זעקת הכבאים לא נשמעה

>> לפני שנה יצאו שלושה כבאים מתחנת הכיבוי בנהריה לכבות שריפה במעלות. הם היו מנוסים ומיומנים ודרוכים לקריאה, אבל לא כך רכב הכיבוי, ענתיקה בת 30 שדורשת מילוי אוויר רגע לפני הקפצתה.

בדרך קרטעה הגרוטאה ושבקה. הכבאים תיקנו את התקלה, אף שאינם מכונאים, המשיכו, איחרו, וחטפו מכות וקללות מהתושבים, שבמו ידיהם ובנס הצילו את הילדים שנכלאו בדירה אפופת הלהבות. כך, נס ועוד נס, אל מול עשור שבו מחסלות ממשלות את השירות הציבורי ובתוכו מערך הכיבוי.



התפילה היא חלק בלתי נפרד מפעילות הכבאי. הוא מתפלל שבבלוני החמצן יש חמצן, שהרכב לא ייתקע ושהשריפה לא תהיה בקומה השביעית (כי הסולמות העתיקים מגיעים רק עד לקומה שישית). עוד תפילה ועוד נס, עד שדווקא בחנוכה נגמרו הנסים, ודווקא היוונים באו להצילנו.



ריקונו של מערך הכיבוי מיכולת לא התרחש סתם כך. אי שם עלתה על דעתו של מישהו באוצר המלה האופנתית "רפורמה". לאיש לא היתה תוכנית מעמיקה לאותה רפורמה, למעט האמונה שיש לחסל את מערך הכיבוי האזרחי הקיים, להקים תאגיד כלשהו, להיפטר מ-1,500 כבאים, ובמקומם להביא עובדים זולים ובלתי מאוגדים. אגב, בעולם כולו הכבאים מאוגדים. גם בארה"ב. איש לא חולם לספח אותם למשטרה או לצבא, או להפריטם. בעולם כולו יש גם יחס מינימלי של כבאי אחד לכל 1,000 איש. אצלנו היחס הוא אחד ל-7,000.



במדריך הבלתי כתוב למפריט ולרפורמטור יש כלל ברזל. קודם כל - יבש, הלום, קצץ והקפא תקנים. תן לגוף לגסוס. כשיבואו אנשיו נואשים משום שייבשת אותם עד מוות, אינם יודעים את נפשם משום שאילצת אותם להפקיר את מי שהם אחראים לשלומם, אל תתרגש. אין בעיה, תגיד להם. אעביר לכם כמה שקלים, אבל בתנאי שתתחייבו לרפורמה. איזו רפורמה? מה יהיו תקציביה? זה כבר פרט שולי. זה משחק קבוע שבו החתול מחכה בעצלתיים לעכבר עד שזה יבוא ויבקש ממנו לאכול אותו, כי אינו עומד עוד בסבל ההרעבה. אלא שהפעם הרחיק המשחק הזה לכת, והיה למשחק בחיי אדם.



פרוטוקול ישיבה בהשתתפות בנימין נתניהו, יובל שטייניץ, אלי ישי וראשי הכבאים, שחשף אמנון אברמוביץ' שלשום, מעיד על כך באופן מצמרר. "בלי רפורמה לא יהיה כסף. נתנו לכם כבר מעל ומעבר", פסק שטייניץ לאחר שהכבאים תיארו את הסכנה. הדברים נאמרו סמוך לקיצוץ רוחבי של מיליארד שקל לטובת תוספת לתקציב ביטחון של 54 מיליארד שקל. גם מערך הכיבוי נכלל בקיצוץ, שעה שתקציב הפיתוח שלו, תחזיקו טוב, הוא 10 מיליון שקל עלובים.



בספטמבר 2009 פתחו הכבאים בעיצומים. בוועדת הפנים שכונסה לדון בקריסה ובעיצומים, הם הבהירו שאינם מבקשים שקל אחד נוסף לשכרם. רק ציוד מתפקד שאפשר להציל עמו חיים. יו"ר הוועדה, דוד אזולאי, ואני, היינו הח"כים היחידים בישיבה. התרענו מפני אסון ותבענו מנתניהו להתערב. הנושא, גיליתי שוב ושוב, לא מספיק מושך. גמר "כוכב נולד" באילת היווה הזדמנות נדירה לכבאים לא להעניק רישיון לאירוע, ובכך להפוך את העיצומים ואת זעקתם לאפקטיביים בלי לסכן חיי אדם. אלא שבמהלך מגונה אישרה המשטרה את האירוע בלי היתר כיבוי, ואנו נושענו מנדנודיהם של הכבאים וצפינו ברוני דלומי שרה ומנצחת. בתמורה קיבלנו את האסון הנורא בכרמל.



הכותבת היא ח"כית מטעם מפלגת העבודה וחברה בוועדות הכספים והעבודה והרווחה של הכנסת