בנק ישראל: הודעה מראש על הפחתת מסים אינה אפקטיבית בטווח הארוך

ד"ר עמית פרידמן מחטיבת המחקר של בנק ישראל ופרופ' צבי הרקוביץ מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מודל מקרו כלכלי, על פיו הגיעו למסכנה כי על מנת להמריץ את הצמיחה במשק על ידי הגדלת התוצר, כדאי יותר לעודד את היצואנים מאשר להגדיל את ההוצאה הציבורית, כשעיקרה - הוצאה ממשלתית.



החוקרים הגיעו לממצעים כי הגדלת ההוצאה הציבורית בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-0.4 שקלים - תוצאה הנובעת מפתיחותו של המשק והתחלופה בין יבוא ותוצר, והיסוף הריאלי שנגרם בשל הגידול בצריכה הציבורית. מנגד, הגדלת היצוא בשקל אחד מגדילה את התוצר ב-0.9 שקל. מכך נובע כי המשק רגיש מאד לזעזועים בסחר העולמי וכי היעילות של מדיניות פיסקאלית דרך צד ההוצאה היא מוגבלת ויוצרת גירעון בחשבון השוטף.



בנוסף, מגיעים החוקרים לממצע אחר כי לעידוד הצריכה במשק על ידי הודעה על הפחתת מסים, השפעה מיידית בטווח הקצר אך מוגבלת בטווח הארוך. הודעת הממשלה מראש על הפחתות מסי הכנסה בעתיד, במטרה לייצב את יחס החוב-תוצר, מביאה לגידול מידי בביקוש המצרפי ובפעילות הכלכלית. עם זאת, כאשר ההפחתה מתבצעת, היא מלווה בקיצוץ תקציבי שיש לו השפעה מרסנת (הממשלה חייבת להפחית את הוצאותיה בטווח ארוך בעת הפחתת מסים בפועל על מנת לשמור על היחס ולא לפתוח את הגירעון).