וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גשר אל השקט

מאת צפריר רינת

10.12.2010 / 7:09

תושבים רבים בערים שונות סובלים ממפגעי רעש בשל פיתוח תחבורתי. בפרויקט הפרדה מפלסית שנחנך באחרונה בחדרה, הוקצה סכום כסף נכבד לצורך מיגון בתי השכנים מפני רעש



>> השבוע נחנך בטקס חגיגי פרויקט של הפרדה מפלסית מעל קטע הרכבת העובר בתוך העיר חדרה - גשר אריק שרון. מדובר בפרויקט שנועד בעיקר למטרות בטיחות אך בגלל קרבתו לאזורי מגורים, הצריך גם טיפול מיוחד במפגעים סביבתיים שהביא עמו.

הטיפול במפגעים אלה, שכלל התקנת אמצעי מיגון ומיזוג בתוך דירות התושבים, מעיד על הדרך הארוכה שנעשתה במניעת מפגעים סביבתיים באזורי מגורים מאז אמצע העשור הקודם, אז מצאו עצמם תושבים באזור התחנה המרכזית בתל אביב חשופים לרמות רעש גבוהות מבלי שיינתן לכך מענה מתאים. עם זאת, בישראל יש עדיין מקומות רבים שבהם חשופים התושבים למגוון רחב של מפגעים, שהרשויות מתקשות לטפל בהם.



הפרויקט בחדרה, שהוקם בעלות של יותר מ-120 מיליון שקל, היה בהובלת עיריית חדרה וחברת נתיבי איילון. מטעם נתיבי איילון היתה אחראית על הפרויקט חברת אוהד, בראשות אייל רביב. המיגון האקוסטי לדירות בוצע לפי לפי דרישת ראש עיריית חדרה, חיים אביטן.



"הפרויקט הזה משפיע על דירות שכבר קיימות והחוק מחייב אותנו לדאוג למיגון אקוסטי שימנע חשיפה לרמות רעש מעל המותר בדירות אלה", מסביר רביב. "מי שיעבור לגור באזור אחרי שהפרויקט יקום, יצטרך לממן את המיגון האקוסטי בעצמו".



בשלב ראשון נעשה שימוש באמצעי המקובל ביותר למיגון מפני רעש שמקורו בתחבורה - הקמת קירות אקוסטיים בסמוך לכביש, המהווים את ההפרדה המפלסית. לדברי רביב, האורך הכולל של קירות אלה מגיע ל-2 ק"מ, וגובהם עד 3 מטרים.



בשלב הבא נעשו פעולות מיגון שונות בתוך הדירות עצמן. בעזרת היועץ הסביבתי ד"ר יוסי סוקר, נעשה שימוש בתוכנה המחשבת מדדים סביבתיים שונים על בסיס נתונים כמו נפח התנועה הצפוי באזור לעשור הבא. כמו כן נעשו בדיקות של רמות הרעש בשלוש שורות הבתים הקרובות ביותר לפרויקט ההפרדה. על סמך הנתונים שנאספו, מספר רביב, "קיבלנו רשימה של מאה דירות באזור שבהן היתה צפויה חריגה מהמותר ברמות שונות".



בדירות שבהן צפויה היתה חריגה ברעש התחבורתי בעוצמה של עד שני דציבלים, הותקנו מזגנים כדי לאפשר תנאים נוחים יותר לדיירים אם יידרשו לסגור חלונות. ברמות חריגה של 2-5 דציבלים ואף יותר מכך, נעשה בנוסף גם טיפול בפתחי הדירות (חלונות) באמצעות התקנת זכוכית רב שכבתית או זכוכית בעלת תכונות של בידוד רעש.



"זו לא הפעם הראשונה שנעשה שימוש באמצעי מיגון דירתי מסוג זה", מבהיר רביב. "חברת נתיבי איילון כבר עשתה פעולות כאלה בחלק הדרומי של כביש נתיבי איילון ופעלנו לפי המפרט שלה. היו כמובן דירות שבהן כבר היו מזגנים ולכן הענקנו לדיירים שיפוי המאפשר להם לממן מחצית מהעלות של מזגן חדיש יותר, ביום שבו הם יצטרכו להחליף את הנוכחי".



העלות הכוללת של הטיפול האקוסטי במסגרת הפרויקט הגיעה ל-10 מיליון שקל - קרוב לעשירית מעלות הפרויקט כולו. רביב מציין שעל פי תנאי התוכנית, ניתן יהיה להשלים את כל פעולות המיגון בפרק זמן של חצי שנה לאחר פתיחת הפרויקט.



פתרון שהוא מטרד



הצעדים שננקטו בחדרה הם תולדה של התקדמות בהליכי התכנון והבנייה. ולרי ברכיה, מנהלת המרכז למדיניות סביבתית במכון ירושלים לחקר ישראל, ומי שהיתה עד השנה שעברה האחראית על תחום התכנון במשרד להגנת הסביבה, מסבירה כי חוק התכנון והבנייה עוסק בעיקר בטיפול במפגעי רעש הנובעים מתחבורה, מטוסים ומחצבות.



"לגבי רעש מטוסים היה שינוי עם קידום תוכנית המתאר של נתב"ג לקראת הקמת הטרמינל הנוכחי", מציינת ברכיה. "במסגרת הליכי התכנון נקבעו לראשונה מגבלות של בנייה חדשה באזורים עם חשיפה לרעש גבוה. נקבע בראשונה גם שרשות שדות התעופה תקים מיגון לא רק במבני ציבור, אלא גם בבתים פרטיים". הליך המיגון בבתים פרטיים לא יצא אל הפועל עקב המחלוקת המשפטית הקיימת עד היום בין בעלי בתים ורשות שדות התעופה לגבי יישום התהליך.



ברכיה מספרת כי לפני המיגון החלוצי בקטע הדרומי בנתיבי איילון בשנות ה-90, "המיגון התבסס על קירות אקוסטיים. במקרה של נתיבי איילון היו דירות שהיו במפלס גבוה, ולא ניתן היה להקים מחסום אקוסטי בגובה כזה. במשרד להגנת הסביבה לא אהבנו את ההתערבות הזאת בתוך דירות שבעצם מאלצת אנשים להיות סגורים עם מזגנים וחלונות מיוחדים, אבל במקרה הזה לא היתה ברירה".



למרבה האירוניה, מתקנים רבים שאמורים לשמש פתרון למטרדים סביבתיים נהפכו לאיום על איכות החיים של תושבים. מדובר בעיקר במתקני טיפול בשפכים או פסולת שאינם מתוחזקים כראוי או לא עומדים בנדרש מהם, ויוצרים מטרדים חמורים של ריחות וזיהום.



כך , באחרונה התברר שמתקן שאמור להפוך בוצה של שפכים (שאריות שפכים) לדשן חקלאי באזור קרית גת גורם למפגעי ריח קשים לתושבי העיר. בגליל נהפכו כמה אתרים לטיפול בפסולת למפגעים כבדים, לאחר שלא טופלו כראוי. בחודש שעבר הוציא המשרד להגנת הסביבה צו סגירה למתקן "קומפוסט 2000" בקרית ביאליק האוסף וממיין פסולת למחזור. לטענת המשרד, גרם המתקן למטרדי ריח קשים לתושבים המתגוררים באזור.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully