ההחלטה על הותרת ריבית דצמבר: "בנטרול סעיף הדיור יתר מרכיבי המדד עולים במתינות"

אחד הגורמים הדומיננטיים על החלטת הריבית של נגיד בנק ישראל הוא מצב שוק הדיור המקומי. במסגרת הדיונים לקראת החלטת הריבית, בעקבותיהם נותרה הריבית במשק לחודש דצמבר על כנה, התייחסו משתתפי הדיונים למצב הנדל"ן וציינו כי נמשכה העלייה במחירי הדירות (שאינם נכללים במדד המחירים לצרכן והנמדדים על פי סקר של הלמ"ס).




בתהליך קביעת הריבית החודשית על ידי הנגיד, מתקיימים בבנק ישראל שני דיונים: דיון בפורום רחב ודיון בפורום מצומצם, בו משתתפים סטנלי פישר, נגיד הבנק, צבי אקשטיין, משנה לנגיד הבנק, קרנית פלוג, מנהלת חטיבת המחקר, עקיבא אופנבכר, חבר הנהלה וממונה על האגף המוניטרי-פיננסי בחטיבת המחקר, בארי טאף, מנהל חטיבת השווקים, רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים, אדי אזולאי, ראש המטה לנגיד, יוסי סעדון, יועץ לנגיד ודובר הבנק ואלון בנימיני, כלכלן חטיבת המחקר.



בממוצע, בחודשים אוגוסט-ספטמבר, מחירי הדירות עלו ב-1.9% שהצטברו לעלייה של 19.7% ב-12 חודשים. בנושא זה ישנם נתונים סותרים: על פי נתוני האוצר, המבוססים על העסקה החציונית, חלה ירידה של מחירי הדירות מזה מספר חודשים, בעוד שעל פי נתוני הלמ"ס מחירים הדירות ממשיכים לעלות בקצב מהיר, ציינו משתתפי הפורום המצומצם.



מדד הדיור, הנמדד באמצעות שכר הדירה ומהווה כ-20% ממדד המחירים לצרכן, עלה מתחילת השנה ב-4.5%, אולם בחודש אוקטובר חלה במדד זה ירידה, בשיעור של 1.1%. מאחר ומדובר בנתון של חודש בודד, הרי שלא ניתן להתייחס לכך כאל שינוי במגמת המחיר של שירותי הדיור. אחד ההסברים האפשריים לירידה החדה של סעיף הדיור באוקטובר הוא ההתנהגות העונתית המאפיינת אותו, כאשר חודשי החורף נמוכים מהממוצע. לדוגמה, מדצמבר 2009 ועד פברואר 2010 חלה ירידה מצטברת של 2.1% בסעיף זה, ולאחר מכן התחדשו העליות החדות בו.



משתתפי הפורום ציינו כי למרות הירידה המפתיעה של סעיף הדיור במדד של חודש אוקטובר, עלייתו של המדד הכללי מתחילת השנה מובלת על ידי העלייה בשכר הדירה, כאשר יתר הרכיבים עולים במתינות: סעיף הדיור עלה מתחילת השנה ב-4.5%, בעוד שהמדד ללא דיור עלה בתקופה זו ב-1.5% בלבד. מאחר שההתפתחות החריגה והמפתיעה של חודש אוקטובר - הירידה של סעיף הדיור לצד העלייה במדד ללא דיור - מהווה נתון של חודש בודד, הרי שמוקדם מדי לראות בכך מפנה.



ברבעון השלישי התמתן קצב ההתרחבות אך פרמיית סיכון של ישראל ירדה



בהתייחס למצב הכללי של המשק צויין כי נתוני הרבעון השלישי מצביעים על התמתנות בקצב ההתרחבות יחסית לשלושת הרבעונים שלפניו, במהלכם נרשמה צמיחה מואצת המאפיינת תהליך יציאה משפל. הגורם העיקרי להתמתנות קצב הגידול ברבעון השלישי הוא הירידה בסחר החוץ, על רקע עלייתו המואצת מאז אמצע 2009 ועל רקע ההאטה בסחר העולמי.



מנגד, ברבעון השלישי ובאוקטובר בפרט, הצביעו האינדיקטורים על המשך שיפור בנתוני שוק העבודה ועל התקרבותו לתעסוקה מלאה. נתוני המגמה לשיעור האבטלה החודשי עמדו על 6.3% בכל אחד מהחודשים יוני-אוגוסט, בדומה לשיעור האבטלה ששרר טרם המשבר, אם כי מעט גבוה ממנו.



התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) צמח ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 3.8%, לאחר צמיחה בקצב שנתי של 4.2% במהלך המחצית הראשונה. התוצר העסקי צמח ברבעון השלישי בשיעור של 3.9%, לאחר שבמחצית הראשונה התרחב בקצב שנתי של 4.9%. יצוא הסחורות והשירותים ירד ברבעון השלישי בשיעור של 9.6% - ירידה ראשונה לאחר ארבעה רבעונים של התרחבות בקצב מהיר.



ההשקעה הוסיפה והתרחבה בקצב מהיר ברבעון השלישי, אם כי בשיעור נמוך בהשוואה לזה של שני הרבעונים הראשונים של השנה: ההשקעה בנכסים קבועים התרחבה בשיעור שנתי של 9.7%, תוך גידול של 13.2% בהשקעה בבתי מגורים. הצמיחה בתוצר נתמכה גם בעלייה של 10.2% בצריכה הציבורית. הצריכה הפרטית התרחבה ברבעון השלישי בשיעור שנתי של 1.3%, לאחר עלייה של 6.7% ברבעון השני. היבוא ירד ברבעון השלישי בשיעור של 4.6%, ירידה ראשונה לאחר חמישה רבעונים של התרחבות מואצת.



פרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת על ידי מרווח ה-cds ל-5 שנים, ירדה מעט לרמה של 1.11 נקודות האחוז, בהשוואה ל-1.16 נקודות האחוז במהלך השבועות שקדמו למועד דיוני הריבית בחודש שעבר. כאשר בעולם דווקא נרשמה עלייה במהלך אותה תקופה, על רקע התעוררות מחודשת של משבר החוב באירופה.



מחלקת מחקר: המקור העיקרי של הסיכונים לאינפלציה בישראל הוא ההתרחשויות בחו"ל



לקראת דיוני הריבית מגבשת חטיבת המחקר הערכה של ההתפתחויות הצפויות במשק וניתוח של הסיכונים השונים. על פי הערכותיה טרם החלטת ריבית דצמבר: האינפלציה במהלך השנה הקרובה צפויה להסתכם בשיעור של 2.5%, והריבית צפויה לעלות בהדרגה ולהגיע ל-3% בעוד שנה.



"הגורמים העיקריים לשיעור האינפלציה הצפוי להיות גבוה ממרכז תחום היעד הם: רכיב הדיור (שכר דירה) אשר צפוי להמשיך לעלות בקצב גבוה יחסית, וכן מחירי האנרגיה והסחורות שעלו במידה ניכרת בחודשים האחרונים. מנגד, אינפלציה ממותנת בעולם וייסוף שער החליפין ברבעונים האחרונים פועלים למיתון קצב עליית המחירים", ציינו במחלקת מחקר.



המקור העיקרי של הסיכונים לפעילות הריאלית ולאינפלציה בישראל הוא ההתרחשויות בחו"ל. עם זאת, במידה ויתחדשו תנועות ההון המסיביות לתוך המשק, עם לחצי הייסוף שבצידן, צפויה להיות לכך השפעה ממתנת על הצמיחה והאינפלציה ועל קצב העלאות הריבית.