במיטב ממליצים על מניות בארה"ב; באקסלנס נזהרים

>> מניות הפיננסים, הבנקים והביטוח - אלה המגזרים שעליהם המליץ יו"ר מיטב צבי סטפק במסיבת העיתונאים שכינס בית ההשקעות לקראת 2011 בשבוע שעבר. סטפק גם המליץ על חשיפה למניות המאופיינות בתשואת דיווידנד גבוהה: "בתקופה של ריבית נמוכה, תשואת הדיווידנד מקבלת חשיבות מיוחדת. זה יכול להיות תחליף לאג"ח. מגמת חלוקת הדיווידנדים בבנקים, שראינו את תחילתה ב-2010 תתחזק בשנה הבאה", הסביר סטפק.



סטפק התייחס גם להשקעה במניות זרות: הוא ממליץ על חשיפה גבוהה לשוק המניות האמריקאי, ועל צמצום החשיפה למזרח אירופה וליפן. "אני מעניק סבירות של 80% לתסריט של התאוששות בארה"ב", הוא הסביר. "רמת המחירים בשוק המניות סבירה - ולא מתקרבת למצב של בועה. והאטרקטיביות של השוק היפני נפגעה מהתחזקות הין היפני מול הדולר. ההתחזקות הזו פוגעת בחברות היצוא, שמרכיבות את רוב מדד המניות היפני".

סטפק התייחס להשקעה באג"ח וציין כי התשואות הגבוהות שאיפיינו את האפיק האג"חי השנה לא יחזרו: "מה שקיבלנו השנה הוא על חשבון העתיד. ביצועים כאלה לא יכולים לחזור על עצמם". אדם שקונה כיום אג"ח ממשלתיות צמודות אמור לדעת שאחרי עמלות הוא לא יקבל אפילו את האינפלציה".



סטפק ממליץ לקצר את המח"מ (משך חיים ממוצע) של האג"ח בתיק ההשקעות. באפיק הממשלתי הוא ממליץ על אג"ח עם מח"מ של שלוש-ארבע שנים ובאג"ח הקונצרניות הוא ממליץ על אג"ח עם מח"מ של שנתיים-שלוש.



בשל האי ודאות לגבי הכיוון שאליו צועד העולם, סטפק ממליץ לנקוט באסטרטגיית פיזור שתקצה חלק מהתיק להשקעות אלטרנטיביות כמו זהב וקרנות גידור. כשבמקביל הוא ממליץ לבטח את התיק באמצעות אופציות פוט (מכר) שיגנו מירידות חדות בשווקים.



"הנגיד לא צריך לחשוש מהעלאת הריבית"



אחרי סטפק עלה דוד קליין, יו"ר הפורום המייעץ של בית ההשקעות ונגיד בנק ישראל לשעבר. קליין התייחס לשוק הנדל"ן המקומי ואמר כי גם אם המחירים גבוהים, לא מדובר בבועה. "התופעות השליליות שליוו את שוק הנדל"ן האמריקאי לא קיימות אצלנו, כך שהנגיד לא צריך לחשוש להעלות את הריבית. מתקבל על הדעת שהעלאת ריבית תפגע ברוכשים מסוימים, אבל זו לא תהיה פגיעת מאקרו מקיפה", אמר קליין.



קליין התייחס להתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח: "המחויבות הלא פורמלית של בנק ישראל לשמור על שער החליפין שקל-דולר - מרדימה את המגזר העסקי ומעודדת אותו שלא לנהל את סיכוני המטבע". קליין טוען שהמצב הנוכחי שבו בנק ישראל משתמש במכשיר הריבית היומית כדי להתמודד עם שלושה יעדים שונים - יציבות מחירים, מניעת בועות נדל"ן והיחלשת השקל - הוא מסובך ולא אמין. "שלושה יעדים למכשיר אחד זה הרבה. משהו יישבר כאן בסוף", הוסיף.



קליין גם העלה סימני שאלה לגבי התקציב הדו-שנתי שגיבשה ממשלת ישראל. "התקציב נבנה על סמך הנחת הצמיחה הנוכחית של 4% לשנה", הוא אמר. "זו הנחה שבסביבת הכלכלה העולמית הזו לא בטוח שהיא תתממש. התקציב לא אומר מה יקרה אם הנחת הצמיחה לא תתממש. זה מוסיף לאי ודאות. אי אפשר לחזות מראש שנתיים, ונהיה צריכים להתכונן להפתעות - אבל האוצר לא מתכונן להפתעות".



מעוז: העולם הולך לקראת צמצום



אתמול קיים גם בית ההשקעות אקסלנס מסיבת עיתונאים לקראת 2011. זו החלה בתחזיות צוננות, כששלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות, הציג תמונת מקרו עגומה לשנה הבאה. "בניגוד לסיבוב הקודם של המשבר, שבו יצאנו חזקים בגלל שרכבנו על גבו של העולם שעשה פעולות מרחיבות - הפעם העולם הולך לצמצום הגדול שהיה במאה האחרונה, וזה יפגע בנו".



לדבריו, גם גרמניה - החזקה שבמדינות האיחוד האירופי - חשופה למשבר. "60% מהיצוא של גרמניה הוא לתוך אירופה - וזו בעיה. הצמצום באירופה בשל המשבר של מדינות אחרות שם ייפגע ביצוא של גרמניה", אמר.



מעוז תקף את בנק ישראל וטען כי הבנק מצוי במצב בעייתי בכל הקשור למדיניות המוניטרית שלו: "הוא מאוד היה רוצה להעלות ריבית כבר כיום, אך הוא לא יכול בגלל הפגיעה ביצוא שתנבע מהתחזקות השקל. לבנק ישראל אין הרבה ברירות, והוא יצטרך לבצע בקרוב פעולות שיאפשרו לו להעלות בהמשך את הריבית. מדובר בפעולות שימנעו יבוא הון זר על ידי הטלת מגבלות על המשקיעים הזרים".



מעוז טוען כי מציאת מאגרי הנפט והגז מול חופי ישראל היא בעיה גדולה עבור המדינה. "מדובר כאן בצרות של עשירים - אבל זו צרה. ההכנסות ממסים יגדילו את החשבון השוטף, והמטבע יתחזק כך שהיצוא והתעשייה המקומית ייפגעו קשה", הוא מסביר.



מעוז מציע שהמדינה תקים קרן עושר שאליה ינוקזו הכנסות המדינה מגילוי הגז, הכסף הזה ייועד לדורות הבאים, ולא ייעשה בו שימוש כעת בתקציב השוטף, כשאנחנו ניהנה רק מפירות ההשקעות שיבוצעו בכסף הזה. לדבריו, "צעדים כאלה נעשו כבר במדינות אחרות בעולם - כמו נורווגיה, סינגפור ורוסיה".



גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס, אמר באירוע כי כל עולם ההשקעות מוגדר כעת מחדש, כשגם האג"ח לעשר שנים של ארה"ב נהפכו לנכס ספקולטיבי. "כשמבינים שהחוב הספרדי הוא רבע מהתוצר הגרמני, אז גם גרמניה לא בטוחה".



לצד זה מרגיע כהן מהחשש להמשך אירועים של חדלות פירעון בחברות ישראליות. "משבר האשראי של הפירמות מ-2008 הסתיים. לא נראה כאן פירמות שנתקלות בקושי להחזיר את חובותיהן".



לדברי כהן, אפיק המניות הוא אלטרנטיבת ההשקעה השפויה שיש כיום בשוק - ולאו דווקא מ"הסיבות הנכונות": "הפד אומר כיום בצורה ברורה שהוא הולך להשפיע על תחושת העושר של הציבור דרך שוק המניות. כשהאריה החזק בג'ונגל אומר את זה, מומלץ להתחשב בכך".



לדבריו, גם מלחמות המטבע שעוזרות ליצואנים בארה"ב, השקעות קפיטליות שמצבעות כיום חברות בארה"ב לאחר שנים של הימנעות ופחת דו-ספרתי והעובדה שגופים מוסדיים בחו"ל נמצאים בחשיפה מנייתית הנמוכה מהחשיפה הרגילה שלהם, כל אלה תומכים באטרקטיביות של שוק המניות. "עם זאת, אנחנו לא נמצאים במצב שאפשר לבצע השקעות בשיטת 'שגר ושכח' - כמו שפעם עשינו. צריך להיות כל הזמן עם היד על הדופק", הדגיש כהן.



כהן ממליץ ל-2011 על מניות בעלות תשואת דיווידנד גבוהה במיוחד של חברות הנהנות מתזרים מזומנים גבוה. "סקטור הבנקים מומלץ. הוא גם חזר לחלק דיווידנדים וגם נמצא כיום בפוקוס של הזרים וצפוי לנקז הרבה כסף - כמו ענף הסלולר".



דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס, אמר באירוע כי תוכנית האוצר להוריד את תקרת דמי הניהול בקופות הגמל מ-2% מהצבירה ל-1.2% מהצבירה ממשיכה להעסיק את ענף בתי ההשקעות.



"אין ספק שתוכנית האוצר שהתפרסמה בשבוע שעבר תפגע בהכנסות שלנו", אמר ברוך. "זה עניין שמעסיק כעת את כל היצרנים בענף. יהיה מסוכן מאוד אם המגמה הזו של התערבות הרגולטור בדמי הניהול תגלוש גם למקומות שאין בהם כשלי שוק.



"המגמות הרגולטוריות עלולות לפגוע בתחרות ולהשאיר את ענף בתי ההשקעות עם מספר קטן של גופים ששולטים בו. אנחנו מצפים לעבודה נחושה וזריזה של הרגולטור, כך שמרכיבים אחרים של תוכניות האוצר - כמו האפשרות לתת לחברות גמל למכור ביטוחים - ייעשו בלוח זמנים קצר יותר, ויאפשרו תחרות אמיתית מול ביטוחי המנהלים".