השריפה בכרמל מעוררת שאלות רבות בתחום הביטוח. חברות הביטוח יידרשו לפצות קורבנות וגם נפגעים ונזקי רכוש. עורכי הדין מעריכים כי צפוי גל תביעות נגד מבטחים ונגד המדינה ורשויותיה.
הצוערים מקורס קציני השב"ס שניספו באסון בוטחו רובם ככולם בתאגיד מבטחים. עם זאת, לדעת עו"ד ענת גינזבורג, מומחית לנזיקין ולשעבר סגנית פרקליטת מחוז תל אביב, ניתן להגדיר את האירוע כ"תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק, שכן הצוערים נהרגו במהלך נסיעה באוטובוס. במקרה כזה פתוחה הדרך למשפחות הצוערים לתבוע פיצויים מחברת הביטוח איילון שביטחה את האוטובוס.
גינצבורג מסבירה כי פיצויים אלה ייקחו בחשבון בין היתר את אובדן ההשתכרות העתידית של הצוער, הפסדי התמיכה למשפחתו במידה שהיה נשוי ובעל משפחה, קיצור תוחלת חייו ועוד. המשפחות יכולות גם להגיש תביעה לביטוח הלאומי לתשלום קצבה בגין תאונת עבודה. קצבה כזו תנוכה מסך הפיצוי שבו תישא החברה המבטחת איילון.
מה מעמדם של כבאים שנפגעו בשריפה?
גינצבורג: "עומדת לכבאי זכותו להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי להכיר בתאונה כתאונת עבודה ולקבל קצבה בהתאם לגובה נכותו לאחר שייבדק על ידי ועדה רפואית".
מה יכול לעשות אזרח שנפגע פיסית בשריפה?
גינצבורג: "במקרה של פגיעות כמו כוויות, שאיפת עשן שגרמה לנזק לריאות וכיוצא בזה, ניתן להגיש תביעה נגד האחראים לשריפה או למחדלים שגרמו לה. יש להניח כי צפוי גל גדול של תביעות של הניזוקים נגד מדינת ישראל, לרבות משרדי הפנים והגנת הסביבה, וכן שירותי הכבאות ורשויות מקומיות, בגין מותם של אזרחים בשריפה ובגין נזקים פיסיים ונפשיים שאירעו לאזרחים כתוצאה מהמחדלים שגרמו לשריפה או להתפשטותה".
את מי ניתן לתבוע?
גינצבורג: "הכתובת הביטוחית בתביעות נגד מדינת ישראל היא חברת ענבל, שהיא קרן הביטוח הממשלתית".
האם מי שתובע את חברת הביטוח הפרטית בגין נזקי רכוש יקבל פיצוי מהיר יותר?
גינצבורג: "אזרחים ועסקים שהיו מבוטחים יידרשו מהמבטחים לפצותם בגין נזקיהם. אף במקרים אלה, הפיצויים לא ישולמו באופן חלק. בדרך כלל חברות הביטוח לא ממהרות לשלם את הפיצוי. יש להניח שינהלו משא ומתן עם כל מבוטח בנפרד על גובה הנזק".
מה ניתן לעשות במקרה שהפוליסה לא מכסה את כל הנזק?
גינצבורג: "ניתן להגיש תביעת נזיקין נגד המדינה או רשויות מקומיות רלוונטיות. נוכח העובדות העולות, בהחלט יש מקום להגשת תביעות. צפוי גל תביעות בגין נזקי רכוש לא רק נגד המבטחות, אלא אף נגד מדינת ישראל. הבעיה היא שתביעות פיצויים בערכאות המשפטיות עלולות להימשך זמן רב, ללא קבלת פיצוי מיידי. עלול להיווצר מצב שבו אזרחים ייוותרו ללא קורת גג ועסקים יקרסו, אם ממשלת ישראל לא תחליט להקצות לניזוקים פיצוי".
מה מצבם המשפטי של בעלי דירות ובתים פרטיים שניזוקו או נשרפו כליל?
לדברי עו"ד רם אפרתי, מומחה לנדל"ן ומשפט מסחרי, "המצבו של מי שלא ביטח את עצמו כנגד נזקי שריפה אינו טוב: "הדירות והבתים הפרטיים יצטרכו לעבור שיפוץ, שיקום או בנייה מחדש. בעלי הנכסים המבוטחים יהיו במצב טוב יותר, ואלה שלא - יצטרכו לממן בעצמם את השיקום. ייתכן שהמדינה תסייע בשיקום נכסים פרטיים שאינם מבוטחים באמצעות חוק מיוחד".
עו"ד ירון גבר, מומחה לנדל"ן ממשרד עורכי הדין גולדמן, ארליך, גבר, אדלשטיין, אומר כי "קיימת אבחנה מהותית, שתלויה בשאלה אם השריפה נבעה מרשלנות, כמו רשלנות של מטיילים, או שנגרמה כתוצאה מהצתה על רקע לאומני מובהק.
"אם ייקבע באופן נחרץ כי מדובר בהצתה על רקע לאומני, אז ישועתם של הנפגעים תבוא כפי הנראה מהוראות חוק מס רכוש וקרן פיצויים, שקובעות כי שר האוצר באישור ועדת הכספים רשאי לקבוע כי ישולמו פיצויים בעד נזק לנכסים ומקרקעין.
"במקור, חוק זה נועד לפתור בעיות של נזקים עקיפים שנגרמו לרכוש עקב מעשה אלימות ופעולות לאומניות הנובעות מהסכסוך הערבי-ישראלי, אבל בנסיבות העניין, ניתן יהיה במקרה של הצתה לאומנית מכוונת להחיל את הוראות החוק על השריפה בכרמל".
האם בעלי נכסים שנפגעו יכולים להגיש תביעת נזיקין? ואם כן, נגד מי?
עו"ד גבר: "אם לא מדובר בהצתה על רקע לאומני, ישועתם של הנפגעים תהיה רק במישור הביטוחי. כלומר, אם היו למקרקעין במועד השריפה פוליסת ביטוח מתאימה לכיסוי נזקי שריפה, שמכסים גם נזקים תוצאתיים, כמו אובדן הכנסות או רווחים".
מה לגבי אחריות המדינה למחדל?
עו"ד גבר: "הסוגיה עולה בעיקר לנוכח דו"חות מבקר המדינה העוסקים במצבו העגום של מערך הכבאות בישראל.
"פקודת הנזיקין מעניקה לעובדי הציבור הגנה רחבה, כשהם פועלים במסגרת סמכותם כדין או כשהם פועלים לביצוע תפקידם בתום לב.
"קיימת אפשרות חוקית להגיש תביעת נזיקין בגין מעשה רשלנות כנגד עובדי ציבור, אבל במקרים רבים נקבע כי גם ביצוע רשלני מהווה פעולה בתחום הסמכות כדין.
"חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה) קובע מפורשות כי המדינה חסינה בפני תביעות נזיקין שנגרמו עקב מעשה או מחדל של המדינה בתחום הסמכות כדין".
מה בדבר הקרקעות באזור הכרמל, שספגו נזק כבד?
"כל הקרקעות שנפגעו בשריפה יסבלו תקופה לא קצרה של ירידת ערך נד"לנית", מעריך עו"ד אפרתי.
"הניזוקים הרבים צריכים לבחון כעת שני מישורים עיקריים: זיהוי סוג הנזקים שנגרמו להם, וזיהוי המזיק או ה'כיס העמוק' שאותו הם יכולים לתבוע.
"במקביל, המדינה צריכה להיערך לשיקום הנזקים לשטחים הציבוריים.
כיצד תתמודד המדינה עם הנזק העצום לקרקעות שנשרפו?
עו"ד אפרתי: "עשרות אלפי הדונם שנשרפו בכרמל משויכים לחמישה סוגי קרקעות, מבחינה משפטית. הטיפול בכל אחד מסוגי הקרקע שונה בהתאם למאפיינים המשפטיים שלו.
סוג הקרקע העיקרי שנפגע הוא "מקרקעי ייעוד", כלומר, קרקע ציבורית שנקבע לה ייעוד מסוים, כמו גן לאומי, יערות, דרכים ונחלים. למקרקעי ייעוד יש הגנה מיוחדת בחוק, כמקרקעין שמשמשים ריאה ירוקה ואמורים להוות מקרקעי ציבור לדורות".
אפרתי אומר כי שיקומם של מקרקעי ייעוד מופקד בידי המדינה ורשויותיה. כך גם לגבי הסוג השני של קרקעות - קרקעות ציבוריות רגילות, שעליהן ממוקמים מוסדות ציבור, כמו בתי ספר או מוסדות תרבות.
אפרתי מוסיף כי "שיקום אמיתי יהיה שיקום כולל, וחלקים גדולים מהאזור - אם לא רובו המכריע - הם מקרקעי ייעוד בבעלות ואחריות המדינה. לכן, ייתכן שהממשלה והכנסת יצטרכו לחוקק 'חוק כרמל' שיקבע את שיקום האזור כנושא בעדיפות לאומית וייתן כלים לביצוע שיקום מהיר ויעיל".
שאר סוגי הקרקעות שנפגעו, מסביר אפרתי, הם סוגים של קרקע פרטית. הקרקע הפרטית על הכרמל מחולקת לשני סוגים: קרקע פרטית בנויה או פנויה וקרקע חכורה לדורות ממינהל מקרקעי ישראל. קרקעות מסוגים אלה ניתן למצוא בעוספיה, טירת הכרמל ודליית אל כרמל. באזור הכרמל קיימת גם קרקע חקלאית. זו בדרך כלל מעובדת על ידי מושבים וקיבוצים או חקלאיים פרטיים, לרוב בתנאי רשות המתחדשים כל שלוש שנים, אבל לעתים גם בחכירה לדורות או בבעלות.
אילו נזקים נוספים לנדל"ן ולמסחר צריך יהיה לפצות?
אפרתי: "החקלאות תצטרך לעבור שיקום רציני. מעבר לשריפת גידולים קיימים, ייתכן שיהיה צורך לשקם את הקרקע ושבשנים הקרובות היבולים יהיו נמוכים יותר על כל המשתמע מכך".
לדברי אפרתי, ענף התיירות צפוי לספוג נזק קשה: "המלונאות תספוג פגיעה תדמיתית וירידה בהזמנות. תהליך שיקום התיירות יארך שנים. באזור יש בתי הארחה, כמו למשל, בקיבוץ בית אורן, יערות הכרמל, צימרים בדליית אל כרמל ובעוספיה. כל מי שמתפרנס באזור יחוש פגיעה לתקופה ארוכה, גם אם לא סבל פגיעה אישית".
המעסיק חייב לשלם שכר - גם אם העסק נשרף
>> מי שפונה מביתו בעקבות האסון בכרמל, עשוי להידרש הבוקר לחזור לעבודה. "חוקי העבודה אינם פוטרים את מי שפונו מבתיהם בנסיבות כאלה מהגעה לעבודה, בהנחה שמקום העבודה פעיל", מסבירה עו"ד שירה להט, מומחית לדיני עבודה ממשרד עו"ד יגאל ארנון ושות'. מה יכול עובד כזה לעשות?
להט: "ספק רב אם עובדים אלה יהיו עובדים יעילים בימים הקרובים. מטבע הדברים, הם יתקשו להתרכז בעבודתם. הם יכולים לפנות למעביד ולבקש לנצל ימי חופשה שעומדים לרשותם, ויכולים לבקש לצאת לחופשה ללא תשלום. המעבידים אינם חייבים להיענות לבקשות העובדים, אך קשה להניח שיסרבו לבקשות כל עוד הן נעשות לזמן סביר".
מה מצבם של מעסיקים שעסקם פונה או נשרף?
להט: "מעבידים אלה אינם יכולים להפעיל את עסקם, וחלקם הגדול גם לא יוכל לעשות זאת בעתיד הקרוב. הם לא יוכלו להציע עבודה לעובדים שירצו להגיע לעבודה כרגיל. מצד שני הם יאלצו להמשיך לשלם שכר לעובדים המוכנים לבצע את עבודתם. המעסיק יוכל לבקש להוציא את העובדים לחופשה בתשלום עד לשיקום העסק או עד להתבהרות העניינים. במקרים קיצוניים יאלצו מעסיקים שעסקם ניזוק באופן בלתי הפיך או באופן שמחייב שיקום ממושך מאוד, לשקול את פיטורי העובדים".
בשני המקרים מדובר בכוח עליון. להט מסבירה כי במצב חירום ביטחוני, כמו במלחמת לבנון השנייה, לא יכול מעביד לפטר עובד שמילא אחר הוראות כוחות הביטחון - כמו למשל, עובד שנשאר בחלל מוגן. בזמן מלחמת לבנון השנייה נחקק חוק שמנע פיטורי עובדים שנעדרו עקב השגחה על ילדיהם. לדעת להט, "המצב הנוכחי מצדיק צעדים דומים. נכון לקבוע הסדר שיגן על העובדים שמנועים מלהגיע לעבודתם, וכן יגן על המעסיקים שמנועים מלהפעיל את עסקם אך חייבים לשלם שכר".
"אסור לפטר עובדים במצב חירום"
מאת חיים ביאור
השריפה בכרמל גורמת לכך שחלק ממקומות העבודה באזור יהיו סגורים היום. האם מי שנאלץ להיעדר ממקום עבודתו עקב השריפה יקבל את שכרו כרגיל? לדברי עו"ד תמר גולן, מומחית לדיני עבודה, אין חוק שמסדיר את ההיעדרות של עובדים עקב שריפה.
גולן: "עקרונית, עובד מקבל את שכרו תמורת עבודה. הוא מתחייב לעבוד לפי חוזה שעליו חתם מול מעסיקו, או בהתאם להסכם העבודה הקיבוצי שעליו חתמה ההסתדרות מול הנהלת החברה". עם זאת, גולן מציינת שעל פי תקדימי העבר, עובדים שנאלצו להיעדר עקב הדליקות הקשות בכרמל, יקבלו את השכר כרגיל, כאילו התייצבו בעבודה. "בין 17 אלף האזרחים שפונו מיישובי הכרמל וחוף הכרמל, מצויים מאות ואף אלפי עובדים", אומרת גולן. "אני משוכנעת כי במקרה הזה המדינה והכנסת ינהגו כפי שהיה בעת מבצע עופרת יצוקה, אז המעסיקים ובעלי העסקים ביישובי עוטף עזה קיבלו פיצוי כספי על הנזקים החומריים והכלכליים שנגרמו להם, והעובדים קיבלו שכר מלא עבור הימים שבהם לא יכלו להגיע לעבודה".
גולן מציינת שלאחר מלחמת לבנון, ב-2006, נחתם הסכם קיבוצי בין האוצר, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שמסדיר פיצוי למעסיקים ותשלום שכר מלא לעובדים שנמנע מהם לצאת מהבית עקב המלחמה. גולן: "אמנם המצב כעת על רקע אירוע השריפה בכרמל שונה, אבל אין לי ספק שהמדינה תתייחס אליו כאילו היה אירוע ביטחוני. מפעלים יוכלו אולי להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת על חשבון מכסת החופשה השנתית, בעוד שהעובדים יקבלו את שכרם הרגיל. ובנוגע לפיטורים, אני מייעצת למעסיקים לוותר על הרעיון. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אוסר לפטר עובדים במצבים כאלה, והשריפה בכרמל היא בהחלט מצב חירום".
נפגעת פיסית בשריפה? הפוליסה לא מכסה את כל הנזק? המומחים עונים לשאלות
עידו באום
5.12.2010 / 7:55