד לכל מועמד שלו. לפיכך, הקפיד על בחירת מועמד-על כמו פרופסור ספיבק, שמאפיל בכישוריו, לכאורה, על כישורי המועמד של הנגיד לתפקיד המשנה, ועשוי להתמודד בעוד כשלוש שנים (עם סיום הקדנציה של קליין) על תפקיד הנגיד. השאלה הגדולה היא איך יסתדר ספיבק עם נגיד כל כך סמכותי כמו קליין ועם הקואליציה של קליין וסוקולר. שני האחרונים ידידים כבר יותר מעשר שנים, ומה שיותר חשוב: רואים עין בעין את כל הנושאים עליהם ממונה בנק ישראל, כולל הריבית ושער החליפין.
ספיבק יהיה בעוד כמה ימים האיש החדש בבנק, שמנסה להשתלב בצמרת המורכבת של המוסד, שנבנתה בצלמו וכדמותו של הנגיד. משימתו לא תיהפך קלה יותר בעקבות העובדה שסוקולר קיבל לאחרונה תחת חסותו כמעט את כל מחלקות הבנק. גם חוק בנק ישראל הישן מ-54' אינו מיטיב עם ספיבק, שכן הוא קובע: "הנגיד ינהל את הבנק. הנגיד ישמש יועץ לממשלה בענייני מטבע ובעניינים כלכליים אחרים".
מצד שני, תפקידי המשנה לנגיד לפי החוק הם "אותם תפקידים מתפקידי הנגיד (והוא) יהא מוסמך באותן הסמכויות מסמכויותיו שהנגיד יקבעם באישור הממשלה, ויסייע בידי הנגיד בביצוע תפקידיו לפי חוק זה. בהיעדרו של הנגיד ימלא את מקומו וישתמש בסמכויותיו המשנה לנגיד שיקבע על ידי הממשלה". כלומר, החוק מותיר את כל הסמכויות בידי הנגיד. סמכויותיו של המשנה תלויות ברצונו הטוב של הנגיד. ורצונו של הנגיד ידוע.
כך, למשל, בעניין שכל כך חשוב לראשי ממשלות ושרי אוצר, כמו הריבית; יהיו דעות המשנה לנגיד אשר יהיו, את ההחלטות ימשיך לקבל קליין. אגב, בעניין המשנה לנגיד, חוק בנק ישראל החדש (שעדיין לא התקבל) קובע כי לבנק ישראל יהיה משנה אחד והוא ימונה על ידי הנגיד, בתיאום עם הממשלה. סמכויותיו של המשנה זהות כמעט לסמכויותיו לפי חוק בנק ישראל מ-54'.
מינוי שני משנים לנגיד - בהסכמת ראש הממשלה, שר האוצר, והנגיד - מפחית את הסיכויים כי הממשלה הנוכחית תידרש עד לסיום כהונתה, בעוד 22 חודש, לסוגיית חוק בנק ישראל. עניין זה הטריד מאוד את הנגיד והביא לאחרונה לשכירת משרד יחסי ציבור ומשרד לוביסטים בעלות של 1.1 מיליון שקל בשנה.
לאחר האישור תודיע הממשלה על שני המינויים לבג"ץ באמצעות היועץ המשפטי אליקים רובינשטיין. הסיבה לכך היא שביום שלישי הקרוב עמד בג"ץ לדון בעתירה של שני אזרחים כנגד ההתעלמות המתמשכת של הממשלה מחוק בנק ישראל, המחייב למנות משנה או שניים לנגיד.
החוק לא מותיר מקום לשיקול דעת
ב-78' קבע היועץ המשפטי לממשלה אז אהרן ברק, היום נשיא בית המשפט העליון, כי החוק מחייב את הממשלה למנות משנה או שניים לנגיד בנק ישראל. ואכן, פרק 4 לחוק בנק ישראל (מ-54') קובע מפורשות בסעיף 10: "הממשלה, תוך התייעצות עם הנגיד, תמנה משנה לנגיד, או שני משנים לנגיד". כלומר, החוק לא מותיר לממשלה שוק מקום להתלבטות או לשיקול דעת. הוא מדבר במונחי עשה.
ברק נדרש לסוגיה לאחר שהממשלות ונגידי בנק ישראל הראשונים, דוד הורביץ ז"ל ומ
משרד האוצר השיג דריסת רגל בבנק ישראל
הארץ
30.1.2002 / 10:21