מומחי משפט מעריכים: התביעות לפיצוי יימשכו שנים ארוכות

>> תביעות בגין נזקי השריפה צפויות להעסיק את עורכי הדין, חברות הביטוח, המדינה ובתי המשפט בחודשים הקרובים - ואף בשנים הבאות.

"אף שעד כה אין דוגמאות רבות לתביעת נזקי שריפות בישראל, התשתית המשפטית לתביעות כאלה קיימת - גם לגבי נזקי רכוש", אומר עו"ד אסף פוזנר, שותף במשרד עוה"ד כהן וילצ'יק קמחי ומומחה בתחום הנזיקין.



פוזנר מצביע על פסקי דין שלפיהם ניתן להטיל אחריות גם על המדינה בשל רשלנותה, כמו פסק הדין בפרשת שתיל נגד מדינת ישראל מ-2007. במקרה זה פסק בית המשפט העליון לטובת חקלאי שחממותיו ניזוקו כתוצאה מהשקיה במים מלוחים, וקבע כי המדינה התנהלה באופן לא סביר ונכשלה במילוי תפקידה ביחס לזמינות ואיכות מי ההשקיה לחקלאות. בית המשפט חייב את המדינה לשאת בנזק.



במקרה אחר מ-2006 חייב בית המשפט העליון את רשויות הניקוז, ועדה מחוזית לתכנון ובנייה ורשות מקומית על נזקי שיטפונות שחלו ב-1991. לדברי פוזנר, "בית המשפט העליון לא קיבל את הטענות שאין לחייב את המדינה ורשויותיה בגין הפעלת שיקול דעתם".



פקודת הנזיקין אמנם מעניקה הגנה מפני תביעת נזק שהיא תולדה של מקרה טבעי בלתי רגיל, אך לדברי פוזנר, "הגנה זו מחייבת שאדם סביר לא היה יכול לראות את הנזק מראש ולא היה ניתן למנעו אף בזהירות סבירה. התובעים יפנו לדו"חות מבקר המדינה, שהתריעו על הצורך להיערך לאירועים חריגים, דווקא כדי למנוע - בזהירות סבירה - את הנזקים הקשים".



עם זאת, פוזנר אינו אופטימי ביחס להתמשכות ההליכים. "הפסיקה בדבר אחריות הרשויות וגם הניסיון המצטבר במקרים אחרים מלמדים אותנו כי גם אם ייקבע פיצוי, ההליכים המשפטיים יימשכו שנים ארוכות", אומר פוזנר.



נזק צפוי למדי



בעקבות השריפה בכרמל צפויות תביעות ביטוח כנגד מגוון רחב של פוליסות, בהן ביטוחי מבנה, רכוש ורכב. גם חברת הביטוח הממשלתית ענבל, שביטחה שטחים ומבנים ציבוריים, תיאלץ כנראה לשאת בתשלומים רחבים לפיצוי הנפגעים.



"בתביעות ביטוחיות, היכולת של חברות הביטוח להתגונן כנגד החבות היא אפסית", אומר עו"ד אמיר לוי, שותף במשרד עוה"ד לוי קאופמן, המתמחה בדיני נזיקין. "מדובר בחוזה שבמהותו נועד לפצות מבוטח על נזקים כמו נזקי שריפה. עם זאת, בטוח שחברות הביטוח יילחמו על הערכות שווי הנזק".



גם לוי סבור כי המדינה תתקשה לטעון כי הנזקים היו בלתי צפויים, נוכח דו"ח מבקר המדינה שלא זכה להתייחסות עניינית. "המשפט 'הכתובת היתה על הקיר', מאוד רלוונטי לסוגיה זו", אומר לוי, ומוסיף כי חברות הביטוח יכולות להגיש תביעות נגד גורמים שלטענתן היו אחראים לנזקים, או לצרפם כצד שלישי בתביעה. טקטיקות מעין אלה עשויות לעכב מאוד את קבלת הפיצוי.



לוי התייחס גם לאפשרות שהמדינה תקים קרן לפיצוי הניזוקים. "סביר להניח שבמצב כזה המדינה תתנה את זכות התביעה בוויתור של הניזוק על הגשת תביעת נזיקין נפרדת", הוא מעריך. "קרן לנזקי השריפה יכולה להביא לפיצוי הניזוקים בדרך מהירה באופן יחסי לתביעה נזיקית רגילה, אבל הפיצויים בתביעה כנגד הקרן יהיו לבטח נמוכים מאלה שעשויים להתקבל כתוצאה מתביעה נזיקית רגילה, אם תוכח רשלנות המדינה".



שלושה שלבים לפיצוי



עו"ד מרדכי תגר, המייצג את כל חברות הביטוח וכבר טיפל באירועי שריפה גדולים מטעמן, מאשר כי כבר בשלב הראשוני חברות הביטוח בודקות אם יש גורמים אחרים שאחראים באופן ישיר או עקיף לנזקים אותם יהיה ניתן לתבוע לאחר מכן. "במקרה שלנו", מסביר תגר, "מדובר במדינה, שהתעלמה מדו"חות המבקר ומוועדות הבדיקה".



לדברי תגר, חברות הביטוח כבר הקימו צוותים מקצועיים להערכת גודל הנזק שנגרם והיקף הפיצוי הנדרש. "צוותים אלה פונים לרשויות המקומיות, לבנקים ולמוסדות הציבור, שלרוב מחזיקות ביטוחים קבוצתיים, כדי לברר אם יש רכוש מבוטח שנגרם לו נזק ומה הנזק שנגרם".



במקביל לפנייה לגופים אלה, גם סוכני הביטוח מקבלים פניות מאנשים פרטיים שביטחו את רכושם ומעדכנים את חברות הביטוח. "כך למעשה, עד סוף השבוע הקרוב יוכלו חברות הביטוח להעריך את גודל הנזק שנגרם לרכוש מבוטח באירוע", אומר תגר. עם זאת, לדברי תגר, "יש נזקים שנוכל להבחין בהם רק בשלב השני".



לדברי תגר, לאחר שחברות הביטוח יקבלו את כל הדרישות לפיצויים הן בודקות אם פוליסת הביטוח בתוקף ואם הרכוש הניזוק מבוטח במסגרת הפוליסה הזו. אם הרכוש מבוטח בפוליסה תקפה, החברות מעבירות מקדמות למבוטחים. לרוב מדובר במקדמה בגובה 25% מהנזק. "לאחר המקדמות הראשוניות, נכנסים לעובי הקורה ומתקדמים בהליך השיקום ובתשלום מקדמות נוספות עד לשיקום המלא", אומר תגר. "אורכו של התהליך תלוי במידת הנזק שנגרם". לדבריו, אם יש נזק שמחייב הריסה ובנייה מחדש, יש צורך לעבור את כל המשוכות הביורוקרטיות במדינה, "דבר שעלול לקחת זמן רב".



בשלב השני עולות שאלות רבות שמבהירות את גובה הנזק שנגרם. בין היתר, קיים הבדל בין ביטוח מסחרי וביטוח פרטי ועלולה לעלות שאלה באיזו מידה נזקים שקשורים לענף התיירות יהיו מכוסים במסגרת הפוליסה. "יתרה מכך", מסביר תגר, "יש נזקים שנגרמים לתיירות במהלך השיקום וישנם נזקים שממשיכים גם אחרי שלב השיקום כתוצאה מהפגיעה הסביבתית. נתון זה, לדעתי, יהיה סלע מחלוקת.



"שאלה נוספת שעולה בהקשר השלב השני, היא באיזו מידה נפגעו תשתיות ציבוריות, הכוללות חשמל, ביוב, כבישים תאורה, לחץ מים, ומה היכולת של הרשויות המקומיות ומה התקציב שעומד ברשותן לבצע שיקום מהיר. לנתון זה גם עלולה להיות השפעה על הנזקים המסחריים ועל התיירות".



המדינה התעלמה



לאחר שחברות הביטוח יפצו את המבוטחים הן יפנו לבדוק את נושא אחריות המדינה והאפשרות לתבוע את המדינה וגורמים אחרים על הכספים שהן הוציאו", אומר תגר. "צריך להביא בחשבון שמרבית החומר שנוגע להתנהלות המדינה מתועד באתר מבקר המדינה ובכל ועדות הבדיקה שהוקמו מהשריפה הגדולה ב-1995 באזור שורש סמוך לירושלים".



תגר מספר כי בכל נזק משמעותי, כחלק מהליך הבדיקה הראשוני, חברות הביטוח בודקות אם יש מקורות אחרים שאחראים לנזקים ואם ניתן לתבוע אותם. "הגנת החסינות המוזכרת בפקודת הנזיקין נועדה להעניק הגנה לאותו עובד ציבור שממלא את תפקידו במסגרת הסמכויות שלו", אומר תגר. "לדוגמה, כבאי לא יהיה אחראי לנזקים שנגרמו כתוצאה מהפעלת צינור המים. אבל אם המדינה גרמה לכך שהכבאי הגיע בלי ברז או בלי מים, לא פעלה בצורה סבירה והתעלמה מוועדות בדיקה מקצועיות, אזי שאין לה חסינות וניתן יהיה לתבוע אותה על הנזקים שנגרמו".