"חובה לשלם שכר ואסור לפטר עובדים"

מי שפונה מביתו בעקבות האסון בכרמל, עשוי להידרש הבוקר לחזור לעבודה. "חוקי העבודה אינם פוטרים את מי שפונו מבתיהם בנסיבות כאלה מהגעה לעבודה, בהנחה שמקום העבודה פעיל", מסבירה עו"ד שירה להט, מומחית לדיני עבודה ממשרד עו"ד יגאל ארנון ושות'. מה יכול עובד כזה לעשות?



להט: "ספק רב אם עובדים אלה יהיו עובדים יעילים בימים הקרובים. מטבע הדברים, הם יתקשו להתרכז בעבודתם. הם יכולים לפנות למעביד ולבקש לנצל ימי חופשה שעומדים לרשותם, ויכולים לבקש לצאת לחופשה ללא תשלום. המעבידים אינם חייבים להיענות לבקשות העובדים, אך קשה להניח שיסרבו לבקשות כל עוד הן נעשות לזמן סביר".



מה מצבם של מעסיקים שעסקם פונה או נשרף?



להט: "מעבידים אלה אינם יכולים להפעיל את עסקם, וחלקם הגדול גם לא יוכל לעשות זאת בעתיד הקרוב. הם לא יוכלו להציע עבודה לעובדים שירצו להגיע לעבודה כרגיל. מצד שני הם יאלצו להמשיך לשלם שכר לעובדים המוכנים לבצע את עבודתם. המעסיק יוכל לבקש להוציא את העובדים לחופשה בתשלום עד לשיקום העסק או עד להתבהרות העניינים. במקרים קיצוניים יאלצו מעסיקים שעסקם ניזוק באופן בלתי הפיך או באופן שמחייב שיקום ממושך מאוד, לשקול את פיטורי העובדים".



בשני המקרים מדובר בכוח עליון. להט מסבירה כי במצב חירום ביטחוני, כמו במלחמת לבנון השנייה, לא יכול מעביד לפטר עובד שמילא אחר הוראות כוחות הביטחון - כמו למשל, עובד שנשאר בחלל מוגן. בזמן מלחמת לבנון השנייה נחקק חוק שמנע פיטורי עובדים שנעדרו עקב השגחה על ילדיהם. לדעת להט, "המצב הנוכחי מצדיק צעדים דומים. נכון לקבוע הסדר שיגן על העובדים שמנועים מלהגיע לעבודתם, וכן יגן על המעסיקים שמנועים מלהפעיל את עסקם אך חייבים לשלם שכר".



"אסור לפטר עובדים במצב חירום"



השריפה בכרמל גורמת לכך שחלק ממקומות העבודה באזור יהיו סגורים היום. האם מי שנאלץ להיעדר ממקום עבודתו עקב השריפה יקבל את שכרו כרגיל? לדברי עו"ד תמר גולן, מומחית לדיני עבודה, אין חוק שמסדיר את ההיעדרות של עובדים עקב שריפה.



גולן: "עקרונית, עובד מקבל את שכרו תמורת עבודה. הוא מתחייב לעבוד לפי חוזה שעליו חתם מול מעסיקו, או בהתאם להסכם העבודה הקיבוצי שעליו חתמה ההסתדרות מול הנהלת החברה". עם זאת, גולן מציינת שעל פי תקדימי העבר, עובדים שנאלצו להיעדר עקב הדליקות הקשות בכרמל, יקבלו את השכר כרגיל, כאילו התייצבו בעבודה. "בין 17 אלף האזרחים שפונו מיישובי הכרמל וחוף הכרמל, מצויים מאות ואף אלפי עובדים", אומרת גולן. "אני משוכנעת כי במקרה הזה המדינה והכנסת ינהגו כפי שהיה בעת מבצע עופרת יצוקה, אז המעסיקים ובעלי העסקים ביישובי עוטף עזה קיבלו פיצוי כספי על הנזקים החומריים והכלכליים שנגרמו להם, והעובדים קיבלו שכר מלא עבור הימים שבהם לא יכלו להגיע לעבודה".



גולן מציינת שלאחר מלחמת לבנון, ב-2006, נחתם הסכם קיבוצי בין האוצר, ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שמסדיר פיצוי למעסיקים ותשלום שכר מלא לעובדים שנמנע מהם לצאת מהבית עקב המלחמה. גולן: "אמנם המצב כעת על רקע אירוע השריפה בכרמל שונה, אבל אין לי ספק שהמדינה תתייחס אליו כאילו היה אירוע ביטחוני. מפעלים יוכלו אולי להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת על חשבון מכסת החופשה השנתית, בעוד שהעובדים יקבלו את שכרם הרגיל. ובנוגע לפיטורים, אני מייעצת למעסיקים לוותר על הרעיון. חוק הגנה על עובדים בשעת חירום אוסר לפטר עובדים במצבים כאלה, והשריפה בכרמל היא בהחלט מצב חירום".