עוה"ד בתביעה הייצוגית של הסטודנטים כנגד ביטוח לאומי מבקשים שביהמ"ש יפסוק את שכר טירחתם

מה יהיה גובה שכר הטירחה של עוה"ד בתביעה ייצוגית שהוגשה כנגד הביטוח הלאומי ואשר במסגרתה הגיעו הצדדים להסדר להשבת כספים בסך כולל של כ-53.5 מיליון שקל, זו השאלה שנותרה פתוחה בתיק המתנהל בבית הדין הארצי לעבודה.



המדובר בתביעה שהוגשה בשנת 1995 ע"י עוה"ד יצחק אבירם ושי מרקוס בשם 152 סטודנטים להשבת דמי הביטוח שנגבו מהם ביתר בעת שלמדו במוסדות ההשכלה הגבוהה ובתקופה שעבדו במקביל.



התובעים טענו בתביעה כי הם עבדו כסטודנטים במשרה מלאה וקיבלו משכורת מלאה תמורת עבודתם. התובעים טענו כי הם הפרישו ממשכורתם באמצעות המעביד דמי ביטוח לאומי כחוק ובמקביל שילמו את דמי הביטוח הלאומי שהוספו לשכר הלימוד ע"י המוסד בו למדו.



לאור זאת דרשו הסטודנטים להשיב להם את הסכום ששילמו ביתר לביטוח לאומי באמצעות המוסד בו למדו ושעומד על 195 שקל לשנה. התובעים אף ביקשו להכיר בתביעתם כתביעה ייצוגית בשם כל הסטודנטים ששילמו ביטוח לאומי בכפל בתקופה הרלוונטית. התובעים העריכו את גובה התביעה אז בכ-100 מיליון שקל.



7 שנים מתנהלים ההליכים בתיק. בראשית דחה בית הדין האזורי לעבודה את הבקשה להכיר בתביעה כייצוגית משלוש נימוקים עיקריים. הראשון - שחזקה על מוסד ציבורי כי יפעל על פי הדין כלפי כל הנוגעים בדבר; השני - כאשר מדובר בתביעות כספיות שונות, אין להתיר תובענה ייצוגית; והשלישי - יש לנהוג בצמצום בהפעלת התקנות המאפשרות הגשת תביעות ייצוגיות.



התובעים עירערו על ההחלטה לבית הדין הארצי לעבודה והדיון נקבע בפני ההרכב של השופטת אלישבע ברק.



בינתיים המשיכו הצדדים - עורכי הדין והביטוח הלאומי - לדון בדרכים האופרטיוויות להשבת הכספים והגיעו להסדר פשרה. במסגרת ההסדר, הביטוח הלאומי עשה בדיקה במחשביו וסרק אחר כל הסטודנטים ששילמו ביטוח לאומי בכפל. המוסד איתר כ-143 אלף סטודנטים שעבדו, למדו ושילמו בין השנים 1987-1995 ולכן זכאים להחזר של 195 שקל בעבור כל שנה ששילמו בכפל. סך ההחזר הצפוי (ללא ריבית) עומד על כ-53.4 מיליון שקל.



בין הצדדים הוסכם כי הביטוח הלאומי ישיב את הכספים ששולמו ביתר ובכך למעשה הסתיימה עילת התביעה וכל מה שנותר הוא שאלת שכר הטירחה.



בהודעה שהגישו עוה"ד אבירם ומרקוס בתיק לביהמ"ש הם מציינים כי הביטוח הלאומי הודיע בהגינותו כי הוא מסכים שהם זכאים לשכר טירחה אך הצעתו היתה לשלם להם 10,000 שקל.



עוה"ד כמובן רוצים קצת יותר. הם מציינים כי מדובר ב-7 שנות עבודה מאומצת שבסופם הם הצליחו להביא לפשרה, לפיה ישיב הביטוח הלאומי את הכספים המסתכמים בכ-53.4 מיליון שקל. לפיכך הם טוענים כי נכון שאין עוד צורך להכיר בתביעה כייצוגית, אך שכר טירחתם צריך שייגזר ע"פ אותם קריטריונים שנקבעו לעניין בתביעות ייצוגיות.



השניים טוענים כי קביעת שכר טירחה הולם משמשת בראש ובראשונה לעידוד הציבור לפעול לתיקון עיוותים ולהגשים את השמירה על שלטון החוק גם מול הרשויות. לטענתם, בלא מתן שכר טירחה מתאים לקבוצה שטרחה והגישה תובענה ייצוגית ולבאי כוחה, לא יהיה לציבור תמריץ לפעול.



התובעים מציינים כי שכר הטירחה המקובל בתובענות ייצוגיות בארץ הוא בין 10% ל-17.5% מסך הפיצוי ובארצות הברית הוא עולה עד כדי 20%-40%. התובעים מציינים כי שכר הטירחה הזה משתלם גם במצב של פשרה, אלא שבמקרה כזה השיעור מופחת ונע בין 5% ל-10%.



לאור כל זאת, מבקשים השניים מביהמ"ש שיפסוק את שכר טירחתם בתיק בסך 5%-10% מגובה ההחזר, דבר שיעמיד את שכר טירחתם על 2.6-5.3 מיליון שקל.