וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

רועי סבג - המנכ"ל בן ה-25 של משאבי טבע - רוצה להקים אימפריית אחזקות של מכרות

יעל פטר

7.12.2010 / 14:05

עליית מחירי הסחורות והזהב בעיקר הובילה את סבג ויו"ר החברה, מעוז לב, לגבש חברת אחזקות למכרות מוכחים ■ הרעיון פשוט: השניים מאתרים מכרה שכשל פיננסית - רוכשים אותו - ומוכרים אותו לחברת כרייה ■ את הכסף הם לא מתכוונים לחפור בעצמם מהאדמה ■ בינת



חברת משאבי טבע היא שלד בורסאי שנרכש על ידי רועי סבג (42%) במאי השנה. בגילגולה הקודם היתה חברת אלקטרוניקה בשם סידב ועם רכישתה הפכה לחברה העוסקת במשאבים טבעיים (כמו מתכות, נפט וגז). בחודשים האחרונים החלה החברה במשא ומתן עם בעל השליטה, רועי סבג, שבסופו, החברה מקווה לרכוש ממנו 4 מכרות זהב וברזל ולהכניס את פעילותם לחברה. המכרות מכילים עושר מינרלי מינימלי של 1.384 מיליון אונקיות זהב מוכחות ו-190 מיליון טונות של ברזל בצפון אמריקה.

רועי סבג, יהודי-אמריקאי בן 25 בלבד, כבר הספיק לנהל קרן גידור והשקעות אשר לדבריו הניבה תשואה של 30% בממוצע לשנה ב-7 שנות קיומה. כעת הוא מכהן כמנכ"ל ודירקטור של חברת משאבי טבע. יו"ר החברה הוא מעוז לב, שכיהן בעבר כבנקאי השקעות בגולדמן סאקס ומחזיק בכ-1.2% בחברה. דירקטור נוסף הוא סמנכ"ל הכספים, ערן מזור, שניהל בעבר את מחלקת הביקורת כמנהל בארנסט אנד יאנג.



על פניו, המודל עליו מתבססת החברה, הוא די פשוט. הוא כולל השקעה ישירה בזהב ובברזל, וכן פורטפוליו השקעה במניות שלדעת החברה נסחרות בדיסקאונט. במהלך הסכם המתגבש כעת בין בעל השליטה לחברה, סבג ימכור לחברה מכרות זהב וברזל אותם רכש מידי חברות שהחזיקו בהם בשנות ה-60 עד שנות ה-90. החברות הן ican minerals, inca resources, pegasus gold ו-can-fer. "כולן חברות ציבוריות קנדיות שחקרו בעבר והשקיעו מיליונים ואף עשרות מיליוני דולרים בקידוחים כדי לבחון מה העושר המינרלי בנכסים", מסבירים סבג ולב.



"מבחינת התהליך, בתעשיית המשאבים השלב הראשון הוא לחקור ולמפות את גוף העפרה למינרלים. חברות ציבוריות מחויבות לבצע שלב זה על פי תקנים הקובעים את הסטנדרטים בהן ייחקר הנכס באופן אמין על ידי גורמים עצמאיים. אנו החלטנו לפעול על פי התקן הקנדי המחמיר ביותר המכונה תקן ni43101 במהלכו גיאולוג מוסמך מאשר על ידי קידוחים את כמות המשאבים ואת היות הנכס כלכלי", אומרים לב וסבג. "תקן ni43101 הוא כמו התנ"ך של שוק המינרלים והמשאבים, התקן הזה מקנה הכשרה על הנכס. זהו תקן קנדי שנוסד בשנת 2003, לכן להרבה נכסים עדין אין אותו, אולם בנכסים שמצאתי, יש מספיק מחקר ומידע בכדי להשלים את דו"ח ה-ni43101" מסביר סבג.



"השלב השני הוא האנליזה הכלכלית הראשונית (pea), בו חברה הנדסית משתמשת במידע שהופק בעריכת דו"ח ה-ni43101 בכדי לתכנן איך יבנה המכרה, אילו תהליכים, עלויות והכנסות דורש הפרויקט. ולבסוף, ניתנת הערכה לגבי הערך הנוכחי הנקי (npv) של הנכס, ובכך ניתן להסיק את ערכו הכלכלי", אומר לב. "התכנון הוא כי לכל הנכסים שלנו יהיו דו"חות על פי תקן ni34101 עם אנליזה כלכלית ראשונית וערך נוכחי נקי עדכניים. לשלושה מהנכסים כבר יש ערך נוכחי נקי היסטורי וכולם הוכחו ככלכליים", הוא מוסיף.



לב מסביר כי בעולם ערכן של חברות מסוג זה מחושב לפי מחיר דולרי לכל אונקיה שבקרקע. "המכפיל הנוכחי של משאבי טבע עבור כל אונקיה שבקרקע הוא כ-6-7 דולר לאונקיה". לדברי סבג ולב, "המכפיל הזה מהווה דיסקאונט משמעותי לעומת בורסות אחרות בעולם למשל, בורסת טורונטו ואמ-אקס. אם המניה לא תתעדכן על רקע השלמת העסקה, היא ככל הנראה תעשה כן, לאחר הרישום הכפול שמתכננת החברה בבורסת צפון אמריקה בזמן הקרוב", אומר לב. "אנו מראים אמון לא רק במלים, אלא גם במעשים. מאז רכישת החברה במאי, רכשנו מניות של משאבי טבע בשווי כולל של מעל למיליון שקל, בטווח מחירים שנע בין 2 עד 4.77 שקלים", הוא מוסיף.



"באופן כללי, הענף מתפצל ל-2 סוגים של חברות: חברות הכורות ומייצרות זהב וחברות המחזיקות בנכסים בהם יש זהב, אך עדיין לא מייצרות", מסביר סבג. "חברות פיתוח שאינן יצרניות, מוערכות בעולם במכפיל שנע בין 15-400 דולר לאונקיה בקרקע, כאשר המחיר הממוצע (או המכפיל) לאונקיה בקרקע עבור חברות אלו הינו 130 דולר לאונקיה".



בהמשך, מתכוונת החברה לגייס כסף נוסף ממשקיעים על מנת לרכוש נכסים נוספים ולהרחיב את פורטפוליו ההשקעות של משאבי טבע. לאחר עסקת העברת המכרות, תתבצע הקצאת מניות כאשר הנהלת החברה ומשפחותיהם התחייבו לרכוש 25% מכלל הגיוס, מציין לב.



הנכסים המוצעים לחברה במסגרת העסקה, הם, פרויקט malheur באורגון שבארה"ב, בו נעשה חיפוש היסטורי על ידי ביליטון (קודמתה של bhp) בשנות ה-80, ונמצא בסיס של 776 אלף אונקיות לאחר 150 קידוחים, ועל ידי חיפוש נוסף של חברת ican minerals נמצא בסיס לכ-1.8 מיליון אונקיות זהב. לסבג ישנה אופציה לרכישת פרויקט סנטרל גולד דפוזיט הממוקם בקליפורניה שבארה"ב, בו נעשה חיפוש היסטורי ונמצא בסיס ל-511 אלף אונקיות זהב כתוצאה מ-246 קידוחים. פרויקט הידן לייק גולד, שבמונטנה ארה"ב נחקר בשנות ה-90 על ידי pegasus gold עם קידוחים בעומק של 36 אלף רגל שהניבו 97.4 אלף אונקיות זהב בריכוזיות גבוהה.



הפרויקט האחרון הוא suni שבאונטריו, קנדה, זהו מרבץ ברזל בצפון אונטריו שנחקר בשנות ה-60 על ידי חברת can fer minerals ונמצאו בו 190 מיליון טונות של ברזל בצפיפות של 23% ברזל. משאבי טבע חתמה כבר על הסכם עם חברת tetra-tech הנסחרת בנסד"ק, על פי שווי של מעל 1.5 מיליארד דולר, על פיתוח מכרה הברזל. החברה מתכוונת לרכוש מסבג את 3 מכרות הזהב והברזל, בתמורה ל-3 מיליון מניות, אשר יהיו נעולות למשך 3 שנים. העסקה תגדיל את אחזקותיו של סבג לכ-60% במניות.



כחברה, אתם לא מתכוונים לייצר כלום?



"זה לא כך. כשאני משקיע אני מנסה לנתח את הערך הפוטנציאלי של תזרים המזומנים העתידי של חברה בהפחתת הסתברויות לסיכונים ומתרגם לערכים של היום. ראשית, אנו נבצע השבחת נכסים על ידי מחקר של גיאולוגים ומהנדסים, וכן נפעל לקבלת תקן ni43101, אנליזה כלכלית שתניב ערך נוכחי נקי - npv. בדיקות אלו מעלות משמעותית את ערכו של הנכס. רק לאחר קבלת התקן ובדיקות ה-npv, נוכל להחליט האם לכרות את הזהב מהאדמה. בכל מקרה, אם נחליט לכרות, לא נעשה זאת על ידי גיוס כסף מהציבור, כך שהמשקיעים לא ידוללו, אלא נחתום עם שותף נוסף, נמכור לו חלק מהזכויות, והוא יבצע את עבודת הכרייה. שנית, החברה מנהלת גם פורטפוליו השקעות במניות בתחום משאבי הטבע", מסבירים בעלי החברה.



מדוע שחברה שהשקיעה מיליוני דולרים בחיפושים ובאימות והבאת המידע, תמכור לך את המכרות, ובמיוחד לאור העובדה שבנכסים יש מיליוני אונקיות מוכחות ופוטנציאל לעוד כמה מיליונים? ואיך זה שחברות גדולות ממך פיספסו את ההזדמנות הזו?



"חלק מהחברות מהן רכשתי את המכרות פשטו את הרגל וחלקן הגיעו בשנות ה-90 למצב בו לאור מחירי הזהב זה לא היה כדאי להן לייצר. זה עסק מדהים, כיוון שחברה יצרנית עשויה לבזבז מיליונים רבים כדי לאמת את הנכס, ולבחון האם המכרה כלכלי, ואם לא, הם ידלגו לפרויקט הבא. המנהלים בחברות הללו לא יושבים וחושבים לעצמם, מה יקרה אם מחיר הזהב יטפס ויגיע ל-3,000 דולר לאונקיה, או האם הנחושת תגיע ל-5 דולר לליברה, או שהנפט יגיע ל-200 דולר לחבית, והתרבות העסקית הזו מותירה נכסים פנויים בעולם. עבור חברה כמו משאבי טבע, עם בסיס מזומנים קבוע זו החלטה פשוטה. לרכוש, להשביח ולהחזיק בנכסים הללו", אומר סבג.



"חברות הכרייה הגדולות הן 'עצלניות'. הן מעדיפות לקנות חברה עם משאבים מוכחים, מאשר להשקיע זמן בחיפושים מורכבים ויקרים ובמחקרים. החברות הגדולות מחכות שהחברות הקטנות עם הנכסים הטובים יגיעו לנקודה בה הן אטרקטיביות מאוד, ואז הן קונות אותן עם פרמיה, זהו אופי התעשייה וכך היא פועלת. לדוגמה, רק לפני מספר חודשים, חברת goldcorp רכשה את חברת andean resources שבבעלותה היה מכרה זהב בארגנטינה עם 3 מיליון אונקיות בלבד של זהב מוכח בעבור 3.6 מיליארד דולר. הם שלמו פרמיה אדירה (1,200 דולר לאונקיה בקרקע), כיון שישנו פוטנציאל גדול להשביח את כמות המשאבים מ-3 מיליון לעד 5 מיליון אונקיות", אומר סבג.



איך הגעת למודל הזה?



"אני משקיע בשיטת ווליו אינבסטינג כלומר אני מחפש מצבים בהם השוק, כמנגנון שאינו יעיל בטווח הקצר, מתמחר חברות ציבוריות בשווי הנמוך מערכן הפוטנציאלי העתידי. תהליך השקעה זה מאפשר למשקיע להבין איך משקיעים רואים לעיתים חברה באופן שגוי ואיך תנודתיות במיקרים אלו היא חברתך הטובה ביותר. לעיתים אם מניה יורדת נמוך, משקיעים רבים מפחדים ומוכרים וכנ"ל להיפך. במשך 7 שנים בניתי פורטפוליו של השקעות בחברות רק כשהן נסחרו במצבים כאלה. דוגמא טובה לכך הינה חברת קרוקס אשר ב- 2008 רכשנו קרוב ל-4% מהחברה בשוי ששיקף את קופת המזומנים שהיתה בידיה והתעלמה לחלוטין מכך שהחברה ייצרה רווחים של 100 מיליון דולר לפני מיסים בשנה הקודמת. בסוף 2007 גיליתי את תחום משאבי הטבע תחום שבו המרווח בין עלות נכס נוכחית לשוויו העתידי הוא רב מאוד דבר שבולט אף יותר לחברות שאינן יצרניות", אומר סבג.



"לסחורת הזהב יש נתוני בסיס מועדפים, להערכתנו ישנו חוסר איזון בין הביקוש להיצע בזהב, במיוחד לאור נתונים המורים על ירידה בכמות גילויי המרבצים הניתנים לכרייה לעומת עליה ניכרת במימון החיפושים. אני מאמין כי ממשלות בעולם ימשיכו להדפיס כסף, ואי הוודאות תמשיך להוביל גופים מוסדיים ואף משקיעים לחיפוש אלטרנטיבה בזהב, שהוא לא סחורה כמו חיטה ותירס אותם אפשר לייצר עוד ועוד. הזהב הוא משאב מוגבל, וכמות הזהב בעולם לא צפויה לגדול באופן משמעותי. ברור לי כי מחירו של הזהב חייב להמשיך לעלות, ולזה אני קורא 'נתוני בסיס מועדפים' ".

"בעבר השקעתי בתעודות סל על זהב, ושקלתי לקנות זהב פיזי ולהחזיק אותו בכספת, או להשקיע בחברות כרייה של זהב. בחנתי מה קורה לחברות האלה כאשר מחיר הזהב עולה או יורד, וגיליתי שבמהלך 10-8 השנים האחרונות מחיר הזהב עלה ב-400% ומחיר החברות אשר כורות ומייצרות זהב עלה רק ב-200%, כלומר בשיעור קטן מהעלייה במחיר הזהב. לעומת זאת, חברות שיש להם מכרות זהב מוכחים, או שגילו מכרות זהב, והן מחזיקות במכרות אך עדין לא מיצרות, עלו ב-4000%, שיעור גבוה מעליית מחיר הזהב. חברה כזו היא למשל נובגולד (novagold). תופעה זו נקראת חשיפה א-סימטרית".



במצגת של החברה, אתם רושמים כי סוג המכרות האלה הם נדירים, איך מצאת אותם?



"חשוב לציין כי חיפשתי מכרות מסוג מסויים מאוד. ראשית, המכרות חייבים להיות באזור בעל סיכון גיאופוליטי נמוך יחסית, כמו ארה"ב וקנדה. במקומות אלו יש סיכון נמוך יחסית למקומות אחרים העשירים במכרות זהב, למשל אפריקה. באפריקה אמנם יש מכרות רבים ועשירים, אך ישנה גם שחיתות רבה, ומצב גיאופוליטי רעוע ולכן הסיכון גבוה. בנוסף, בארה"ב וקנדה אפשר להיות בעלים של מכרות זהב לטווח הארוך, שלא כמו באפריקה או דרום אמריקה שם מולאמים נכסים ומוספים מיסים ואם לא תתחיל בכריה באופן די מהיר יילקח הנכס מימך. לכן במדינות אלו מכפילי הרווח של מכרות זהב גבוהים יותר ממכפילים באזורים בעלי סיכון. לאחר שמצאתי את המכרות, שכרתי גיאולוגים ומהנדסים וחקרנו את המידע. השקענו יותר מ-50 אלף דולר רק על רכישת מסמכים הסטוריים ובניית ספריית מחקר מתקופה שלפני האינטרנט, וזאת בנוסף למחקרים של שנים רבות מטעם החברות שהחזיקו במכרות לפני כן.

"שנית, חיפשתי רק מכרות שהיו בעבר בשליטת חברות ציבוריות. היתרון הוא שחברות ציבוריות מחויבות לפרסם את כל הנתונים, והן עוברות בחינה חוזרת ונשנית על ידי המשקיעים. שלישית, חיפשתי מכרות שיש בהם כמות מסוימת של זהב מוכח, אך כאלו שאין להם את תקן ni43101, אנו מתכננים לקבל את התקן, ובכך להעלות משמעותית את ערכם של המכרות ואת שווי משאבי טבע", אומר סבג.



מה יקרה אם מחיר הזהב ירד?



"כאן נמצאת הספקולציה היחידה, והיא השאלה האם מחיר הזהב יעלה או לא. לדעתי בשנים הבאות, משאבים כמו זהב ימשיכו לעלות בהתמדה, אם מסתכלים מבחינה היסטורית מגמת מחירי המתכות בעלייה. שטרות כסף ניתן להדפיס עוד ועוד, ובעשרות השנים האחרונות אנו באמת עדים למגמה כזו בעולם, המדינות מרחיבות את כמות הכסף, ובכך מוזילות את ערכו. משקיעים רבים בוחרים כאלטרנטיבה בשוק תנודתי שכזה, לפנות לזהב, וזו אחת הסיבות לכך שמחירו עולה. בנוסף, כמות הזהב בעולם לא צפויה לגדול בצורה משמעותית, מה שהופך אותו למשאב במחסור", מסבירים לב וסבג.



ולסיכום?



"המודל של חברות אחזקה של מכרות כבר קיים בעולם. חברה שעברה תהליך דומה ואנו משתמשים בה כדוגמא להצלחה בתחום, היא למשל סיברידג' גולד (seabridge gold). משנת 2000 החלה החברה עם 4.5 מיליון דולר ושלד בורסאי והצליחה לרכוש 9 פרויקטים של זהב בצפון אמריקה. כשמחיר הזהב עלה, הם הצליחו לגייס יותר כסף ממשקיעים (כ-150 מיליון דולר), ולהשקיע בפרויקטים שלהם. כפי שאנו מתכננים, גם הם השקיעו בדוחות ni43101 והשוק העניק להם ערך בהתאם. מאז הם המשיכו לחקור את הנכס ולהגדיל את כמות האונקיות שבקרקע ממיליון ל-30 מיליון אונקיות. היום שווי החברה הוא 1.2 מיליארד דולר ויש להם 60 מיליון דולר במזומן. חברה נוספת שעברה תהליך דומה היא osisko mining", מציין סבג.



"חשוב עוד לציין כי אנו לא מתמקדים רק בזהב. כאמור, ישנו הסכם על השבחת מכרה הברזל, וכמו כן תיק מניות המהווה חשיפה למשאבי מטרה כמו נפט וגז טבעי שלפי הערכותינו, מקנות הנחה לערך הפנימי הקיים בנכסיהן. פורטפוליו ההשקעות שלנו כרגע מורכב ממניות british petroleum בתחום הנפט והגז הטבעי, penn virginia, בתחום הגז הטבעי ו- seabridge gold הפועלת בתחום הזהב. כמות הזהב בעולם שמוצאים יורדת בהתמדה. עד לפני כעשור 1 מכל 2,000 אתרי חיפוש וקידוח מצאו זהב, ואילו היום למרות השיפור בטכנולוגיה, היחס הוא 1 מכל 5,000 אתרים", אומר לב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully