פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      העסקים הקטנים והרווחיים של חיזבאללה

      לכבוד פתיחת הסניף הישראלי של חברת המודיעין וורלד-צ'ק, נחשפים ממצאים על הפעילות העסקית של ארגוני הטרור, ובראשם חיזבאללה. הכסף הגדול: בג'ינסים של ליוויס וסוני פלייסטיישן

      מה הקשר בין ארגון החיזבאללה לפלייסטיישן ולליוויס? "פעילות הטרור היא רק חלק קטן מהפעילות של החיזבאללה, ולכן הארגון חייב לנהל עסקים שנראים לגיטימיים, כמו מכירות לא חוקיות של סוני פלייסטיישן וג'ינסים", מספרים מייקל ווין מנכ"ל השלוחה הישראלית של חברת וורלד-צ'ק (WorldCheck) וג'ון סולומון מנכ"ל החברה.

      כשהשניים מתארים את פעילות החברה נראה שמדובר בתסריט של סדרת פעולה העוסקת בשחיתות, בהלבנת הון, בסמים ובטרור. וורלד-צ'ק היא חברה פרטית שפעילותה נועדה להפחית את הסיכון לקהילת העסקים הבינלאומית. "התחום העיקרי שאנחנו מכסים הוא אמנם שחיתות פוליטית", אומר סולומון, "אבל כשכסף לא מדווח מסתובב בשווקים אתה לא יודע לאן הוא ימצא את דרכו. לכל פשעי הלבנת ההון יש מחיר כבד - גם אם הוא לא ישיר ומיידי.

      "בחיזבאללה מגייסים כספים בעיקר באירופה, בארה"ב ובדרום אמריקה. השיטה נראית חוקית מאחר שרוב הפעולות שבהן הארגון מעורב נראות לכאורה רחוקות מעולם הטרור. כשהסוני פלייסטיישן יצא לשווקים, החיזבאללה התמחה ברכישת המכשירים האלה בשוק השחור - אפילו בסוני הבחינו בכך והבינו שזה פוגע להם ברווחים.

      "דבר דומה היה עם ליוויס. מסתבר שחיזבאללה גם 'מעצב' ג'ינסים. למעשה, הם אחד מרוכשי הליוויס הגדולים בשוק השחור. הם שולחים את הג'ינסים המעוצבים לאירופה ומוכרים אותם מחוץ לחנויות של רשת ליוויס בחצי מחיר. בהנהלת ליוויס כמובן נזעקו ופתחו בחקירה נגדם", מפרט סולומון.

      גוף מודיעין פרטי

      וורלד-צ'ק מספקת מידע על רמת הסיכון של פוליטיקאים, ארגונים ואנשים פרטיים לכ-4,500 ארגונים בכל העולם, בהם עשרות בנקים ומאות סוכנויות אכיפה ממשלתיות. מדובר למעשה בגוף מודיעין פרטי המשתף פעולה עם ארגוני הביון המדינתיים. החברה מיישמת אסטרטגיה אקטיבית לחשיפת עסקות כלכליות שמיועדות להכשיר העברת כספים לפעולות טרור, הברחות סמים ופרשיות שחיתות. באופן רשמי החברה מסתמכת רק על מקורות גלויים, כמו עיתונים ופרסומים אחרים.

      וורלד-צ'ק מעסיקה 550 עובדים ברחבי העולם. משרדיה הראשיים ממוקמים בבירת ארה"ב, וושינגטון, שם ממוקמים מוסדות הממשל האמריקאי. השלוחה הישראלית הוקמה על ידי ווין בחודשים האחרונים.

      את וורלד-צ'ק הקים דיוויד לה-פן ב-2000. הרעיון נולד בעקבות חשיפתן של כמה פרשיות מביכות שבהן היו מעורבים בנקים שוויציים - שתי דוגמאות: אוגוסטו פינושה הדיקטטור הצ'יליאני שהיה מעורב בשחיתויות רבות ובהפרת זכויות אדם ואימלדה מרקוס, רעייתו של נשיא הפיליפינים לשעבר, שבארמונה נמצאו אלפי זוגות נעליים שהפכו סמל לחמדנות ולניתוק מהעם - ועוררו זעם ציבורי. לה-פן הבין שקיים צורך במאגר נתונים שיאפשר לבנקים להתחקות אחר פעילות המנהיגים שלהם הם מספקים שירותי בנקאות.

      בואו נדבר לרגע על הקשר בין הלבנת הון לטרור. מדוע ארגון כמו חיזבאללה צריך להלבין הון? הרי הוא יכול פשוט לרכוש נשק בכסף שחור.

      סולומון: "על אף שחיזבאללה הוא אחד מארגוני הטרור המרכזיים, רוב ההוצאות שלו לא נוגעות לפעילות טרור. מדובר בעיקר בשירותים הומניטריים וחברתיים שהם מעניקים: גיוס תומכים ומעורבות קהילתית. פעילות הטרור שלהם היא רק חלק קטן מהעלות הכוללת של הפעילות - ולכן רוב הכספים צריכים לעבור בחשבונות בנק רשמיים. זו הסיבה שהם מנהלים פעילות עסקית שנראית לגיטימית".

      ואיך אתם יודעים על הפעילויות האלה - דרך פרסומים, הנהלת ליוויס, ארגוני ביון?

      "אנחנו לא בודקים רק את הפעילות הצבאית של החיזבאללה, אלא חוקרים באינטנסיביות גם אודות התומכים שלהם ברחבי העולם שיש להם עסקים רשמיים. התמונה שעולה היא שחיזבאללה מעורב במסחר ביהלומים באפריקה, בהמרת מטבעות בארה"ב, בעסקות בשוק השחור ועוד. כשאתה אוסף את כל הנתונים האלה אתה רואה את הפנים הגלובליים של חיזבאללה.

      "מה שאנחנו עושים זה לצייר את התמונה הזאת. ברמת המאקרו, יש לנו את כל הפרטים שמתארים את חיזבאללה שכולנו מכירים. כל זה כדי שבנקים יוכלו לסמן את כל סוגי הפעילויות שלהם ברחבי העולם. ממשלות לא יכולות לעשות את זה לבדן. אנחנו נמצאים בעמדה מיוחדת שמאפשרת לנו לספק את השירות הזה. אנחנו לא משתמשים במידע שמגיע מממשלות או מארגוני הביון - רק במקורות מידע גלויים".

      איך אתם אוספים מודיעין?

      "יש לנו מומחים שמגיעים מתחום המחקר הספציפי שאנחנו מכסים. יש לנו, למשל, חוקר מהשבטים של פקיסטאן - הוא מנתח ידיעות בעיתונים, דיווחים של הממשלות, כתבי אישום שהוגשו ואפילו פרסומים שהטרוריסטים עצמם מפיצים. הגישה שלנו אקטיבית ולא נגזרת רק מפניות שמגיעות מהלקוחות שלנו".

      זה לא סוג של 'הלבנת מודיעין'? הרי אתם מקבלים אינפורמציה מממשלות, ואז מאתרים היבטים שלה בעיתון.

      "זו דרך אחת ליצור תקשורת בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. אנחנו לוקחים את כל המידע החסוי שאנחנו מקבלים ומאמתים אותו עם המקורות הגלויים. אנחנו אומרים ללקוחות שלנו: 'שפטו בעצמכם'. זו הדרך לעשות את העבודה הזאת באופן שקוף".

      ביקוש בישראל

      סולומון הגיע לישראל לרגל כנס שאירגנה חברת די.סי פייננס למשקיעים מוסדיים, ודיבר על הקשר בין הלבנות הון לטרור הגלובלי. ווין, שעלה לישראל לפני כשלוש שנים, עומד כאמור בראש השלוחה הישראלית שנפתחה באחרונה.

      מדוע החלטתם לפתוח משרד בישראל?

      ווין: "ישראל היא עכשיו חלק מה-OECD, ומכאן שעליה לעמוד בסטנדרטים מחמירים יותר של דיווח ושקיפות. כתוצאה מכך למידע שלנו יש יותר ביקוש. מבחינה פרקטית, יש בישראל כמה מוסדות מוצלחים שיכולים לייעל את העסק שלנו. הלקוחות שלנו באים בעיקר ממגזרי הבנקאות והביטוח, מהתעשיות הביטחוניות ועוד".

      סולומון: "נראה שגופים רבים בישראל מתעניינים בבדיקת נאותות מחמירה. הם לא מסתפקים רק במילוי דרישות המינימום שקיימות בחוק, חשוב להם להיאבק בשחיתויות, בטרור ובהלבנת ההון - ולמנוע פעילויות אלה.

      "גם ה-OECD, בלי שום ספק, תרם לכך שהגענו לישראל. הארגון נתן לממשלת ישראל אינדיקציות לכך שככל שתינתן יותר תשומת לב לסוגיות האלה, האיתות לכל העולם יהיה שישראל שואפת לקיים את הסטנדרטים הכלכליים המחמירים בעולם. וורלד-צ'ק יכולה לספק פתרונות רבים, ולכן יש ביקוש לשירותים שלנו בישראל".

      עד כמה חמורה בעיית השחיתות בישראל בהשוואה למדינות מערביות אחרות?

      ווין: "קשה לומר. ההיסטוריה מראה כי בכירים בפוליטיקה נמצאים בסיכון גבוה להיות מעורבים בשחיתות. זה לא משום שהם אנשים רעים, אלא מכיוון שיש להם יותר הזדמנויות לעשות את זה. לכן, השאלה היא לא עד כמה הפוליטיקאים הישראלים מושחתים בהשוואה לפוליטיקאים אחרים בעולם - אלא אילו מהמערכות ומהמסגרות הרגולטוריות והאכיפתיות מסוגלות להתמודד עם המציאות הזו.

      סולומון: "כפי שזה נראה עכשיו, ממשלת ישראל הכירה בבעיה ונחושה להתמודד עמה. זו הסיבה לכך שישראל נכנסה ל-OECD ורוצה לעמוד בסטנדרטים הבינלאומיים.

      "ראינו, אמנם, כמה בכירים ביותר בישראל שהיו מעורבים בשחיתות, וזה עניין רציני. כששחיתויות כאלה מתרחשות, הלגיטימציה של המשטר מוטלת בספק - וזה מעורר שאלות קשות לגבי המערכת השלטונית. כשאתה מאבד אמון בממשלה, המרקם המוסרי והכלכלי של החברה נחלש".

      "הבנק של אל-קאעידה" - על מי קשה יותר לחשוף מידע - על פוליטיקאים או על אזרחים מהשורה?

      "זה נכון שקל יותר לזהות מידע על פוליטיקאים, משום שהם מפורסמים או היו מפורסמים, אבל כדי להבין מי מהם מעורב בהלבנת הון נדרשת חקירה הרבה יותר מקיפה. אנחנו מבררים את הקשרים המשפחתיים של הפולטיקאי וחוקרים אודות העסקים והחברים שלו.

      "זה לא תמיד פשוט. המחקר לוקח המון זמן. זה דורש יכולות מגוונות ושימוש בהרבה שפות במקומות שונים, שגם עליהם צריך להיות לנו מידע מקיף. בעידן הגלובלי שבו אנו חיים קל לנוע בין מדינות ולאנשים שאנחנו מדברים עליהם יש אינטרס כלכלי בהרבה מקומות בעולם. בדיוק במקום הזה אנחנו נכנסים כחברה הפועלת הן גלובלית הן מקומית. אנחנו עוקבים אחר מה שקורה במדינות מסוימות ומנתחים איך זה משתקף בקהילה העסקית הבינלאומית".

      כשהלבנת הון קשורה לפעילות טרור ולסחר בסמים ברור שמדובר בתופעה מסוכנת - אבל מה לגבי הקשר לפעילויות אחרות?

      "העלמות מס, למשל, הן קרוב לודאי השיטה הנפוצה ביותר להלבנת הון. השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו היא איזה סוג של סיכון ביטחוני הדבר מציב בפנינו. ממשלות לוקחות את זה ברצינות רבה מאוד משום שאם אזרחים רבים מעלימים מס, אז החברה מתחילה להטיל ספק בתשלומים האלה - יש לכך מחיר כבד, גם אם לא ישיר ומיידי.

      "בנוסף, אם מדינה אינה מתייחסת ברצינות לפשעים כלכליים ואינה מפגינה מחויבות לסטנדרטים של הקהילה הבינלאומית בתחום, הסיכון של איבוד המוניטין הופך להיות בעיה רצינית למדינה הזו. מה שעלול לפגוע באמון של המשקיעים הזרים - בנקים לא רוצים להיקרא: 'הבנק של אל-קאעדה'; זה פוגע להם במוניטין ובעסקים".

      איך נראה בעיניכם המצב שלנו בהקשר של אירן וחיזבאללה?

      "המצב חמור מאוד. בוודאי ראית את המתנה שהעניק מזכ"ל החיזבאללה, חסן נסראללה, לאחמדינג'אד כשנשיא איראן הגיע לביקור בלבנון (רובה שנלקח שלל מחייל ישראלי במלחמת לבנון השנייה, א"ו). זה מסמל באופן מדויק את הקשר בין שני האנשים האלה ואת הגופים שהם עומדים בראשם. איראן היא יצואנית הטרור הגדולה בעולם".

      וכיצד אתם נאבקים בהם?

      "קח, למשל, את הסנקציות על איראן. זיהינו כל עסק בעולם, שיש לגביו מידע גלוי, שיש לו קשרים לאיראן. אם הזירה הכלכלית תהיה אכן מוקד המלחמה העתידית, וזה מה שארה"ב ומדינות האיחוד האירופי החליטו, כדי שהסנקציות יהיו יעילות צריכים להתקיים שני תנאים: הסנקציות צריכות להיאכף והמוסדות הפיננסיים צריכים לקבל מידע מלא לגבי העסקים שעמם אסור להם לקשור קשרים. במקום הזה אנחנו נכנסים לתמונה ומספקים את כל המידע שהלקוחות שלנו צריכים. ברגע שהם מזהים את החברות האלה, באמצעות המידע שאנו מספקים, הם פוגעים ביכולות של איראן".

      ורשמתם כבר הצלחות?

      "הצלחנו ליירט את התכתבויות של בנקים אירניים ולאתר חברות אנרגיה שעושות עסקים עם אירן. הלקוחות שלנו בארה"ב מודאגים מאוד מהעניין הזה. יצא לי לדבר עם כמה מבכירי הבנקאות בעולם והם מגלים אפס סובלנות כלפי עסקים שיש להם אפילו קשר עקיף עם אירן. המטרה שלנו היא לעזור לא רק ללקוחות שלנו - אלא גם לקדם שינוי שלטוני שם".

      "קואליציה כלכלית נגד אירן"

      קרן המטבע העולמית קבעה ב-1996 כי היקף הלבנת ההון בעולם מגיע ל-2%-5% מהתל"ג העולמי - בין 590 מיליארד ל-1.5 טריליון דולר. בוורלד-צ'ק טוענים שבלתי אפשרי להעריך באופן אמין את היקף הלבנת ההון בעולם.

      האם אתה יכול להרחיב מעט לגבי אופי המלחמה הכלכלית?

      "באחרונה מתברר יותר ויותר כי פעולות צבאיות אינן תמיד אפקטיביות. ראינו את זה באפגניסטאן ובעיראק. מצד שני, יש מקרים שבהם המלחמה הכלכלית היתה מאוד אפקטיבית. כמובן, שאם אכיפת הסנקציות לא קשוחה מספיק המלחמה הכלכלית לא אפקטיבית. האיום של נשק גרעיני בידי אירן, שעלולה להשתמש בו כפעולת התאבדות מדינתית, זכה לתשומת לב של העולם - ולכן העולם התאחד למנוע את זה.

      "מעולם לא ראינו את ארצות הברית, האיחוד האירופי, יפן, קנדה, אוסטרליה ודרום קוריאה מתאגדות כקואליציה כלכלית נגד איראן. עד עכשיו נראה שיש לכך השפעה על המשטר האיראני ועל תוכנית הגרעין שלהם", מסיים סולומון.