פיקוח על האינטרנט הוא רעיון גרוע

>> קהילת האינטרנט האמריקאית רותחת. במרכז הסיפור שלוש חברות: ספקית האינטרנט בכבלים הגדולה ביותר בארה"ב, קומקאסט, רשת הפצת תכני האינטרנט לוול 3 וספקית הווידאו נטפליקס; ובעצם נייטרליות הרשת: הזכות להעביר תכנים ללא אפליה או העדפה.

ב-19 בנובמבר קיבלה לוול 3 מקומקאסט דרישת תשלום עבור הזכות להעביר תכני וידאו באופן חלקי. הנפח העיקרי של תעבורת לוול 3 מגיע מהלקוחה הגדולה שלה - ספקית הווידאו המובילה בארה"ב, נטפליקס. לוול 3 החליטה לשלם כדי שעסקיה לא ייפגעו, אבל התלוננה בפני הרגולטורים והציתה את הוויכוח.



הצעד של קומקאסט לא נטול הצדקה לחלוטין - תעבורת אינטרנט גדולה יותר ותעבורת וידאו בהחלט נופלת לקטגוריה הזאת וגורמת לה לעלויות גדולות יותר. אם היא תספוג את העלויות האלה היא תגרום לסבסוד צולב על חשבון סוגי תכנים בזבזניים פחות, כמו טקסטים - והרי זו לא תוצאה לחלוטין חיובית.



העניין הוא שאפשר לטעון שלקומקאסט יש שיקול אחר, ענייני פחות ואפילו אנטי-תחרותי: בהיותה חברת כבלים, היא מרוויחה מאספקת תכני ווידאו למכשירי הטלוויזיה של לקוחותיה ולכן ההצלחה של נטפליקס, שמעבירה את התכנים האלה דרך האינטרנט, היא ההפסד של קומקאסט. לכן, ככל שהטיעון השני מרכזי יותר בהחלטה של קומקאסט לגבות תשלום מלוול 3, כך נייטרליות הרשת היא יותר קורבן של שיקולים אנטי-תחרותיים מאשר של מבנה עלויות. ואם זה נכון, התערבות הרגולטורים מוצדקת ואף חיונית.



רשות התקשורת הפדרלית האמריקאית (fcc) תומכת בנייטרליות הרשת, אבל התמיכה הזאת אינה גורפת. לפני שבוע פתח יו"ר fcc את הדלת לאפשרות, שספקיות אינטרנט יחייבו את לקוחותיהן על בסיס היקף התעבורה, אם כי הרשות הדגישה גם כי "פרקטיקות שהן שרירותיות, אנטי-צרכניות או אנטי-תחרותיות יגרמו לדאגה גדולה".



מקור הבעיה הוא בעירוב העסקים, בכך שקומקאסט מספקת הן שירותי טלוויזיה רב-ערוצית והן שירותי גישה לאינטרנט. הבעיה קיימת במקומות אחרים בעולם, וגם בישראל: hot הרי מספקת בדיוק את אותם שני שירותים, וכל עוד בזק שולטת ב-yes, ניגוד האינטרסים הזה מאפיין גם אותה.



יש שתי דרכים עיקריות להתמודד עם הקושי הזה. הראשונה היא פיקוח על חברות כמו קומקאסט ו-hot. הבעיה עם הדרך הזאת היא לא רק שזה קשה ויקר, אלא נובעת בעיקר מכך שהיכולת של קומקאסט ודומותיה להיות חדשניות בדרכים שבהן הן סוחטות תשלומים תמיד תעלה על זו של הרגולטורים. לכן הדרך היחידה להתמודד עם ניגוד האינטרסים הזה אינה לפקח עליו כי אם לעקור אותו, לאסור על בעלויות צולבות מהסוג הזה: קומקאסט ו-hot לא יוכלו לספק אינטרנט וגם טלוויזיה רב-ערוצית מכיוון שהמוטיבציה שלהן לשמר עסק אחד על ידי פגיעה בלקוחות האחר תמיד תהיה גבוהה. הפתרון צריך להיות יצירת מבנה תחרותי ולא פיקוח על מבנה אנטי-תחרותי.



אחרי שהמכשלה המובנית הזאת תוסר, אפשר יהיה לבודד את עניין העלות, לדון בו לעומק ולקבל החלטה. ייתכן שההחלטה שתתקבל תהיה לאפשר גביית תשלום על בסיס כמות התעבורה - גם מהלקוחות הסופיים וגם מספקי ומפיצי התכנים. אבל אם זה יקרה, התשלום הזה לא ייצג סחטנות אנטי-תחרותית.



-



הבלוג של נתן ליפסון:



http://media.cafe.themarker.com