בית המשפט דחה את בקשת הפרקליטות לתקן בפעם הרביעית את כתב האישום בפרשת ירקונים

"התנהלות המדינה בעניין זה מעוררת אף היא אי נחת", כתב שופט בית משפט שלום בכפר סבא, מיכאל קרשן, בהחלטתו לדחות את בקשת פרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה לתקן בפעם הרביעית את כתב האישום בפרשת ירקונים. החלטתו לדחות את הבקשה התקבלה לאחר שהפרקליטות ביקשה לתקן את כתב האישום כתוצאה מכך שסניגוריה של אחת הנאשמות, ביקשו לעיין בחומר החקירה של פרשת "חצי חינם". הפרקליטות טענה כי רק לאחרונה נודע לה על קיומו של החומר, אולם לדברי השופט: "לא יכול להיות ספק בכך שמדובר במחדל של ממש מצד המאשימה".



כתב האישום המקורי בפרשה הוגש בשנת 2006 נגד ראש עיריית פתח תקווה לשעבר, גיורא לב ומהנדסת העיר באותה תקופה, מדלין אונגיל, בגין שורה של עבירות מתחום טוהר המידות. העבירות נוגעות בעניין הוצאת היתרי בנייה למבנה הפאואר סנטר בצומת ירקונים, זאת בניגוד להחלטת הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים ולתוכניות בנוגע למקרקעין.



הפרקליטות תיקנה את כתב האישום כבר שלום פעמים. בפעם הראשונה, בחודש דצמבר 2006, הוסיפה המדינה שבעה נאשמים נוספים לכתב האישום. בחודש אפריל 2009 הוסיפה הפרקליטות אישומים לשני נאשמים בעבירות לפי חוק התכנון והבנייה. בחודש דצמבר שנה שעברה תיקנה הפרקליטות את כתב האישום בנושאים טכניים.



הפעם, לטענת הפרקליטות, סניגוריה של אונגיל ביקשו לעיין בחומר חקירה בפרשת "חצי חינם" שנסגרה על ידי הפרקליטות. לדברי הפרקליטות, מבדיקת חומר החקירה בפרשה, התברר כי אונגיל נכחה באולם הדיונים של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בחודש דצמבר 1997, ובה נקבע כי הוועדה המקומית של עיריית פתח תקוה תוכל להוציא היתרי בנייה במקרקעין במתחם ירקונים רק באישור של הוועדה המחוזית. לפיכך, לטענת המדינה, למידע זה יש השלכה על מודעותה של אונגיל לאיסור של הוועדה המקומית להוציא היתרי בנייה במתחם. בנוסף, ביקשה הפרקליטות להוסיף לכתב האישום תשעה עדי תביעה.

סניגורה של אונגיל, עו"ד ירון קוסטליץ, התנגד לבקשת הפרקליטות. לטענתו, הפרקליטות היתה צריכה לפעול בשקדנות, בנוגע לחומרי החקירה שבידיה. לדבריו, אם הפרקליטות היתה פועלת בשקדנות היא היתה מגלה את חומר החקירה בפרשת "חצי חינם" בזמן המתאים. שתי הפרשות לדבריו, נוהלו על ידי היחידה הארצית לחקירות הונאה, ואונגיל לא נשאלה ולו שאלה אחת באשר לאותו דיון מדובר ונוכחותה שם.



השופט קרשן דחה כאמור, את בקשת הפרקליטות. לדבריו, הפרקליטות הגיעה באיחור ניכר להכרה כי חומר המצוי בידיה, למרות שפיזית היה מצוי בפרקליטות מחוז מרכז, הינו חומר רלבנטי לכתב האישום שהוגש בפרשת ירקונים: "סביר בהחלט כי ההכרה המאוחרת ברלבנטיות החומר נולדה, עובדתית, בעקבות פניית הנאשמת 1, אך אין בכך כדי לרפא את המחדל ובוודאי שלא את תוצאותיו".



לדבריו, כתוצאה מהשיהוי של הפרקליטות, נפגעה יכולתם האפקטיבית של הנאשמים להתגונן: "סביר מאוד להניח כי במהלך התקופה הארוכה-ארוכה מאוד - מאז התנהלה החקירה בפרשה זו ועד היום (כעשר שנים) אבדו ראיות, זיכרונם של עדים היטשטש וייתכן שעדים רלבנטיים אף עזבו את הארץ או חלילה הלכו לבית עולמם". הפרקליטות, לדבריו, לא אספה ראיות חיוניות שיכולות היו לסייע להם בתקופה הארוכה ובנסיבות האלה קיים חשש שהנאשמים לא יוכלו לזכות למשפט הוגן כתוצאה ישירה של מחדלי הפרקליטות.