>> שר הרווחה, יצחק (בוז'י) הרצוג, כנראה לא ממש הופתע מממצאי מבקר המדינה על המצב הקשה של שירותי הכבאות בישראל. כבר לפני כעשור, כשהיה עדיין עורך דין צעיר ומצליח ושותף במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, הוא נתקל בכשלים שהביאו לכאורה לאסון השריפה בכרמל בשבוע שעבר. "הגיע אלי לקוח עם הצעה למכור למדינה מטוסים לכיבוי אש במחיר טוב, אבל נתקלתי באטימות מוחלטת", הוא מספר בראיון ל-themarker. "ההתנגדות העיקרית היתה ממשרד האוצר. כשהצגתי להם את הרעיון הם אמרו שזה מיותר ושאין בו צורך".
השבוע סגר הרצוג מעגל, אבל בנסיבות לא משמחות בכלל. הוא מונה מטעם הממשלה להוביל את השיקום האישי והחברתי של התושבים שנפגעו בשריפה. ובכל זאת - גם אחרי דו"ח חמור של מבקר המדינה על הכשלים בכיבוי האש, שכלל ביקורת חריפה כלפי שר הפנים אלי ישי, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון אהוד ברק ושר האוצר יובל שטייניץ - הוא לא מתכוון לדרוש מאף אחד להתפטר.
"יש כאן כשל מתמשך שקיים מאז קום המדינה. המשבר נובע מיכולת התפקוד של הממשל בישראל, שפועל בסביבה של פחד משתק ושל ביורוקרטיה קיצונית. לעתים הממשל פשוט משתק את עצמו לדעת", אומר הרצוג. "יש לדרוש תוצאות ועמידה בלוחות זמנים, לרדת לפרטי פרטים ולהיאבק. לדעתי, לגבי מערכת כיבוי אש לא ניתן מענה מהסוג הזה. לא היה מספיק נדנוד ולא היה לחץ מלמעלה".
המבקר קבע שהאשמה רובצת בעיקר לפתחו של אלי ישי.
"אני יכול להבין את הזעם כלפי ישי. הוא גם תרם לכך לא מעט, בעמדות, במעשים, ובטעויות שעשה במישור הפוליטי והציבורי בתקופה האחרונה. אבל דווקא במקרה הזה של מצב מכבי האש, אני חושב שמחפשים שעיר לעזאזל בקלות רבה מדי. ברור שיש לו אחריות מיניסטריאלית, אך הפניית כל הכעס, הכאב והתסכול של הציבור רק לאלי ישי תעשה חטא גדול לנושא.
"גם אם ישי יזוז ממקומו, מלחמות היהודים והבלימה האינסופית של התהליכים לא ייפסקו. במקרה הזה אי אפשר לברוח מאחריות, אבל שריפה ועלייה למוקד הם אסונות שצרובים עמוק בהיסטוריה של התודעה היהודית. לכן אף אחד לא יכול לברוח מאחריות".
השרים מאשימים זה את זה ואת פקידי האוצר. האם אתה לא סבור שהתגובה של שרי הממשלה לאסון היא תעודת עניות למנהיגות הישראלית?
"שרים לא צריכים לברוח מאחריות, אבל גם אי אפשר להתעלם מהכוח הריכוזי הגדול שמרוכז בידי משרד האוצר. הגיעה העת לבחון היטב את המבנה הממשלתי הקיים וחלוקת הסמכויות בו.
"הממשלה צריכה יעוץ ארגוני וניתוח עסקים. למשל: יש לאחד את משרדי הבריאות והרווחה. אני מציע לשקול בחקיקה יכולת הכרעה של ראש ממשלה במחלוקות בין משרדים שמעכבות תהליכים מסוג זה".
איזה תקציב יקצה משרדך כסיוע לנפגעי אסון הכרמל?
"עלות התוכנית שאנו מובילים בתחום השיקום האישי והחברתי היא 4 מיליון שקל. אני מקווה שאף אחד לא ישים לנו רגליים ויחשוב שניתן לשקם קהילה בחודש או בחודשיים. יש לנו ניסיון רב בשיקום קהילות. הטווח הממוצע הוא עד שלוש שנים".
בחצר האחורית
במשך שנים רבות לא היה שר רווחה בישראל. אף אחד לא חשק בתפקיד כפוי הטובה הזה, שכולל בעיקר ספיגת האשמות על תחלואי החברה הישראלית. את התפקיד מילא בדרך כלל סגן שר חרדי.
אבל הרצוג חשב אחרת. בעוד ארבעה חודשים הוא יסגור קדנציה של ארבע שנים בתפקיד שר הרווחה, המתפרשת על שתי ממשלות: אולמרט ונתניהו. הוא בחר לעזוב את פירמת עורכי הדין שבה היה שותף ולהיכנס לחיים הציבוריים. אחרי קדנציה קצרה של 11 חודשים במשרד התיירות עתיר הנסיעות לחו"ל, הוא החליף את מלונות היוקרה בחצר האחורית של החברה הישראלית.
משרד הרווחה אינו מהווה באופן מסורתי קרש קפיצה פוליטי. זה תפקיד שקשה לקצור בו הצלחות, ולו בגלל שתמיד חסר כסף לפתרון הבעיות. תקציב משרד הרווחה ל-2010 הוא כ-4.2 מיליארד שקל, לאחר שהרצוג הצליח בארבע השנים האחרונות להגדילו בכמיליארד שקל. בשנתיים הבאות צפוי המשרד לקבל תוספת תקציב של מאות מיליוני שקלים.
מהשטח נשמעות מחמאות כלפי הרצוג בזכות תוכניות שקידם בשנים האחרונות, כמו תוכנית לאומית לטיפול ב-330 אלף ילדים בסיכון בעלות של כמיליארד שקל, תוכנית לאומית לטיפול בניצולי שואה בהיקף של כ-300 מיליון שקל, שילוב נכים בתעסוקה ורפורמה מקיפה בשירותי הרווחה ברשויות המקומיות.
אבל לא כדאי למהר להתבשם מהנתונים האלה. בשטח, התמונה נראית אחרת לגמרי. מספר העניים בישראל רק גדל - לפי הביטוח הלאומי, 15 אלף משפחות הצטרפו ב-2009 למעגל העוני בישראל. שיעור המשפחות העניות בשנה זו היה 20.5% מהמשפחות בישראל, לעומת 19.9% ב-2008. במקביל, מצב העניים בישראל הורע, בין השאר בשל השחיקה בקצבאות הביטוח הלאומי.
באחרונה גם התגברו מקרי האלימות בתוך המשפחה, ונמתחה ביקורת על תפקודם של שירותי הרווחה. המשרד גם ספג אש בשל סגירת מפעל מגדל אור להעסקת עיוורים, לאחר שמשרד הרווחה הפסיק להעביר לו כספים.
"אני מתריע כבר חודשים רבים מפני רצח ילדים בידי הוריהם ומציע פתרון מערכתי להתרעה ומניעה. בכל שלב בתהליך ניתן למצוא גורם אחר שינסה לטרפד אותו. אני שמח שהשבוע סוף-סוף הגענו להסכם עם כולם, ולאחר לחץ ציבורי גדול מפיצים תזכיר חוק. אבל בהרבה מובנים זה מיקרוקוסמוס למה שעברה מערכת הכבאות".
"לא אוהבים עניים"
הרצוג אמנם חבר בממשלה, אבל הוא מותח ביקורת על התנהלות הממשלה הזו והקודמות לה בכל הקשור לעוני: "הטיפול בעוני הוא דוגמה לכשל השלטוני המתמשך בהתמודדות עם אתגרים לאומיים מורכבים כמו מערך הכבאות", אומר הרצוג. "העוני הוא איום אסטרטגי משמעותי מאוד על החברה והמדינה, אבל ההתייחסות לדו"חות העוני היא בערך כמו ההתייחסות לדו"חות מבקר המדינה בנושאים אחרים שלא טופלו. התוצאה היא שאנחנו מוצאים את עצמנו מול שוקת שבורה.
"כולם בוחרים לבעוט בתפוח הלוהט הזה מצד לצד. אוהבים לדבר על העוני, אבל לא אוהבים עניים. העוני לא מטופל באופן מערכתי. היו ניסיונות לעשות כן, אבל הם לא צלחו. בממשלה יש ריבוי ידיים ואין מאמץ מרוכז שבו כל המשרדים יושבים תחת שולחן אחד וחושבים ביחד מה כל אחד מאתנו נותן כדי לשנות את המצב. בכל דיון בממשלה על תקציב המדינה, כשמגיע הנושא הזה עושים וי וקובעים יעד כלשהו, במקום להגדיר את המטרה הלאומית. לא נוכל להמשיך עם עוני שהוא פי שניים מהממוצע ב-oecd. הצעתי תוכנית מקיפה לראש הממשלה, והוא חייב להוביל אותה".
גם הממשלה הנוכחית לא הציבה את המלחמה בעוני בראש סדרי העדיפויות.
"בישיבת הממשלה שהתקיימה לפני שבועיים עם מזכ"ל oecd, אנחל גורייה, הערתי לו בנימוס שעם כל הכבוד הראוי, אני סבור שעלינו לשים מול עינינו גם את האתגרים לצמצום העוני בישראל. הרגשתי שיד נעלמה דאגה לכך שבביקור של גורייה לא שמו במרכז הדיון את ההתמודדות עם ממדי העוני והמשאבים הנדרשים לעניינים החברתיים".
למי אתה מתכוון, לבנק ישראל? משרד האוצר?
"אני לא מתכוון להטיל אצבע מאשימה כלפי מישהו ספציפי, אבל אם חשוב לדבר עם גורייה על תמלוגי הגז ועל תעסוקה, אז חשוב לדבר אתו גם על יעדי עוני מוגדרים. בכל מקרה, אני אמור לפגוש אותו בשבועות הקרובים. אני מצפה שהארגון יציב סימני שאלה וקריאה ברורים בפני ממשלת ישראל בכל הקשור לקביעת יעדים מדידים וברורים להפחתת העוני, לרבות ניתוח עומק של הכנסות והתייחסות להון שחור שאינו נמדד".
מדבריך נשמע כאילו הממשלה זקוקה לגורייה ול-oecd שיגיד לה מה נכון לעשות. זאת לא גישה של מדינה בוגרת וממשלה אחראית.
"לעתים המערכת כל כך מקובעת, שהיא צריכה גורם מחוץ למערכת שייתן לה פטיש על הראש ויגיד לה את האמת. ראש הממשלה ושר האוצר מתהדרים בכניסה שלנו ל-oecd, אבל צריך להבין שזה שטר ושוברו בצדו".
בעיית העוני נגרמת בין השאר מחוסר השתתפות של קבוצות שונות באוכלוסייה בשוק העבודה, כמו החרדים והערבים.
"בציבור החרדי מתרחשים תהליכים משמעותיים להשתלבות בשוק העבודה. תפקידנו לעזור להם. צריך לעודד אותם לרכוש השכלה, להשתלב בשוק העבודה ולא לחיות על הקצבאות. אין להעניק הטבה חריגה לחרדים שאין בסופה תעסוקה או חובת לימודים והכשרה מקצועית. בנוגע למגזר הערבי, אני מצפה לראות את המגזר העסקי היהודי קולט מנהלים ואנשי מטה ערבים. צריך להמשיך לפעול להעצמת נשים ערביות ויציאתן לעבודה".
בינתיים, ממדי העוני עלולים לגדול, אם הכנסת תאשר את הצעת האוצר בחוק ההסדרים להקפיא את קצבאות הביטוח הלאומי. לפי הצעת האוצר בחוק ההסדרים ל-2011 ו-2012, יידחו התוספות שנקבעו לתשלומי קצבאות הביטוח הלאומי לילד השני במשפחה (תוספת של 57 שקל מאפריל 2011 ותוספת של 7 שקלים מאפריל 2012), וכן התוספות לילד השלישי והרביעי (תוספת של 7 שקלים מאפריל 2012). באוצר העריכו כי ההקפאה תחסוך לקופת המדינה 500 מיליון שקל ב-2011 ו-160 מיליון שקל ב-2012.
"בכנסת ובציבור קיימת חזית גדולה מאוד התובעת את ביטול הקפאת הקצבאות", אומר הרצוג. "ההקפאה תפגע בקצבאות זקנה, ילדים, הבטחת הכנסה, ניצולי שואה, נפגעי איבה ונכי עבודה. זו ממש גזילת כבשת הרש, אני מקווה שהיא תבוטל ואני מתכוון להיאבק על כך. אני מנהל דו-שיח קשה עם שר האוצר, יובל שטייניץ, ואף הבהרתי לו שעמדתי לגבי התקציב תושפע מההתייחסות לסוגיות שהעליתי".
הפגנה ליד הבית
בחודשים האחרונים נאלץ הרצוג לעמוד בחזית מול כמה גופים שהאשימו אותו ישירות במצבם הקשה. הנכים, שהפגינו מול הכנסת לפני כחודשיים, הניפו שלטים בנוסח "הרצוג, תתחיל לעסוק ברווחה ולא ברווחים". בחג החנוכה גם התקבצו הורים לילדים נכים מול ביתו של הרצוג בשכונת צהלה בתל אביב, והדליקו נר חנוכה כמחאה על הקצבאות הנמוכות לילדים נכים.
בנוסף, עמותת מגדל אור להעסקת עיוורים טענה כי הרצוג הוא האחראי הישיר לסגירתה, והאשימה את משרד הרווחה בהטמנת הראש בחול. הרצוג מסכים כי "הארגון מספק שירות חשוב מאוד. אבל מדובר בעמותה ותיקה שהלכה והידרדרה בתפקודה, ונמצאת בהליכי פירוק. בנינו מתווה להצלת הארגון, אבל האוצר קבע שאיננו יכולים להעביר 2.5 מיליון שקל כפי שביקשנו. אנו מבקשים להתקשר עם הארגון לתקופת ביניים כדי לאפשר לנו להכין תוכנית הצלה מקיפה שתאושר בבית המשפט. אני מקווה שבשבועות הקרובים נוכל לראות את התוצאה".
מגזר נוסף שיצא למאבק בממשלה הוא העובדים הסוציאליים, שמרוויחים שכר נמוך וסובלים מעומס עבודה. הרצוג הבטיח לדאוג לעובדים הסוציאליים, אבל בינתיים המשימות שלהם הוגברו, אין להם מספיק תקנים וטרם הושג הסכם שכר חדש שהוחרג מההסכם הכללי עם עובדי המדינה.
"זה לא סוד שתנאי העבודה של העובדים הסוציאליים מחפירים. קיימת הבנה בכל המערכת בדבר הצורך לשדרג את תנאי השכר שלהם. על דעתי ועל דעת יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, איציק פרי, הושגה הסכמה בין יו"ר ההסתדרות עופר עיני והממונה על השכר באוצר, אילן לוין, להחריג את העובדים הסוציאליים מהסכם השכר האחרון כדי להגיע להסכם קיבוצי חדש ונפרד עבורם. אנו במו"מ מואץ, כשהתנאי שלי הוא להחיל את ההסכם גם על עובדים סוציאליים העובדים בתאגידים ועמותות", טוען הרצוג.
גז לצמצום פערים
סגירת הפערים היתה חלום של שרי רווחה רבים בישראל, אבל הם לא ממש הצליחו לממש אותו - כמובן, בגלל מחסור בתקציבים. "oecd קובע שההוצאה הציבורית בישראל לחברה ולרווחה קטנה ב-5% מזו של oecd", הוא אומר. "קיים חוסר של 40 מיליארד שקל בתחומי חברה ורווחה. לדעתי, ניתן לצמצם את החוסר הזה. צריך לייעד את תמלוגי הגז לכיסוי פערים בתחומים האלה".
הרצוג חושב שיש לו עכשיו הזדמנות לעשות צעד בכיוון הזה - על חשבון טייקוני הגז של ישראל. "המלצות הביניים של ועדת ששינסקי הציגו כיוון כללי סביר. לדעתי, הכיוון צריך להיות חלוקה צודקת של ההכנסות מהמשאבים השייכים למדינה, תוך הבטחת השקעה ברווח סביר של היזמים שלקחו סיכון. אני קורא לשר האוצר להפנות את המשאבים שיתקבלו לרווחה להפחתת העוני ולצמצום פערים חברתיים", אומר הרצוג.
מקורות המימון של תוכנית הרצוג לא מגיעים דווקא מהגז, אלא גם באמצעות הגדלת הכנסות המדינה. הרצוג מציע לדחות את הכוונה להפחית מסים, "לטובת הקצאת משאבים שיאפשרו לתת הזדמנות שווה לילד שמתחיל את דרכו בעוני, לעומת ילד ממשפחה מבוססת. הדבר חיוני לחוסנה של ישראל".
הרצוג מטפל כיום בעיקר בשכבות החלשות במדינה, אבל בעניין אחד לפחות הוא נכנס לעימות עם שכבת הקצפת העליונה בישראל: שיאני השכר בחברות הציבוריות. הרצוג מונה לחבר בוועדת נאמן להגבלת שכר הבכירים בחברות הציבוריות.
לפי הרצוג, יש להעביר חוק שיגביר את הפיקוח על שכר הבכירים. "בימים אלה מופץ תזכיר חוק ברוח ההמלצות של משרד המשפטים בעניין, המתייחס להגברת הפיקוח על בעלי השכר והמשרות בחברות הציבוריות. זה צעד בכיוון הנכון, ובמובנים מסוימים הוא חדשני מאוד, משום שהפרמטרים של השכר ייקבעו כשיקול מחייב בהחלטות הגופים המוסמכים. לאחר שנקבל את ההתייחסויות נקיים דיון סופי", אומר הרצוג.
בדרך להתמודדות על ראשות המפלגה
היעד הפוליטי הבא של הרצוג כבר הוכרז: הוא הצהיר כי בכוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה מול אהוד ברק. "המשנה החברתית שאני מציג היא המשנה האמיתית של מפלגה כמו העבודה, ומנהיגותי נתפשת כחלופה. מנהיג העבודה צריך בראש ובראשונה לבוא עם השקפת עולם ברורה בתחום החברתי. ברק לא צלח בכך, בלשון המעטה", אומר הרצוג.
בשבוע הבא, בעיתוי לא מקרי מבחינת שאיפותיו הפוליטיות, יפרסם ספר חדש בשם "תוכנית עבודה - מתכון לרווחה כלכלית", המציג הצעות לפתרון הבעיות החברתיות. "הנושאים צמחו מתוך נאומים ודיונים", הוא אומר. "לאחר הבחירות התחלתי לגבש אותם לפרקים כתובים. בשנה וחצי האחרונות הצגתי את השקפת עולמי בפורומים שונים".
לדבריו, "הספר מתמודד עם הבעיות הפרקטיות של החברה והבודד, התמודדות עם אי-שיוויון ועוני, פתרונות מעשיים לניפוץ העוני הבין-דורי, שדרוג מערכת החינוך, תכנון בינוי ודיור, עידוד העסקים הקטנים והבינוניים והגנה על הסביבה". את הספר הוא הקדיש לעובדים הסוציאליים שהם, לדבריו, "החיילים האלמונים של עולם הרווחה, הנותנים מעצמם ונושאים על גבם את צורכי החברה".
מדוע להוציא ספר על משנתך? כשר אתה יכול פשוט ליישם.
"המדיניות שאני מנהיג במשרד שאובה מהשקפת עולמי, והיא מתעדכנת מהדברים שאני רואה בשטח. מובן שיש תחומים שהם לא בסמכותי הישירה, ואני מתבטא לגביהם בפורומים הרלוונטיים ומנסה לקדמם".
"הממשל משתק את עצמו לדעת"
מאת צבי זרחיה
10.12.2010 / 7:09