המלכוד של סטנלי פישר

>> בין הטבלאות עמוסות הנתונים, המסתתרות באתר בנק ישראל, נמצאת טבלה, ובה נתון מעניין: הטבלה המתארת את התפלגות האחזקות במק"מים שמנפיק הבנק המרכזי, ומציגה את האחזקות של המשקיעים הזרים בהם. אם בשנים 2006-2008 היקף האחזקות של הזרים במק"מים הגיע ל-1% - ב-2009 הוא עלה ל-5.1%, וב-2010 עד אוקטובר הוא כבר הגיע ל-28%. כלומר, הזרים מחזיקים כיום במק"מים בהיקף של 37 מיליארד שקל. באוקטובר לבדו עלה היקף האחזקות של הזרים במק"מים ב-14 מיליארד שקל.

נתונים אלה עומדים במרכזה של סקירה שפירסם אתמול לאומי: הבנק בוחן את ההשקעות של תושבי חוץ בישראל, ומוצא שבארבע השנים האחרונות נמצאות ההשקעות הישירות של תושבי חוץ (בחברות, למשל) במגמת ירידה, לעומת קפיצה בהשקעות של תושבי חוץ בניירות ערך. אם ב-2007 על כל דולר שהושקע בניירות ערך על ידי תושבי חוץ, הושקעו 4 דולרים בהשקעות ריאליות - ב-2010 היחס התהפך.



מה מביא את הזרים להשקיע בישראל דווקא במק"מ? למק"מ בישראל יש תשואות עודפות על פני עמיתיו בשווקים המערביים. כך, למשל, מק"מ לשנה נסחר בתשואה של 2.43%, לעומת מקבילו האמריקאי שנסחר בתשואה של 0.27%. התשואה העודפת אינה הסיבה היחידה לכך שהזרים מעדיפים את המק"מ הישראלי. נתון נוסף שמעודד אותם להשקעה הוא יציבותו של שער החליפין בין הדולר לשקל המבטיחה כי שינוי שערי החליפין לא יוביל להפסד על ההשקעה.



ואולם הביטחון של המשקיעים הזרים ביציבותו של שער החליפין עלול לגרום למילכוד. בעוד השקעות בחברות הן בדרך כלל השקעות אסטרטגיות ומשפיעות בדרך כלל לחיוב על הצמיחה ועל יציבות שער החליפין, השקעות בניירות ערך - ובעיקר במק"מ - עלולות להדאיג. הכסף המושקע במק"מ הוא כסף חם, וההשקעה היא בעלת אופי תנודתי - הכסף יכול לעזוב את ישראל במהירות.



ישנן שלל סיבות שבגינן הזרים יכולים למשוך את השקעותיהם במק"מים, למשל הפסקת התערבות בנק ישראל, בראשות סטנלי פישר, במסחר במט"ח או מצוקת נזילות שעלולה להתעורר מהחרפה במצב הכלכלי. ואולם נוכחות הזרים מדגישה את השפעות היציאה שלהם שעשויות להיות קיצוניות ולחרוג מהשפעה לרעה על הריביות הקצרות במק"מים בלבד.