ועדת חקירה? חבל על הכסף

>> עוד לפני שכבתה האש החלו האזהרות על הקטסטרופות שבדרך. רעידות אדמה, מפעלים מסוכנים באזורי מגורים, שריפות בקיץ ומי יודע אילו עוד אסונות ינחתו על ראשינו אם הממשלה לא תתעשת מיד. אם לא היה ברור שהממשלה כושלת אחרי כל כך הרבה דו"חות, התראות וביקורות, בא דו"ח מיוחד של מבקר המדינה ומתריע שוב באופן שאין לטעות בו: שירותי הכבאות זקוקים לתקציב, חיזוק וארגון מחדש והעובדה שכל זה לא נעשה עד היום היא מחדל מיניסטריאלי.

אחרי כל זה, מי צריך ועדת חקירה? ועדות חקירה כמו זו לבדיקת הטיפול במפוני ההתנתקות מרצועת עזה בראשות השופט בדימוס אליהו מצא, וזו שמונתה אחרי מלחמת לבנון השנייה, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד, עלו למשלם המסים מיליוני שקלים. השופט מצא אמר השבוע בראיון לרדיו כי אינו סבור שיש צורך בהקמת ועדה - הרי כולם כבר יודעים מה צריך לתקן.



ובכל זאת יש סיבה לדאגה. לממשלה אין תמריץ אמיתי להזיז את הישבן. מתי נראתה באחרונה כותרת בעיתון בנוסח "השנה לא נשרף הכרמל, בזכות פעילותו של שר הפנים", או "השנה לא התרחשו 100 תאונות דרכים בזכות מאמצי שר התחבורה"? לעומת זאת, מריבה פוליטית עסיסית תמיד תעורר תשומת לב.



אם הממשלה אינה מטפלת בצורה ראויה בתחומים שבהם המחדל לובש צורה של הרס בוטה, מוחשי וגם ויזואלי וטלוויזיוני - מה קורה בתחומים שבהם המחדל אינו מוחשי ואינו מצטלם כמו אש ביער?



השבוע, למשל, התפרסמו תוצאות מבחני פיז"ה שבהם שוב הפגינו ילדי ישראל את חולשת השכלתם. זו עוד הוכחה למחדל המעמיק בכל הקשור לטיפול בחינוך בישראל. הוסיפו לכך את משבר ההשכלה הגבוהה ובריחת המוחות, בעיות מערכת הרווחה, הטיפול ביישובי הפריפריה, העיר לוד, היישובים הלא מוכרים, משבר המים (המטופל על ידי ועדת חקירה ממלכתית בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין - עוד דו"ח שייגנז יממה לאחר הכותרת שיקבל בחדשות) והרשימה ארוכה.



השרים האחראים בוודאי כבר כיסו את ישבנם בכמה מכתבים זועמים לראש הממשלה בהם התלוננו על משרד האוצר שאינו מוכן להעביר תקציב כנדרש. היקף המחדל ממילא יתבהר רק בעוד שנים רבות ובקדנציה של שר אחר, נתונים כמותיים שישקפו את המחדל ממילא לא מצטלמים טוב. למה לטרוח ולתקן עכשיו את המעוות, אם אין בצד העבודה הקשה הזדמנות לקבל כתבה מפרגנת בעיתון?



18 ועדות חקירה ממלכתיות מונו בישראל עד היום ועוד כהנה וכהנה ועדות חקירה אחרות. מבחינה משפטית, תפקידן של ועדות חקירה אינו לשפוט או להרשיע אלא לחקור נושא מסוים ולגבש לפי הצורך המלצות לטיפול בו. ואולם, ועדות החקירה בישראל קיבלו חיים משל עצמן והן מגובות כיום במנגנון מינהלי לא זול וביועצי תקשורת. מסקנותיהן ממשיכות להעלות אבק.



הסיבה היחידה להקמת ועדת חקירה לאסון הכרמל היא הרצון להביא לחיסולו הפוליטי של שר הפנים, אלי ישי - על אף שהוא עצמו דרש להקים ועדה כזו בתקווה כי היא תציל את עורו.



כבר היו ועדות חקירה שחיסלו קריירות פוליטיות או ציבוריות. ועדת אגרנט חיסלה את הקריירה של רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים דוד אלעזר. ועדת זיילר לבדיקת תפקוד המשטרה בפרשת האחים פריניאן חיסלה את הקריירה המשטרתית של המפכ"ל משה קראדי והביאה לפרישתו. מצד שני, לא כל חיסול נגמר בצורה טרמינלית. ועדת כאהן לחקירת הטבח בסברה ושתילה איימה לחסל את הקריירה הפוליטית של אריאל שרון. זה הצליח לתקופת זמן מסוימת, אבל אחרי צינון ממושך בשולי הפוליטיקה, הוא כבש את ראשות הממשלה.