סוף לקיזוז המניפולטיבי

>> כשפורץ סכסוך בין צדדים לחוזה, הצד הטוען להפרת החוזה יכול לתבוע מהצד שכנגד שני סוגי פיצויים. הראשון הוא פיצויי הסתמכות, שהם החזר ההוצאות שהוציא הנפגע עקב כריתת החוזה. השני הוא פיצויי ציפייה, שהם הרווח שהנפגע היה מפיק מהחוזה אילו החוזה היה מקוים.

לא ניתן לקבל הן פיצויי הסתמכות והן פיצויי ציפייה, מאחר שמדובר בסעדים סותרים: פיצויי הסתמכות נועדו להעמיד את הנפגע במצב שבו היה עומד אלמלא נכרת החוזה, ואילו פיצויי ציפייה נועדו להעמיד את הנפגע במצב שבו היה עומד אילו החוזה היה מקוים. עם זאת, אין מניעה לתבוע את שני סוגי הפיצויים לחלופין.



החוק מאפשר לנפגע בתנאים מסוימים לגבות את הפיצויים שהוא סבור שמגיעים לו באמצעות סעד עצמי של קיזוז, מבלי שייאלץ לפנות לבית המשפט. הנפגע יכול לשלם את חובו באמצעות משלוח הודעת קיזוז, שבה הוא מודיע ליריבו על הפחתת סכום הפיצויים מהחוב שהוא חב לו. האם ניתן לקזז פיצויי הסתמכות, אך מאוחר יותר לתבוע פיצויי ציפייה?



בהחלטה שניתנה לאחרונה (מחוזי ת"א 1202/09, מיום 7 בספטמבר 2010) קבע בית המשפט כי משבחר צד לסכסוך לקזז פיצויי הסתמכות, יש לראותו כמי שקיבל בפועל לכיסו את פיצויי ההסתמכות, ומכאן ואילך הוא "נתפס" על בחירתו ואינו יכול לתבוע מהצד השני סעד סותר של פיצויי ציפייה. עליו להסתפק מכאן ואילך בתביעה לתשלום פיצויי הסתמכות. לפיכך קיבל בית המשפט את בקשת הנתבעים ומחק על הסף את סעד פיצויי הציפייה שנתבע בכתב התביעה והשאיר על כנו רק את הסעד של פיצויי ההסתמכות.



המשמעות הפרקטית של ההחלטה גדולה: צד לסכסוך צריך לחשוב היטב לפני שהוא שולח הודעת קיזוז. בחירה בפיצוי מסוג מסוים במסגרת הודעת הקיזוז מונעת ממנו לתבוע פיצוי סותר בשלב מאוחר יותר. ההלכה העולה מההחלטה הופכת לבלתי משתלם את הנוהג הנפוץ לשלוח הודעות קיזוז כלאחר יד, ללא מחשבה רבה ואף כצעד טקטי כדי להרוויח זמן עד להגשת תביעה מגובשת ובכך ללחוץ על היריב אשר נאלץ "לרדוף" אחר המקזז לבית המשפט בכדי לגבות את חובו.



קשה "לעקוף" את תוצאת ההחלטה באמצעות ניסוח הודעת קיזוז "עמומה" ביחס לסוג הפיצויים שבוחרים לקזז, כי לפי הפסיקה חובה לפרט בהודעת קיזוז בצורה ברורה מהו הסכום המקוזז וכיצד חושב.



לדעתנו, מדובר בהחלטה נכונה. הקיזוז כמוהו כקבלת פסק דין הניתן ללא צורך בפנייה לבית המשפט. את היתרון הגדול שמפיק המקזז מתשלום חובו ללא צורך בפנייה לבית המשפט, ומנגד את הסיכון לשימוש לרעה בכוחו זה, מאזנים באמצעות חיובו לפרט בהודעת הקיזוז מהו בדיוק הבסיס לחוב של יריבו. מרגע זה הוא "ננעל" על בחירתו. הלכה זו מונעת התנהגויות מניפולטיביות מצדדים לסכסוך ומחייבת אותם לשקול ביתר רצינות את השלכות מעשיהם.



-



הכותבים הם עורכי דין במשרד ש. הורוביץ ושות', וייצגו את הנתבעים בהליך