לגמור את זה יפה, או להימאס על המעסיק

>> השכירים שבינינו בוודאי מכירים את המצב הבא: עובד נותן שנים רבות למען מקום העבודה, וביום בהיר אחד הוא חפץ בשינוי - סביבת עבודה שונה, תפקיד אחר וכו'. פה מתחילה דילמה - להתפטר ולאבד את הזכות לדמי הפיצויים שהופרשו במשך כל שנותיו במקום העבודה, או להמאיס את עצמו על המעסיק ולהביא לפיטוריו. אין ספק שהאפשרות השנייה היא גרועה, היא פוגעת קודם כל במעסיק עצמו ולא מוסיפה כבוד לעובד ואף עלולה לסכנו במצב שבו יואשם בגרימת נזק לחברה.

מצד שני, כשהמעסיק רוצה או נאלץ לפטר עובדים, דרכו סלולה ופתוחה - במידה מסוימת ניתן לומר כי השנים האחרונות הפכו את חרב הפיטורים לנשק קטלני בידי המעסיקים והם עושים בו שימוש בזירת מערכה לא מאוזנת שכמעט תמיד פועלת לטובתם.



חוקי העבודה המגדירים את העילות ודרך החישוב של תשלומי הפיצויים נותרו כשהיו כבר שנים רבות, ולא נותנים מענה לבעיות המרכזיות הנמצאות בטווח שבין יחסי עובד-מעביד. אחת הסוגיות המרכזיות העולות כשמסתיימת העסקת העובד היא שחרור כספי הפיצויים - כספים שאותם מפריש המעסיק מדי חודש על מנת ליצור עתודה כספית במקרה של פיטורי עובד. בפועל, יכולה עתודת הפיצויים לשמש כדלת מסתובבת חוקית לכספי החברה - במקרה של עובד שמתפטר מיוזמתו והמעסיק אינו מחויב לשחרר את הכספים, הופכת ההפרשה עבור העובד במהלך השנים למעשה לרווח.



אם לא די בחוסר האיזון המתרחב בין צד המעסיקים לעובדים, נתקלתי באחרונה במסגרת עבודתי גם בניסיונות של מעסיקים להביא לעזיבת עובד ללא שחרור דמי הפיצויים - תחת טענות שונות ומשונות, חסרות בסיס, לפיהן לעובד לא מגיעות הזכויות הבסיסיות כיוון שגרם נזק או פגיעה בחברה.



אני רואה במקרים אלה סימן מדאיג מאוד שיש להסתכל עליו כדגל שחור לבאות. כדי ליצור איזון, יש להוציא את נושא שחרור דמי הפיצויים מידיו של המעסיק ולאפשר את נטילתם גם במקרה שהעובד מתפטר מיוזמתו - אלה הם כספים שמיועדים אליו, הם ניתנים לא בגין שירות החברה בזמן עבר ולא על חשבון העתיד. הם ה"שכר" הנצבר על התמדתו, על הוותק ועל מיטב שנותיו שנתן למקום העבודה.



הוצאת כספי הפיטורים גם על ידי התפטרות העובד יכולה בטווח הבינוני-ארוך לשנות משהו מהתנהלות המעסיקים כלפי העובדים - האינטרנס של המעסיק שהעובד יישאר אצלו בחברה יגדל, והוא ישקיע יותר ברווחתו וישמר יותר בכבודו.



בימים בהם המדינה, המעסיק הגדול במשק, וההסתדרות מצליחים להגיע להבנות ללא שביתות ועיצומים, יש לקחת את אווירת ההסכמות צעד נוסף קדימה לשינוי ופתרון עיוותי מהעבר - מענק התמדה אינו בהכרח שיפור כוחו של העובד על חשבון המעביד - הוא יכול פשוט לחזק את הקשר ורמות האמון בין שני הצדדים, החיוניים כל כך ליצרנותו של המשק, התייעלותו והשיפור ברמות התוצר בו.



-



הכותבת היא עו"ד המתמחה בדיני עבודה ודיני עמותות, משמשת כיועצת משפטית של כמה עמותות וחברות לתועלת הציבור