כבאי ותיק: "המחסור בכבאים אדיר; הציוד מזכיר עולם שלישי"

>> "בארה"ב קיים חוק שלפיו לכל אירוע ?פשוט' של שריפה, נניח בדירת מגורים או בבית עסק, יוצאים 10-12 כבאים. אצלנו יוצאים לאירוע רק שני כבאים, ואם מתרחשות שתי שריפות בו זמנית, עלינו להזעיק תגבורת מתחנה אחרת. המצב בעייתי בעיקר בערי הדרום והצפון" - כך אומר יואב גדסי, קצין מבצעים בתחום הכבאות של עיריית רמת גן.



גדסי, 57, ידע שהוא רוצה להיות כבאי עוד כשהיה בן 10, אולי בהשפעת העובדה שבדיוק מול ביתו ברמת גן, קיימת מימי ילדותו ועד היום תחנת כיבוי אש גדולה. "כילד קינאתי בכבאים שיוצאים עם המכוניות האדומות הגדולות המשמיעות סירנות כדי להציל. זה הצית לי את הדמיון", הוא מספר. "כיום לא פגה בעיני התהילה האופפת את עבודת הכבאים, רק שהממסד מזניח את תחום הכבאות, למרות כל ההמלצות של הוועדות המלומדות, שהתריעו מפני המשך המצב הקיים".

לדבריו, גם אחרי 30 שנה, הוא קם בבוקר לעבודה בתחושת שליחות, "בלי להביט בשעון", כאשר העבודה כוללת עבודה בשעות חריגות, בסופי שבוע ובחגים. הוא מספר שהעבודה רצופה מראות קשים של אנשים שמצאו את עצמם מוקפים בלהבות, "אבל במשך הזמן אתה מדחיק את הרגשות".



לדברי גדסי, כששני כבאים בלבד יוצאים כדי לכבות שריפה בדירה כי את השלישי הזניקו כדי שיטפל בשריפת רכב בכביש, הוא מיד סופג הערות פוגעות. "אנשים חושבים שהכבאי השלישי נח בתחנה או הלך לאכול. לא מבינים שהבעיה בכך שחסרים מאות כבאים בישראל, מחסור שמונע מהכבאים לטפל ביעילות בשריפות, ובמיוחד באירועים גדולים".



גדסי טוען כי הציוד שעומד לרשות שירותי הכיבוי הוא מיושן וברמה של מדינות עולם שלישי. "לא פלא שנאלצנו לבקש עזרה מקפריסין, יוון או רוסיה", הוא אומר. "המצב ברמת גן טוב יחסית, כי הכבאיות שלנו הו בנות 5, 10 ו-15 שנה, אבל בערים אחרות, הכבאית הצעירה ביותר היא בת 20 שנה ומקרטעת כמו טוסטוס.



"יש גם בעיה של מנופים לא מספיק גדולים ושל סולמות קצרים", אומר גדסי. "ראית מה קרה במגדל שלום? לכבאים לא היו מנופים וסולמות גדולים וארוכים מספיק כדי שיוכלו להגיע לקומה 30, והם נאלצו לכתת את רגליהם במדרגות, קומה אחר קומה. אין מדינה מפותחת שקורה אצלה".