>> האם הבידוד המדיני של ישראל מונע מרשמי הפטנטים באירופה לרשום פטנטים לאזרחי ישראל ופוגע ביזמים ישראלים? ב-2009, למשל, מתוך אלף בקשות שהוגשו על ידי ישראלים באירופה, נרשמו רק 228 פטנטים - 23% בלבד. לשם השוואה, ממוצע הפטנטים שאושרו באירופה מכלל המדינות נע בשנים האחרונות בין 40% ל-50%.
הנתונים, שאותם הציג עו"ד ג'וסט חרוטסחולטן, שותף בכיר במשרד עורכי פטנטים מוביל באירופה, ארנולד וסיידסמה (arnold & siedsma), מצביעים על כך שישראל היא המדינה השנייה בעולם בהגשת בקשות לרישום פטנטים באירופה ביחס למיליון תושבים, מיד לאחר יפן ולפני ארה"ב.
ישראלים וגורמים בעלי זיקה לישראל מגישים בממוצע כ-1,500 בקשות פטנט באיחוד האירופי בשנה. ואולם בשל מספר התושבים הקטן בישראל לעומת מדינות אחרות, מדובר ב-1% בלבד מכלל בקשות הפטנטים באירופה. הנתונים הוצגו בכנס שנערך אתמול על ידי שגרירות הולנד ופירמת עורכי הדין ש. פרידמן ושות' בתל אביב.
"לא ייתכן שהמספר הקטן יחסית של הפטנטים המאושרים קשור באופן כלשהו לרמה הטכנולוגית בישראל, הידועה כאחת הגבוהות בעולם", אמר חרוטסחולטן, המייצג גם את חברת טבע באירופה. ואולם הוא נתן הסבר אחר לנתונים: "ישראל ממעיטה בחשיבות האיחוד האירופי. ישראלים מגישים באירופה פחות בקשות לרישום פטנטים מאשר בארה"ב, והם פחות עקביים בתהליך - אם יש קשיים הם מפסיקים וחבל".
רישום פטנט באירופה הוא שלב ראשוני וחשוב בפני היזם לפעילות עסקית ביבשת. "הישראלים צריכים להיות פרואקטיביים בתהליך ולהבין את חשיבותו. אם אתם מדינה המצאתית, אתם לא יכולים להזניח את השוק האירופי - הוא עצום", הוא אומר.
חרוטסחולטן נותן גם תשובה דיפלומטית לפיגור של ישראל לעומת מדינות אחרות ברישום פטנטים: "הדבר בוודאי קשור לגישה השמרנית הננקטת על ידי עורכי פטנטים מסוימים, המטפלים בבקשות עבור מגישים זרים, ואשר ייתכן שאינם יוזמים ואגרסיביים כפי שנדרש שיהיו כלפי משרדי הפטנטים באיחוד".
לדבריו, בשנים האחרונות רואים עלייה בבקשות לרישום פטנטים באירופה, אך במקביל פחות בקשות מאושרות. הסיבה לכך נעוצה בכך שהגוף שאמור לאשר את הבקשות - רשות הפטנטים האירופית (ה-epo) - מוצף בבקשות.
בהולנד מבקשים לעורר את המודעות של יזמים ישראלים לאפשרויות הגלומות במדינה. בין היתר מתכוונת הולנד להרחיב את תעשיית ההיי-טק והתעשיות החדשניות בה ב-2011. לשם כך הודיעה כי תקציב 480 מיליון יורו עבור הטבות מס על הכנסה בינ"ל מהיי-טק. כחלק מהטבה שנקראת "תיבת החדשנות", ישלמו ההולנדים מס אפקטיבי של 5% בלבד על הכנסות מפטנטים ב-2011. ההטבה תחול על כל הכנסה מנכס בלתי מוחשי המוגדר "חדשני מספיק".
לדברי חרוטסחולטן, "עסק ישראלי מסוגל, לבדו או במאמץ משולב עם שותף הולנדי, ליהנות (לצד הטבות המס הישראלית) מהטבות מס גבוהות מאוד בהולנד וכניסה למשטרי המס והמע"מ היעילים של האיחוד האירופי".הוא מסביר כי הגישה הישירה של ההולנדים לעסקים והיכולות העסקיות הגבוהות, במיוחד בתחומי פטנטים וקניין רוחני, מהווים יתרון עבור ישראלים המבקשים לפעול באירופה.
"בתור משרד עורכי פטנטים המייצג חברות בינלאומיות רבות, ראינו עלייה משמעותית בהיקף הפעילות שלנו מול דרום קוריאה בחמש שנים האחרונות, כאשר ישראל נמצאת כעת בעדיפות גבוהה אצלנו להגברת הפעילות", הוא אומר ומוסיף, "ישראלים מגישים את הבקשות לאישור הפטנט בדרך כלל בארה"ב, אחר מכן בבריטניה ורק אחר כך באירופה. זה אינו הגיוני".
"התעריפים של עורכי הפטנטים הטובים בהולנד נמוכים בכ-40% מאלה העובדים בלונדון ומשתווים בצורה יפה מאוד גם לאלה העובדים בגרמניה", אומר חרוטסחולטן. לפי נתונים המצויים בידו, יזמים ישראלים משלמים כ-5 מיליון יורו על אגרות לרישום פטנטים באירופה בשנה. כיום, מסביר חרוטסחולטן, כל בקשה לפטנט חייבת להיות מוגשת בנפרד בכל מדינה באיחוד האירופי. ואולם בעתיד, אם היוזמה להנהגת פטנט אירופי מאוחד תתקבל, ניתן יהיה לקבל פטנט מאושר לכל האיחוד.
הפטנט הישראלי לא עושה רושם על אירופה
מאת הילה רז
9.12.2010 / 7:04