76% מהציבור - חלה עלייה בשחיתות מאז ממשלת אולמרט

הציבור לא מאמין לפוליטיקאים: בברומטר השחיתות העולמי שמתפרסם היום בעולם ובארץ על ידי עמותת שקיפות בינלאומית עולה כי הציבור 82% מהציבור בישראל סבור כי מאמצי הממשלה להילחם בשחיתות לא יעילים - זהו השיעור הגבוה מבין מדינות ה-oecd, יחד עם תושבי אירלנד.



בסקר השחיתות השתתפו 91.7 אלף אנשים מ-86 מדינות ואזורים והוא הסקר הרחב ביותר בנושא שחיתות. בישראל הוא נערך בקרב 1,000 איש במהלך יולי 2010. מהסקר עולה כי 76% מהציבור בישראל מאמין כי חלה עלייה ברמת השחיתות בשלוש השנים האחרונות - מתקופת ממשלת אולמרט ב-2007 לממשלת נתניהו ב-2010.



מהסקר עולה כי 88% רואים במפלגות כגופים המושחתים ביותר בישראל. כאשר משתתפי הסקר דירגו את הגופים השונים בארץ עלה כי המפלגות קיבלו ציון של 4.5 (5 היא רמת השחיתות הגבוהה ביותר), אחריהן הכנסת וגופי דת (4), פקידי השירות הציבורי (3.9), המשטרה (3.5), המגזר העסקי (3.4), התקשורת (3.2), וכן מערכת המשפט, עמותות וארגונים חברתיים העסקי שקיבלו ציון נמוך יחסית (2.8) המצביע על תפיסה נקייה יותר בקרב הציבור. הצבא עלה כגוף לא מושחת עם הציון הנמוך ביותר - 2.6.



למרות השחיתות הרבה שנתפסת בישראל רק 4% מהישראלים דיווחו שהם או בני משפחתיהם היו מעורבים במתן שוחד בשנה האחרונה, לעומת 26% מהמשתתפים בסקר העולמי.



כ-88% אמרו שהם ידווחו על מקרי שחיתות, וכ-75% אמרו כי הם מאמינים שאנשים מהשורה יכולים להאבק בשחיתות.



"כיום המאבק בשחיתות מנוהל על ידי שומרי הסף בעוד שנבחרי הציבור מעדיפים להימנע לרוב מנקיטת צעדים אופרטיביים למלחמה בשחיתות. העובדה שקיים רצון בקרב הציבור לקחת חלק במאבק בשחיתות היא מבורכת ונותר רק לקוות כי הדבר יקבל ביטוי בשטח והציבור ידע לדרוש מנבחריו לקחת אחריות ציבורית על מעשיהם ולהתנהג בהתאם לכללים הנאותים", אומרת גליה שגיא, מנכ"ל שקיפות בינלאומית ישראל.



"כדי לצמצם את השחיתות, לא די באכיפה פלילית אלא נדרש שינוי עמוק במספר מישורים. לכן גם נדרשת התגייסות אזרחית וציבורית רחבה יותר ופעולה פוליטית נרחבת. בכלל זה, מעורבות רבה יותר של האקדמיה, של מכוני מחקר, של תנועות אזרחיות, של מפלגות פוליטיות ושל נבחרי הציבור", אמרה שגיא.



ד"ר דורון נבות מעמותת שקיפות בינלאומית בישראל, אשר מתמחה בחקר שחיתות פוליטית באוניברסיטת חיפה, אומר כי "את הטענה המתמשכת של הציבור לפיה השלטון מושחת יש לקרוא כהבעת חוסר אמון, אכזבה, כעס ואפילו ייאוש ביחס למוסדות ולמקבלי ההחלטות הנבחרים. אמון הציבור בשלטון נמוך מאוד, ובמידה רבה של צדק. האזרחים קולטים היטב שהשלטון אינו משרת כהלכה את הציבור ואת האזרחים. השלטון אינו מושחת במובן הצר של מקבלי החלטות שמקבלים שוחד ונוהגים באופן פלילי, אבל הוא מושחת במובן הרחב - במובן זה שהוא לא דואג מספיק לטובת הכלל".