>> "התחלתי את הקריירה היזמית שלי בגיל 24, מיד אחרי הקולג'", כותב סטיבן גריר, מייסדה של חברת מיחזור הגרוטאות hartwell pacific, בפוסט שפירסם באחרונה באתר "הרווארד ביזנס ריוויו". "בניתי חברה במו ידי ומכרתי אותה בסופו של דבר תמורת 250 מיליון דולר. מעולם לא למדתי מינהל עסקים".
גריר כתב את הפוסט תחת הכותרת "האם יזם צריך mba (תואר שני במינהל עסקים)?". לפני כמה חודשים יצא לאור ספרו "starting from scrap", שמתאר את דרכו היזמית המרתקת - והעצמאית לחלוטין.
גריר (41) סיים בתחילת שנות ה-90 לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת פנסילווניה, וכמו כולם רצה לעבוד כסוחר בוול סטריט.
במשך שנתיים הוא חיפש משרה עד שהבין כי המשבר שאליו נקלעה אז כלכלת ארה"ב אינו מיטיב עם שוק העבודה, וקנה כרטיס לכיוון אחד - להונג קונג - במטרה לבדוק בעצמו את השמועה על השווקים האסייאתיים המתעוררים.
בספר הוא מתאר כיצד ניסה עשרות כיווני פעולה שונים - למשל להיכנס לשוק הביגוד ולמכור מכנסיים מתוצרת ליווי'ס. הוא גם בדק אם יוכל לשווק ברווח רגלי עופות, חשב על רווחים שיוכל לעשות בשוק המתנות, וחשב לייבא רשתות לשיער ואפילו דבק, עד שמצא את הנישה המתאימה עבורו: טיפול בגרוטאות מתכת שדרשו מיחזור.
ב-1997 הקים את החברה שנשאה את שמו האמצעי, ואחרי לא מעט תהפוכות, שכללו בין היתר פשיטת רגל, נהפכה החברה לשחקן מרכזי בתעשייה העולמית, עם משרדים בשבע מדינות ו-200 עובדים.
ב-2005 נרכשה חברת המיחזור על ידי חברה אוסטרלית גדולה בשם smorgon steel group תמורת 250 מיליון דולר.
שלוש שנים נוספות כיהן גריר כמנכ"ל החברה עד שפרש כדי לכתוב את ספרו ולהעניק השראה ליזמים צעירים.
מאז הוא הוזמן לדבר בפני לא מעט סטודנטים בבתי ספר למינהל עסקים בעולם, ובכל פעם נתקל באותה השאלה: אין לך mba, וגם ליזמים מצליחים רבים אחרים אין. אם הכיוון הוא יזמות, האם בית ספר למינהל עסקים הוא מקום שחייבים לעבור בו? האם כדאי לשלם את שכר הלימוד ולשקוד על חומד הלימוד, או שהתכלית העיקרית של התואר היא לסייע לקורות החיים להיראות טוב יותר?
"mba של החיים הוא תואר יקר במיוחד"
התשובה, מתברר, מורכבת. "ד"ר ג'ון יאנג, מנהל תוכנית mba הבינלאומית באוניברסיטת בייג'ין, אמר לי בזמנו שיזמות מגיעה מהלב, בעוד שחינוך הוא עניין לשכל", אומר גריר. "יזם הוא אדם שלוקח סיכונים. זו גישה וגם סוג של תיאבון שאינם יכולים להיות מושתלים באופן מלאכותי באישיות של אדם. ההבנה של אופן חלוקת הסיכונים לטווח קצר וארוך היא דבר נלמד, אבל האם אתה באמת יכול ללמד מישהו לאהוב לקחת סיכונים? אני חושב שזה בלתי אפשרי".
אם כך, האם יזם זקוק ל-mba? בהחלט, אך בתנאי שהוא בעל מבנה אישיות יזמי. "כשאני חושב על התרומה של תוכנית mba ליזם, אני חושב על הצבא", מסביר גריר. "מדינות משקיעות מיליונים בהכנת חיילים לקרב, אבל כמו שאמר לי קולונל ותיק מחיל הים: 'לעולם לא ניתן לדעת כיצד יתנהג חייל מאומן בזמן אמת: האם יעשה את מה שלמד, יקפא במקומו או שאולי הוא יברח על נפשו? התנהגות ברגעי לחץ גדולה תלויה באינסטינקטים ובמבנה אישיות - ואת אלה אי אפשר ללמד באימונים'".
את אותה תפישה ניתן, לדברי גריר, להעתיק לשדה היזמי. הבנה בנושאים כמו אסטרטגיה, שיווק או מימון היא עניין חשוב, אבל תכונות מקדימות - ובהן ביטחון, צורך בעצמאות, אנרגיה, סקרנות והיכולת לחבר רעיונות עם הסביבה - הן נכסים קריטיים להצלחה.
כיום, 17 שנה אחרי שהתחיל את דרכו, גריר מתחרט בהחלט שהעדיף לעשות "mba של החיים" (תואר יקר במיוחד, להגדרתו, שלעומת מחירו - שכר הלימוד בהרווארד הוא מציאה).
במבט לאחור, הוא מעריך, היו נמנעים הרבה לקחים כואבים שחווה על בשרו לו היה מגיע אל השטח קצת יותר מוכן. "לו הייתי מבין יותר בתחום הפיננסי ובניהול מלאי, הייתי אולי חוסך מיליונים שהלכו לאיבוד בגלל הונאה", הוא אומר.
"אילו הייתי פותר יותר מקרי מבחן של חברות שגדלו באופן בלתי מבוקר, הייתי אולי מודע יותר לאופן שבו גדלה החברה שלי, שהגיעה לסף פשיטת רגל בגלל התרחבות לא מבוקרת. הייתי חוסך הרבה מאוד כסף לו הייתי לוקח כמה קורסים במשפט או מימון שהיו מלמדים אותי להתנהל מול משקיעים בשלבים הראשונים והמאוד נאיוויים שלי. הייתי בהחלט מרוויח אם הייתי יודע יותר על תחום משאבי האנוש, ויודע מראש כי עלי להכין תוכנית תגמול מובנית עבור העובדים שלי כפי שנדרשתי לעשות.
"אלה הם רק כמה מהכלים שיכולתי לרכוש בבית הספר למינהל עסקים, ולצערי לא רכשתי. עם זאת, חשוב לזכור כי כלים הם רק כלים. רק אתם יכולים לדעת אם כדאי לרכוש אותם, והאם באמת יעזרו לכם כשהכדורים ישרקו סביבכם".
הנטוורקינג כלול במחיר
אם גריר חושב שהכלים הלימודיים הניתנים במהלך לימודי mba חשובים למי שיש לו תנאים אישיותיים בסיסיים להקמת חברה ופיתוחה, הרי שג', מנכ"ל חברת היי-טק, חושב שהתואר הזה מעניק יתרונות אחרים לגמרי.
כבעל תואר גבוה בהנדסה, שלא רכש תואר mba מימיו, גם הוא נאלץ ללמוד תוך כדי תנועה. אך הוא לא מתרגש מכך. "לקחתי שיעורים פרטיים מרואי החשבון ומהיועצים המשפטיים שלי", הוא מספר. "למי שלא הגיע עם רקע, חשוב לא להתבייש לשאול ולהיות בעל יכולות למידה גבוהות. לא חייבים ללכת לבית ספר למינהל עסקים בשביל הכלים האלה. לתוכניות mba יש ערך בעיקר מכיוון שאתה יוצר לך רשת של חברים בתחום. אני פוגש לא מעט אנשים שעשו תארים כאלה בתוכניות בינלאומיות נחשבות, וכאלה שעשו את זה בתוכניות מקומיות. ההבדלים ביניהם עצומים. מי שלמד בבתי ספר טובים בארה"ב, למשל, מפתח תפישת עולם גלובלית כמו גם קשרי גומלין שמסייעים לו בזירה העסקית בהמשך. אם למדת בתוכנית מקומית, ההקשרים האלה חלשים יותר, ולכן הערך נמוך יחסית".
"בשאלה אם יזמים צריכים ללמוד mba אין צודקים או טועים", אומר פרופ' יאיר טאומן, דיקאן בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי. "יזם כמו ביל גייטס יכול להצליח, ובגדול, גם בלי ללמוד בכלל. יזם כזה יוכל ללמוד באופן עצמאי, יעיל ומהיר. מה לעשות שרוב היזמים אינם ברמה של ביל גייטס?"
מאחורי טאומן שנים רבות של פעילות עסקית לצד עבודתו האקדמית. בעבר השקיע בחברות שנמכרו במיליארדי דולרים, ועבור חלקו במכירת qxl הרוויח מיליוני דולרים. לדבריו, "ייתכן שגריר יכול היה להעלות את שווי החברה שלו ולמכור אותה במחיר גבוה יותר, אם היה לומד להעריך נכון את התחרות בשוק ואת הפוטנציאל שטמון בחברה שלו. שימוש נכון בכלים בסיסיים בשיווק ופרסום, בנייה נכונה של התרבות הארגונית, מיומנות בחשיבה אסטרטגית או במשא ומתן עשויים להיות כלי עזר רבי ערך בעיקר ליזם הלא מיומן. כלים אלה, הנרכשים בתוכניות טובות, יכולים למנוע בזבוז זמן וטעויות יקרות".
"מחנכים לתאוות בצע"
גישה רווחת מאז שהחל המשבר העולמי האחרון טוענת כי בתי הספר למינהל עסקים הם פשוט בזבוז זמן במקרה הטוב, ובמקרה אחר מהווים בועה המחנכת בעיקר לתאוות ההישג הפיננסי והבצע.
גורו הניהול הקנדי הידוע הנרי מינצברג חושב שאין שום סיבה ללמוד מינהל עסקים וכי אנשים צעירים צריכים להתרכז בעיקר בהקשבה לדברי אנשים מבוגרים יותר, במקום לשבת שנים בבתי ספר שלא מסוגלים ללמד דבר מעבר לתיאוריה.
בישראל מוביל פרופ' קרלו שטרנגר גישה מעניינת אחרת. הוא טוען שגם סטודנטים שרוצים ללכת לעולם העסקי צריכים להתרחק מתוכניות ספציפיות הנוגעות בנושא הזה בלבד. לטענתו, תוכניות הלימוד במינהל עסקים צריכות להיות רב-תחומיות ולכלול נושאים כמו פילוסופיה, כדי להרחיב את תפישת העולם של הסטודנט. "המשבר האחרון כבר הוכיח כי לימודי מימון ושיווק בלבד לא הופכים מנהלים לאנשים טובים יותר", אומר שטרנגר. "צריך להרחיב את תוכניות הלימוד".
yazam@themarker.com
"יזמות מגיעה מהלב, חינוך הוא עניין לשכל"
מאת טלי חרותי-סובר
12.12.2010 / 7:12