>> בעשורים האחרונים ובעיקר בעשור האחרון חוו מדינות רבות, רובן בחצי הכדור הצפוני, גל שריפות יער שהתעצמו והלכו. באוגוסט 2007 כילו השריפות מאות אלפי דונמים של יער וחורש טבעי ביוון ו-57 בני אדם נספו בדליקות שבערו כמעט שבועיים.
באותו חודש ובאותה שנה כילו שריפות ענק יערות בצפון מערב ספרד. שריפת ענק קטלנית במיוחד פקדה גם את חצי הכדור הדרומי. בספטמבר 2009 נשרפו מאות אלפי דונמים של יער בדרום אוסטרליה ויותר מ-700 בתים בעיירות הקטנות שבפאתי היערות נשרפו כליל ויותר מ-100 בני אדם נשרפו למוות. את השריפה בדרום אוסטרליה ליבו רוחות יבשות מאוד ועזות ששינו כיוון מדי מספר דקות וטמפרטורות גבוהות שעלו על 40 מעלות. כמו כן, ב-2009-2010 כילו שריפות חלקים גדולים מהיערות בדרום קליפורניה ועשרות אלפי תושבים איבדו את בתיהם.
הדליקה הגדולה ביותר בעשור החולף התרחשה ברוסיה בקיץ האחרון. האש התפשטה מצפון לדרום החל מאזור מוסקבה והגיעה קרוב לים השחור. בדרכה היא כילתה מיליוני דונמים של יערות והשמידה חלק ניכר מיבולי החיטה של מדינת הענק, אחת מיצרניות החיטה הגדולות בעולם.
שמונה חודשים של יובש קיצוני
דליקות יער היו מאז ומעולם, אלא שממדיהן, לדברי רבים מחוקרי האקלים, הפכו לאפוקליפטיים בשנים האחרונות בשל השינויים האקלימיים שחלו ב-100 השנים האחרונות והתעצמו בעשורים האחרונים. שינויי אקלים, שאין כמעט ויכוח שהם אכן מתרחשים, אף שקיימות מחלוקות לגורמים להם. מרבית מדעני האקלים מחלקים את השינויים לשני מרכיבים עיקריים: הראשון הוא התחממות הדרגתית של השכבות הנמוכות באטמוספירה, והמרכיב השני הוא תוצאת המרכיב הראשון - הקצנת התופעות האקלימיות.
ממדידות רבות שבוצעו במקומות שונים בעולם מזה עשרות שנים ושתוצאותיהן נמסרו בוועידת האקלים של האו"ם ב-1992, עלה כי הטמפרטורה הממוצעת עלתה מאז מחצית המאה שעברה בכחצי מעלה והיא תעלה ב-1-3.5 מעלות נוספות עד סוף המאה הנוכחית. לדעת מרבית המדענים, שיעור העלייה בטמפרטורות מותנה בראש ובראשונה בהפחתת פליטת גזי החממה ובראשם הפחמן הדו-חמצני.
בוועידת ריו ב-92' חתמו המדינות על אמנה להקטנת פליטת גזי החממה ב-25%-40% עד 2020, אך אין כל אינדיקציה שהיעד הזה יושג. להפך: ההתפתחות המואצת של המדינות המתפתחות, בעיקר של סין והודו, מאיצה את קצב פליטת גזי החממה, האקלים ממשיך להתחמם והתופעות הנגזרות מהתחממות זו הולכות ומתעצמות.
באזורנו אותות האזהרה היו רבים וחותכים. בעשור האחרון הקיץ והסתיו התארכו (בממוצע שנתי) והטמפרטורות היו גבוהות מהממוצע הרב שנתי. 2010 היתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות האקלימיות בישראל ונובמבר היה היבש ביותר זה 50 שנה. גם בחודשי החורף נרשמו טמפרטורות גבוהות שלא הכרנו מעולם. בפברואר 2010 שרר בישראל חמסין והטמפרטורות בכמה אזורים עלו ל-30 מעלות.
שמונה חודשים של יובש קיצוני (אפריל-נובמבר) וטמפרטורות גבוהות בשיעור ניכר מהממוצע הביאו להתייבשות מסוכנת של צמחיית הבר והחורש הטבעי, והיה דרוש רק ניצוץ קטן להצית את תבערת הענק. התבערה תפסה את ישראל בלתי מוכנה והתוצאה היתה "יום כיפורים אקולוגי", כפי שמכנים רבים את המתרחש בימים אלה ביערות הכרמל.
לפי קק"ל, נשרפו בשלושת הימים האחרונים כ-35 אלף דונם יערות נטועים והנזקים גדלים משעה לשעה, וחידוש החורש והיער בכרמל ייארכו 40 שנה לפחות.
אלא שהכתובת היתה על הקיר. הקיץ והסתיו שמסרב להסתיים היו רוויים בשריפות קטנות, בינוניות וגדולות, שלא הכרנו, כאשר רק לפני חודשיים נשרפה שמורת גמלא. גם השנים הקודמות היו רוויות בשריפות יער וקוצים רבות, שחרגו מהנורמה המקובלת. ישראל הרי ידעה על שריפות הענק בקליפורניה, באוסטרליה, ביוון, בספרד וברוסיה, ועל כך שהטמפרטורות באזור מוסקבה הגיעו לראשונה ל-38 מעלות. ידענו שבצורת נוראה פקדה הקיץ את רוסיה והכל בה יבש, ידענו כי התופעות האקלימיות אצלנו חריגות וקיצוניות עוד יותר - ולא הוכן מלאי חירום של חומרי כיבוי. ישראל נרדמה בשמירה.
שינויי האקלים החמירו את עוצמת השריפות
מאת עמירם כהן
5.12.2010 / 8:11