>> צעירים חסרי השכלה פורמלית שמוכרים במיליונים את הסטארט-אפ שהקימו נהפכו לאחד מסמלי ההצלחה של עולם האינטרנט. האם אפשר ללמוד בבתי הספר למינהל עסקים תכונות שהכרחיות להצלחה של סטארט-אפ - כמו תעוזה, אמביציה ואפילו חוצפה - או שכל מה שצריך כדי להיות מארק צוקרברג הבא הוא רעיון מוצלח, תזמון מדויק והרבה מזל?
שתי תוכניות לימודים לתואר מוסמך במינהל עסקים (mba) שנפתחו בשנת הלימודים הנוכחית מראות כיצד בתי הספר למינהל עסקים באוניברסיטאות מנסים להתאים את עצמם לעולם האינטרנט וההיי-טק ולתת תקווה למנהלים צעירים שחולמים על האקזיט הגדול הבא.
באוניברסיטה העברית בירושלים נפתח לראשונה בישראל מסלול התמחות בלימודי אינטרנט, שהחליף את ההתמחות בניהול טכנולוגיה ומערכות מידע. באוניברסיטת תל אביב נפתחה תוכנית לימוד בניהול טכנולוגיה, יזמות וחדשנות. בתוכנית לומדים בכיתה סגורה 65 סטודנטים בעלי ניסיון בהיי-טק. התוכנית פועלת לצד מסלול התמחות שקיים כבר שנתיים בניהול טכנולוגיה, יזמות ומערכות מידע, ומיועד לתלמידים חסרי ניסיון בתחום.
התוכניות האלה מציעות לתלמידים קורסים מעשיים שבהם לומדים להשתמש בכלים חדשניים שמתאימים לרשתות חברתיות ולגוגל. התלמידים גם נפגשים עם אנשי תעשייה מנוסים. בקורסים המסורתיים, במקצועות כמו יסודות החשבונאות, עודכנו מקרי הבוחן במודלים של חברות היי-טק.
פרופ' רונן פלדמן, מייסד החברות clearforest ו-digital trowel, עומד בראש מסלול ההתמחות בלימודי אינטרנט באוניברסיטה העברית. פלדמן מעיד כי הצורך בתוכנית התעורר לאחר שהרגישו באוניברסיטה שההתמחות הישנה במערכות מידע מאבדת מהרלוונטיות שלה. גם התוכנית המיוחדת באוניברסיטת תל אביב נולדה מתוך צורך שהתעורר בתעשייה, כפי שמתאר דקאן הפקולטה, פרופ' משה צבירן: "בשיחות עם מובילי התעשייה הטכנולוגית הבנו את הצורך הקיים בתוכנית כזו לרמת גיל וניסיון ספציפיים. אנחנו לא מקבלים מנהלים בכירים ולא מקבלים אנשים חסרי ניסיון. לאוכלוסייה הזאת לא היה פתרון נכון ומלא".
מנהלת התוכנית היא ד"ר איריס גינזבורג - מנכ"לית חברת demaya, העוסקת בייעוץ לחדשנות, ומנהלת חדשנות ביבמ. לדברי גינזבורג, מיקום התוכנית בבית הספר למינהל עסקים הכתיב את אופיה: "היה לנו חשוב להבהיר לתלמידים שאנחנו עוסקים בפרקטיקה ושאנחנו גם קשורים לתעשייה, אבל שהחומרים הנלמדים הם אקדמיים, הדרישות בהתאם, ושאנחנו לא עושים פשרות".
במסגרת התוכנית, מפרטת גינזבורג, "לצד קורסי הליבה התיאורטיים, עוברים הסטודנטים הכשרות מעשיות, כמו קורס חדשנות בשיתוף אמדוקס, ונערכים מפגשים בין הסטודנטים לבין דמויות מפתח בתעשייה". בינתיים השתתפו שלמה דברת, שנתן לסטודנטים כלים לחיפוש משקיעים בקרנות ההון סיכון; גיגי לוי, מנכ"ל 888, שהסביר כיצד הוקמה חברת ההימורים באינטרנט; וזוהר זיסאפל, מבעלי קבוצת רד-בינת, ששיתף את הסטודנטים בסיפורי כישלון והצלחה של חברות.
לתת למנהלים הכשרה יסודית
תוכניות הלימוד החדשות תוכננו כדי להקנות לבוגרים רקע תיאורטי לצד כלים יישומיים. לדברי פלדמן, הדגש בלימודים הוא פרקטי מאוד: "מטרת הלימודים היא לתת לסטודנטים הכשרה יסודית להיות מנהלי מוצר או מנהלי שיווק בסטארט-אפים שמכירים את הטכנולוגיות בצורה אינטימית יותר".
כדי להגשים את היעד הזה, עוסקים הקורסים באפליקציות עדכניות שיכולות לשמש מנהלים. בקורס שווקים ורשתות נלמדים עקרונות המסחר האלקטרוני ובעיקר התהליך של בניית חנות מקוונת בפן התוכני והאלגוריתמי. בקורס תורת המשחקים האלגוריתמית לומדים כיצד לנהל מכרזים בגוגל אדוורדס (adwords). בקורסים בכריית טקסט ומידע מבצעים ניתוח אוטומטי של רשתות חברתיות.
אחד הנושאים הנלמדים באוניברסיטת תל אביב הוא גיוסי הון לחברות סטארט-אפ. הסטודנטים עוברים סדנה להעברת מצגות למשקיעים פוטנציאליים מקרנות ההון סיכון. כדי להכניס את הסטודנטים לעולם ההיי-טק והיזמות כבר בקורסי הבסיס, נלמדים דו"חות ותוכניות של חברות כמו סיסקו, פייסבוק או גוגל כמקרי בוחן.
השילוב בין לימודי מינהל עסקים לבין התמחות ספציפית בניהול בעולם האינטרנט משפיע על אופי התלמידים המגיעים לתוכניות ועל גילם (הגיל הממוצע הוא תחילת שנות ה-30). גינזבורג מתארת אווירת יזמות שנבנית בתוכנית החדשה. לדבריה, "לחלק מהאנשים קסם להיות במקום שעושים בו משהו חדש. זו אווירה כללית שמאפיינת אותנו ואת התלמידים".
אחת מדרישות הקבלה לתוכנית היא ניסיון מעשי של לפחות שלוש שנים בעולם ההיי-טק, ולחלק גדול מהתלמידים יש ניסיון טכנולוגי, אם כי חלקם מגיעים מרקע עסקי. בין תלמידי התוכנית יש עובדים של אינטל, נייס, יבמ ו-hp, לצד אנשים עובדי סטארט-אפים.
לדברי גינזבורג, "המשותף לכולם הוא שהם נמצאים בשלב שמתאים להם לעשות צעד קדימה ולהסתכל גם הצדה". פלדמן טוען כי "התוכנית קורצת יותר לאנשים בעלי רקע טכני שרוצים לא רק לנהל אלא גם לחשוב על הרעיונות של החברות בפועל".
תוכניות שעברו מתיחת פנים
התוכניות באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית מצטרפות לתוכניות קיימות שכבר עברו מתיחת פנים, כמו בטכניון בחיפה ובמסלול האקדמי במכללה למינהל, שמכשירות את בוגריהן לניהול עסקים בתחום הטכנולוגיה.
בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול בטכניון פועלת בקמפוסים בחיפה ובתל אביב תוכנית mba בדגש על חברות עתירות ידע וטכנולוגיה. בתוכנית לומדים בעיקר סטודנטים בעלי תואר ראשון בהנדסה ובמדעים ושעובדים בחברות הפועלות בפארק מ.ת.ם בחיפה, ובהן אלביט, אינטל, אמדוקס, פיליפס, מיקרוסופט, גוגל ויבמ.
לדברי המנהלת האקדמית של התוכנית, פרופ' מרים ארז, "המטרה היא לתרום להכשרת מנהלים שיובילו את התעשייה הזאת קדימה. התוכנית עוברת כל הזמן שינויים בשני כיוונים: יזמות וחדשנות, לצד פעילות בסביבה גלובלית רב-לאומית. במסגרת קידום היזמות והחדשנות, מנסים הסטודנטים בתוכנית, למשל, להפוך פטנטים ששייכים לאוניברסיטה ושיש להם פוטנציאל מסחרי לסטארט-אפים".
לעובדים מתעשיית ההיי-טק שרוצים לרכוש כלים ניהוליים, אבל לאו דווקא להקים סטארט-אפים, מציעים במכללה למינהל תוכנית mba ייעודית בניהול חברות טכנולוגיה. ד"ר יוסי רענן, המנהל האקדמי של התוכנית, מסביר את הצורך בה: "גילינו שאנשי ההיי-טק לא מחפשים לשנות מקצוע, אלא להרחיב את ארגז הכלים המקצועי שלהם".
להקים יחד סטארט-אפ
אדם אייזנברג (34), סמנכ"ל מכירות ב-composia, התחיל ללמוד לאחרונה בתוכנית הלימוד המיוחדת בהתמחות ניהול טכנולוגיה, יזמות וחדשנות באוניברסיטת תל אביב. לאחר 13 שנות ניסיון בסטארט-אפים ורקע טכנולוגי מיחידת ממר"ם בצה"ל ולימודי מדעי המחשב, הוא הרגיש כי "מדי פעם יש לי רעיון לסטארט-אפ, אבל אני לא יודע איך לעשות את זה, לא יודע מאיפה להתחיל ומרגיש שאין לי את כל הכלים. הבנתי שאני צריך ללמוד את זה".
מעבר לרכישת כלים פרקטיים ומתודולוגיים, אייזנברג מציין כי יצירת קשרים עם אורחים מהתעשייה וסטודנטים אחרים בתוכנית היא סיבה נוספת שבגללה בחר בתוכנית: "בכיתה נרקמים הרבה קשרים, ואולי נתחבר למישהו מבין הסטודנטים וביחד נקים חברות אינטרנט או סטארט-אפ". אייזנברג התקבל לתוכנית mba למנהלים, אבל העדיף ללמוד עם אנשים ששייכים לעולמו העסקי ולא עם אנשים מחברות כמו טרה, תנובה או פלאפון, שעמם כנראה לא יעבוד לעולם.
שרה ג'ינג'יחשוילי, שלומדת במסלול ללימודי אינטרנט בבית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, עובדת בסטארט-אפ קטן שמתמחה בכריית מידע באינטרנט. לדבריה, "הטכנולוגיה עצמה היא מדעי המחשב, אבל היישומים הם עסקיים לחלוטין".
האם התוכניות החדשות מקנות לבוגריהן יתרונות בשוק העבודה? לדעת אורנה סגל, מנכ"לית קבוצת מנפאואר ישראל, "הלימודים יוצרים ערך להצלחה במקום שאליו אתה רוצה להתקבל". לדבריה, לימודים לתואר שני לא פוגעים בצבירת ניסיון בזמן הלימודים ובטווח הארוך מעניקים יתרון קריטי להמשך הקריירה של בוגריהן.
תוכניות לימודים חדשות שנותנות כלים מעשיים לניהול חברות היי-טק הן ברכה בעיני מעסיקים, ש"לא רוצים יותר תיאוריות שאינן מתאימות לקצב השינויים בעולם הטכנולוגי והניהולי כיום", אומרת סגל. הצלחה בלימודים אינה מצביעה בהכרח על כישורי האדם כעובד, אבל "זה מראה על יכולת ועל רצון".
לפי נתונים שהתקבלו מחברת ההשמה להיי-טק mit מקבוצת מנפאואר, בוגרי תוכניות mba עם התמחות טכנולוגית רלוונטית לעולם האינטרנט וההיי-טק צפויים להשתכר 16-30 אלף שקל בחודש למשרות בכירות בתחום בהתאם לרמת הניסיון. הבוגרים יוכלו להשתלב בחברות בתור מנהלי מוצר, מנהלי פרויקטים, מנהלי שיווק ומנהלי מכירות.
גם מנהלי חברות היי-טק ואינטרנט מברכים על רענון התוכניות. דן חן, מנכ"ל תפוז אנשים, הוא בוגר תוכנית mba באוניברסיטת תל אביב בהתמחות בשיווק. לדבריו, בתקופה שבה למד רוב הסטודנטים לא היו מרוצים מהחומר, שהיה ברובו מיושן, ומקרי הבוחן שנלמדו לא היו רלוונטיים לעולם התוכן שממנו הגיע.
"זה מבורך שמעדכנים את תוכניות הלימוד ומתאימים אותן למצב הקיים, שעוסק בעולמות תוכן של אינטרנט וסטארט-אפים. הדגש על היבטים מעשיים הופך את ה-mba לשימושי יותר ופחות אקדמי".
עם זאת, חן מזכיר שלמרות כניסתם של כלים חדשים לשיווק באינטרנט, כמו רשתות חברתיות, "בסופו של דבר שיווק זה שיווק. ספר מלפני שנה על פייסבוק עוסק באפליקציות שכבר לא קיימות כיום". לכן, לטענתו, מנהל שיווק צריך להיות בקיא בבסיס עקרונות השיווק, אך את הכלים היישומיים באינטרנט שמשתנים כל הזמן ניתן ללמוד במסגרת קורסי בחירה או לימודים משלימים.
הפקולטה למדעי האקזיט
מאת ענבל אורפז
12.12.2010 / 7:12