>> המכתב שכתב מנכ"ל פסגות המודח רועי ורמוס לעובדי החברה חשוב, וכדאי שמנהלי כספי ציבור יקראו אותו בעיון. ורמוס היה אחד המנהלים שהובילו את האקטיביזם המוסדי בשנתיים האחרונות - מה שתרם לא מעט לציבור ולחסכונות שלו. אבל מעניינים גם הדברים שלא נכתבו בו באופן מפורש. להלן חלק מהשמות שורמוס אינו מזכיר במכתבו, אף שרוחם שורה עליו.
ארי קלמן - בניגוד למנהלים שנפתחו נגדם חקירות ובכל זאת נשארו בתפקידי ניהול, כמו אפי רוזנהויז בשופרסל וארי קלמן במנורה, ורמוס לא קיבל גיבוי מבעלי הבית. להפך - רשות ני"ע והפרקליטות וידאו שהוא יילך הביתה.
זוהר גושן - ורמוס כותב שפסגות פירסם באופן וולונטרי כללים להסדרי חוב, ומזכיר את ערכי פסגות ואת המחויבות שלה לציבור ולחסכונותיו. זוהי עקיצה לגושן ולרשות ני"ע, שבשיא המשבר הובילה דווקא רעיון של תוכנית סיוע לטייקונים החייבים כספים, ושכיום לא מטפלת בבעיות הקשות של שוק ההון - ניגודי עניינים ועסקות בעלי עניין.
יעל אלמוג - העוזרת הבכירה של גושן נאבקה נגד יצחק גרינפלד, מבעלי קרדן, במשפט על מידע פנים עוד כשהיתה בפרקליטות. היא נכשלה וגרינפלד זוכה. כשעברה לרשות היא קיבלה מבית המשפט אישור מיוחד להמשיך לטפל בתיק, שהיה אחד מתיקי הדגל של הרשות. גרינפלד זוכה בסופו של דבר, אחרי יותר מעשור של חקירות והליכים משפטיים, והרשות ואלמוג נחלו מפלה וספגו ביקורת מבית המשפט. ורמוס כותב בסיום המכתב שעל שמו, הדרך שלו והאמת הוא לא יתפשר. השאלה היא אם כמו גרינפלד, הוא ייאלץ להקדיש לכך עשור מחייו.
זהבית כהן - ורמוס מזכיר במכתבו רק אדם אחד - קודמתו בתפקיד גבי רביד. הוא לא כותב דבר על מי שזנח אותו: קרן יורק ומנהלה ג'רמי בלנק, וקרן איפקס וזהבית כהן.
לב לבייב - ורמוס מזכיר את המאבק שניהל נגד בעל השליטה באפריקה ישראל, שלא פרעה את החוב לשוק ההון, אבל הוא רומז יותר על התנהגות חבריו, מנהלי הכסף הציבורי בבתי ההשקעות ובחברות הביטוח שלא נלחמו מספיק.
נוחי דנקנר - גם שמו של דנקנר אינו מוזכר במפורש, אך ורמוס מזכיר את המאבק שפסגות ניהלה נגד עסקת בעלי עניין שבמסגרתה העביר דנקנר את "הנכס הרעיל הפרטי" ישראייר לאי.די.בי הציבורית. זו היתה אחת העסקות הגרועות לציבור שנעשו בישראל בשנים האחרונות. מי שסייע בהעברת העסקה הוא יצחק סוארי, ידידו של גושן, שהעריך בעבור דנקנר את השווי של ישראייר.
רועי ורמוס - ורמוס כותב שפסגות שילמה מחיר על המאבקים שניהלה לטובת הציבור, אך מי ששילם את המחיר היה הוא עצמו, וייתכן שהחקירה וההדחה הן התשלום האישי שלו על המאבקים שהוביל נגד האנשים החזקים במשק.
השומר בחניון - ורמוס כותב הרבה על העובדים בפסגות, ומציין כי הצלחת פסגות נובעת במידה רבה מהסולידריות ועבודת הצוות שלהם. הוא מזכיר שבניגוד לחברות הביטוח הגדולות ובתי ההשקעות האחרים, פסגות לא פיטרה עובדים במשבר אלא העדיפה להפחית שכר. לכן מוזר שמי שהתמנתה ליו"ר שלו הודיעה לו על פיטוריו באמצעות שליח שנכנס למשרד ושאל: "מי זה כאן רועי ורמוס?" - דרך פיטורים שלא נהוגה בפסגות אפילו כאשר רוצים לפטר את השומר בחניון.
"מי זה רועי ורמוס"
שרית מנחם
6.12.2010 / 6:49