(צילום: אבי כהן. עריכה: יותם בן-דוד)
"הצעתי לרה"מ ולשטייניץ לקחת את ההכנסות מהנפט ומהגז ולהקדיש אותם רק לחינוך ולמחקר. אם נכניס את זה לקופה אחת - הכסף ילך גם לאברכים", כך אמר הערב (ג') נשיא המדינה שמעון פרס בוועידת השלטון המקומי "לקראת עיר העתיד" שמתקיימת במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הורים עניים לא ניתן לשנות, אך ניתן למנוע ילדים עניים", אמר נשיא המדינה בנאום פתיחת הכנס.
"לא ניתן שישוב בארץ ישראל יימחק"
שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, נשא דברים בכנס: "כבר מיום חמישי בערב היינו באוצר בקשר עם ראשי הרשויות בכרמל. ביום ראשון בבוקר, סיירתי ביישובים עם צמרת האוצר. ראשית, נפעל עם ראשי הערים והמועצות לשיקום מה שנפגע. נפעל לכך שהשיקום יהיה מהיר ויעיל יותר מאשר היה במקרים קודמים. משלחת של נציגי האוצר תצא לכרמל ביום חמישי, ובריכוז מאמץ עם משרד ראש הממשלה נפעל להחזרת החיים למסלולם.
"בשלטון המקומי למדו את לקחי מלחמת לבנון השנייה - הפינוי והקליטה נעשו ביעילות. אמרתי לראשי הרשויות שיהיה שיפוי ממשלתי מלא להוצאות. ראיתי במועצת חוף הכרמל נחישות רבה לטפל בתושבים - למרות הטראומה וגודל האסון. לא ניתן שיישוב בארץ ישראל יימחק בגלל אסון טבע. נשקם את הישובים במהירות האפשרית, וכבר התחלנו בכך".
שטייניץ ציין כי משרד האוצר הסכים להגדיל את מענקי הפיתוח לרשויות המקומיות. "נוסיף בשנתיים הבאות 150 מליון שקל למענקי הפיתוח. זו הגדלה רצינית של 20%-25%", אמר. בעניין השנוי במחלוקת של תאגידי המים העירוניים הצהיר כי בכוונתו לקיים דיון בנושא בתחילת 2011. "נקיים בחינה מחדש של מערכת החישובים והיחסים עם ראש הרשות בנושא, כי יותר מידיי ראשי ערים פנו אלי בסוגיה הזו", הסביר.
משתלם בפריפריה
שר האוצר הוסיף ואמר כי יגדיל את הפער במס חברות בין המרכז לפריפריה. בחוק החדש, שנמצא בהליכי אישור בכנסת, נקבעו שתי דרגות של מס חברות על חברות עתירות יצוא: 12% במרכז הארץ, 8% בפריפריה, וזאת החל מ-2013. השינוי המעוגן בחוק עידוד השקעות הון אמור לעבור עם תקציב המדינה במסגרת חוק ההסדרים.
"קיבלנו את הטענה שהפער אינו מספיק גדול. אנחנו רוצים שהחוק ייתן עידוד להשקעות בפריפריה ולכן נגדיל את הפער. נעלה טיפה במרכז ונוריד עוד יותר בפריפריה. כדי שמי שישקול אם להשקיע בהרצליה או דימונה יהיה לו תמרית רציני בדימונה", נימק את ההחלטה.
שטייניץ חשף כי נועד אתמול עם ראשי אינטל שבאו למשרדו ודן איתם בהקמת שלוחות של המפעל בפריפריה בנוסף לקריית גת. "אתמול בערב היו אצלי ראשי אינטל ועלה הנושא של פריסת שלוחות היי-טק בפריפריה - לגליל ולנגב וילישובי ערבים וחרדים. אם יש אינטל בקריית-גת יכול להיות בגליל ובבאר שבע וזה הכי חשוב לחוסן הלאומי", אמר.
בנוגע לשיטור העירוני, אמר שטייניץ כי הוא משוכנע שחייבים לקדם את הרעיון. "אינני מרוצה מהפשרה שהוצגה בנושא - אני חשבתי שצריך שכל ראש עיר ייבחן בסוף הקדנציה שלו גם ברמת הביטחון האישי שהוא מספק לאנשיו. זו רפורמה חשובה. גם בנושא הארנונה צריך לתת לראשי השלטון המקומי יותר חופש. לראש רשות צריך שיהיה חופש להחליט את גובה הארנונה ללא צורך אישור של השלטון המרכזי.
"גם בנושא אגד מטרופוליני של תחבורה צריך לקיים רפורמה מקיפה, כך שברוב הנושאים צריך העצמה של השלטון המקומי. אחד הדברים החשובים הוא ליצור מקומות תעסוקה והכנסה ברשויות חלשות. יש בארץ רשויות חזקות מאוד מבחינת העסקים והתעשייה ורשויות חלשות (יהודיות, ערביות ודרוזיות). אנו כמדינה צריכים לעשות מאמץ ולחלק נכון יותר ולפתח את האזורים החלשים בגלל עוול היסטורי שנעשה".
בהתייחסו לשירות הכבאות במדינה, על רקע האסון בכרמל, אמר שר האוצר כי הפעם - אחרי ש-15 שנה הדו"חות על הכיבוי לא בוצעו - הדו"ח של המבקר על הכיבוי יילקח ברצינות ויבוצע במהירות. "יודעים כבר 30 שנה שצריך שדרוג ורפורמה, ואכן הגיע הזמן לבצע את המהלכים הללו. הפעם הדו"ח יבוצע במלואו".
בהתייחסו לנתוני המקרו בכלכלה הישראלית, אמר: "קיימנו מדיניות תקציבית שונה מכל העולם - ולעתים הפוכה מזו בארה"ב ובאירופה. התקציב הדו-שנתי הוא דוגמה אחת לכך. בארה"ב בוחנים בקונגרס את מודל התקציב הישראלי". בנוסף ציין שטייניץ כי המדיניות שהנחתה אותו ואת משרדו במשבר היתה שאסור להקריב את העתיד הכלכלי כדי להציל את ההווה. "חובה לשמור חלק מהתחמושת לשלב ההתאוששות. נקטנו במדיניות מיסוי שונה מכל העולם. יצאנו מהמשבר בצורה טובה יחסית. הצלחנו לבלום את האבטלה בגבול 8.5% ולהוריד חזרה האבטלה לממדים שלפני המשבר. יש גם כעת עלייה בשיעור ההשתתפות של הישראלים. גם הצמיחה והיחס חוב תוצר - הכי גבוה מכל מדינות ה-OECD - לכל אלו יש חשיבות עצומה לחוסן הכלכלי והחברתי וגם לחוסן הבטחוני של ישראל".
מושב ראשון: מימון ורגולציה ברשויות המקומיות
הפאנל הראשון, שעוסק בנושא מימון ברשויות המקומיות, נערך בהשתתפות הח"כ לשעבר אופיר פינס, מנכ"ל בנק דקסיה דוד קפאח, פרופ' אמיר ברנע, יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני, יו"ר השדולה המונוציפאלית בכנסת ח"כ זאב ביילסקי ומנכ"ל מרכז השלטון המקומי שלמה דולברג. סגן ראש הממשלה ושר הפנים אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ ינאמו מייד. צפו בשידור החי ב-TheMarker:
מנכ"ל בנק דקסיה, דוד קפאח, התייחס בדבריו למחקר חדש שביצע פרופ' אמיר ברנע בנוגע לחלוקת משאבים ברשויות המקומיות. אחת המסקנות המרכזיות במחקר היתה שאין להתייחס באופן אחיד לרשויות אלא בצורה שונה. "הרשויות שבמרכז הארץ, למשל, שונות מאלו שבפריפריה", הסביר קפאח והוסיף: "הדרך לסגור את הפערים היא לא לקחת מהרשויות העשירות ולהעביר לעניות - כיוון שזהו תמריץ שלילי להתנהלות נכונה. מה שצריך הוא ליצור מקור מימון ממלכתי להקטנת הפערים, ויצירת מקורות מחוללי הכנסות לרשויות החלשות כמו מרכזי תעסוקה, מסחר וכו'".
ראש עיריית רעננה לשעבר, זאב ביילסקי, אמר כי לקח לו 5 שנים כדי לכוון רמזור בתוך העיר, וציין כי אין שום יוזמה חדשה ממשרד הפנים שסוגרים בפני הרשויות המקומיות את הסכר. "המצב קשה - שכרון הכוח של השלטון למעלה לא נותן לנו לעשות מה שצריך לעשות", הסביר.
יו"ר ועדת הכספים גפני אמר בפתח דבריו כי הוא לא היה נותן להעביר את חוק תאגידי המים. "מי שעשה זאת היתה הממשלה הקודמת", הסביר. כמו כן ציין כי אין בכוונתו לאשר את התקציב עד שלא תהיה הסכמה על מענקי איזון ומתקני המים ברשויות.
לדבריו, הוא שוחח היום עם שר האוצר, יובל שטייניץ שאמר לו, כי יש לו מטלות דחופות יותר לטיפול. "אמרתי לשר האוצר שהתקציב לא חייב להיות מאושר בדצמבר, נוכל לאשר אותו במארס", אמר גפני.
גפני ציין כי מענקי האיזון צריכים להגיע ל-3.1 מיליארד שקל, לא ל-2.6 מיליארד שקל. גפני הוסיף שהוא מתנגד לכך שרשויות חזקות ייתנו כסף לחלשות, כפי שהוצע במהלך הדיון. לדבריו, מי שצריך לעשות זאת זה השלטון המרכזי.
ממשרד האוצר נמסר, כי במפגש שנערך ביום שני ה-29/11/10 בין שר האוצר לראשי רשויות מסיעת הליכוד, שוחחו ראשי הרשויות עם השר על נושאים הקשורים בשלטון המקומי וביישום ההסכם מתאריך 16/3/10 שהושג עם ראשי השלטון המקומי, פורום ה-15 ופורום המועצות האזוריות.
בתגובה לבקשת ראשי הרשויות מהשר להיענות לסעיף האחרון בהסכם שטרם יושם, ובמסגרתו נקבע כי "ייעשה מאמץ להגדיל את תקציב מענקי האיזון ב-100 מיליון שקל ממקורות נוספים, כך שיעמוד על 2.6 מיליארד שקל".
עדכון ראשון: 21:00