יצוא גז - המערכה הבאה בתחום הגז הטבעי

>> המלצות הביניים של ועדת ששינסקי פתחו את השלב הבא במאבק על התמלוגים והמיסוי על תגליות הגז הטבעי. בעלי האינטרסים השונים יגבירו כעת את מאמציהם לשכנע את מקבלי ההחלטות לקראת ההמלצות הסופיות של הוועדה, ולאחר מכן לקראת הדיון בממשלה ובכנסת על הצעת חוק או על תקנות שיאמצו באופן כזה או אחר את ההמלצות.

אם מישהו מצפה שלאחר ההכרעה בסוגיות השנויות במחלוקת בנושא התמלוגים ישרור שקט תעשייתי בתחום הגז הטבעי, נכונה לו אכזבה. מעבר לפינה ממתינה סוגיה טעונה נוספת שתחייב החלטות בעלות משמעויות מרחיקות לכת עבור משק האנרגיה בישראל - שאלת היחס בין שיעור הגז הטבעי שיופנה לצורכי השוק המקומי, לעומת זה שיופנה ליצוא.



כיום משמש הגז הטבעי להפקת 40% מהחשמל בישראל. כמויות הגז במאגר תמר יספיקו לייצור חשמל בישראל לתקופה של יותר מ-20 שנה, על פי תמהיל מקורות האנרגיה הנוכחי. סביר ששיעור השימוש בגז טבעי יגדל בשנים הקרובות, ואולם שאלה גדולה היא עד כמה יגדל. מחד גיסא, גז טבעי הוא מקור אנרגיה זול וידידותי לסביבה, וגילוי מאגרי תמר ולווייתן מהווה עידן חדש בזמינות האנרגיה בישראל. מאידך גיסא, קיים רצון לשמור על איזון בין מקורות האנרגיה במדינה, כדי שלא ליצור נקודת תורפה אסטרטגית, אפשר שגם ביטחונית, במקרה של משק התלוי במידה ניכרת בסוג מסוים של אנרגיה.



גילויי הגז האחרונים כבר השפיעו, למשל, על ההחלטה בדבר מקור האנרגיה שישמש את תחנת הכוח שתוקם באשקלון ושתופעל בגז טבעי עם גיבוי של פחם כמקור אנרגיה משני, לאחר שמלכתחילה תוכננה להיות מופעלת בפחם. ככלל, ככל ששיעור השימוש בגז הטבעי יגדל - כך תהיה הממשלה מעוניינת לשמור כמה שיותר גז לשימוש מקומי.



האינטרס של בעלי הגז הטבעי שונה. לשותפות במאגרי הגז קיים מלכתחילה תמריץ לפעול ליצוא של גז טבעי מחוץ לישראל ותמריץ זה גדל עוד יותר נוכח המלצות הביניים של ועדת ששינסקי. ראשית, יצוא של גז במקביל לשימוש מקומי בו מגדיל את קצב השימוש במאגר הגז, ויוצר תזרים מזומנים עכשווי, לעומת כזה הפרוס לאורך שנים רבות. לתזרים מהיר יותר יש כמובן ערך כלכלי רב.



שנית, מחירי הגז המופנה ליצוא גבוהים יותר, בין היתר, בשל העלויות הכרוכות בשינועו. המחיר הצמוד לגז טבעי המיוצא לחו"ל משמש את מוכריו גם במשא ומתן מול חברת החשמל וגורמים אחרים בישראל על המחיר שישולם על הגז שיופנה לישראל. לא בכדי מבשרות כותרות העיתונים חדשות לבקרים על משא ומתן כזה או אחר ליצוא גז טבעי, מקפריסין ועד סין. למשא ומתן זה, גם אם לא יבשיל לכדי הסכמים של ממש, עשויה להיות השפעה על מחיר הגז הטבעי הנמכר בישראל.



המתח בין האינטרסים השונים בשאלת יצוא הגז בכמויות גדולות, או שמירתו לשימוש עתידי בתחומי המדינה, יגדל ככל שתתחזק בישראל המגמה לעשות שימוש רב יותר בגז טבעי. מתח זה עשוי לעמוד במרכז הדיון הציבורי כשיגווע הוויכוח בסוגיית התמלוגים, ואולי אף לפני כן.



הכותב הוא שותף וראש המחלקה המסחרית במשרד עורכי הדין תדמור ושות'