התרמית הגדולה של ישראל

>> תרמית יחסי הציבור של ממשלת ישראל נחשפה בסוף השבוע העשן הזה במלוא עוצמתה. בכל פעם שיש אסון ברחבי הגלובוס, ישראל מצטיירת כמדינה בעלת יכולות יוצאות דופן בחילוץ, הצלה ושיקום. רעידת אדמה בהאיטי? אנחנו שם. רעידת אדמה בטורקיה? מיטב אנשינו בדרכם. אסון הומניטרי באפריקה? המשלחת הישראלית כבר על המטוס. כאלה אנחנו. ראשונים לסייע, ראשונים להתנדב, לא עושים חשבון לכסף, לא חוסכים באמצעים. תנו לנו אסון טוב ברחבי הכדור - ואנחנו מתייצבים כדי להציג את פרצופנו היפה.

ובאמת, למדינה הזו יש הרבה פרצופים יפים שמתגלים בשעת אסון או מלחמה, כמו צבא המתנדבים - האנשים העושים לילות כימים ומתגייסים כדי לכבות את השריפה התורנית. אבל יש לנו גם פרצוף מכוער, וגם הוא התגלה בשריפה הזו. הפרצוף המכוער הוא זה של ממשלת ישראל, הנוכחית ואלה שקדמו לה, שמתרשלות פעם אחר פעם באספקת שירותים בסיסיים לאזרחיה. רואים את זה בכל מקום, והעובדה שלא חווינו יותר אסונות היא סתם נס.



צריך להקשיב לחילופי ההאשמות בין משרד האוצר למשרד הפנים בעניין האחריות לחדלונם של גופי הכיבוי, כדי להבין עד כמה אנחנו נמצאים בידיים לא טובות. כל אחד שולף פתאום איזה נייר שמעיד שהוא אמר פעם, לפני שלוש שנים, משהו על כך שצריך עוד תקציב למכבי האש - ומנסה לנקות כך את מצפונו. אבל אסור לקנות את זה. הרשלנות כאן היא של משרד הפנים, של משרד האוצר ושל כלל הממשלה - שלא דאגה לבניית כוח כיבוי משמעותי בישראל ולא ציידה את הכוח הקיים בהתאם.



עלות השריפה טרם התבררה, אבל ייתכן בהחלט שנזקיה יהיו גדולים בהרבה מהעלות שנדרשה כדי לבנות מערך שירותי כבאות ראוי לשמו שיכול להתמודד עם אתגרים כמו השריפה הנוכחית.



מדינת ישראל חולה במגוון של מחלות בניהול השירותים הציבוריים שלה. הממשלות מתרשלות בזו אחר זו בטיפול בבעיות חיוניות, בתכנון ארוך טווח, בהיערכות נכונה בכל מערך השירותים - בין אם בחינוך ובין אם בתשתיות לקויות.



ושלא יספרו לנו שאין כסף. שלא יספרו לנו שהם לא ידעו. במשרדי הממשלה מונחים אלפי דו"חות של מבקר המדינה שחשפו אינספור ליקויים ובעיות במערך השירותים הממשלתיים. מקצת ההמלצות יושמו, השאר מחכות למחדל הבא. כי רק כשיש מחדל, מתחילים לזרום תקציבים.



יש מספיק תקציבים בישראל, אלא שהם הולכים למקומות הלא נכונים. מתי בפעם האחרונה ראיתם שר מתפטר או מאיים בהתפטרות עקב מחדל ציבורי? מתי ראיתם שר מנהל מאבק ומוכן לשלם בכיסאו כדי לשרת את כלל הציבור - ולא רק זה ששלח אותו לכנסת? השרים שלנו לא מורגלים באחריות ודאגה כלפי כלל הציבור, ומחדל השריפה הוא דוגמה טובה לכך. זוהי אחת התרמיות שהתגלו לנו באסון הזה, לצד התרמית היח"צנית של ממשלות ישראל, שטובות בלשלוח את בחורינו המצוינים לסייע לאסונות של אחרים, אבל לא מסוגלות לספק לאזרחים את השירותים הבסיסיים ביותר.