>> בעוד 12 יום, ב-24 בדצמבר, יתייצבו חברי נציגות השופטים לבחור את יו"ר הנציגות הבא. מבין 36 חברי הנציגות, הציגו את מועמדותם שניים - היו"ר המכהנת, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב ורדה אלשיך, ושופט בית המשפט המחוזי בירושלים יוסף שפירא. מעולם לא היה הקרב על תפקיד יו"ר נציגות השופטים חם יותר.
באחת מתכתובות המייל התכופות בין השניים באחרונה תיאר השופט שפירא את אופיים: "שנינו כנראה עם גנים ג'ינג'יים". בנוסף, שניהם כמעט בני אותו גיל, ושניהם מתמחים בפשיטות רגל ובפירוקים.
אך על אף נקודות הדמיון בין השניים, רבות יותר נקודות השוני. את רוב הקריירה המשפטית בילה שפירא במגזר הפרטי, ואילו אלשיך בולטת במגזר הציבורי. אלשיך החלה את כהונתה כשופטת שלום ופילסה דרכה לבית המשפט המחוזי ולמעמד סגנית נשיא בית המשפט מחוזי, ואילו שפירא מונה ישירות מהמגזר הפרטי לבית המשפט המחוזי.
שפירא, 65, נשוי, אב לשלושה וסב לשתי נכדות. הוא סיים את לימודיו לתואר ראשון במשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד תואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטת לסטר באנגליה. כמו כן סיים קורס גישור בקריה האקדמית קרית אונו ולימודי תעודה בדיני מחשבים באוניברסיטת בר-אילן.
ב-2003 התמנה שפירא מהמגזר הפרטי ישירות לבית המשפט המחוזי. לפני כן עבד כעורך דין עצמאי במשרד עורכי הדין קרמר, שפירא, שניידר.
כשופט חדש במערכת, מכיר שפירא היטב את החסרונות הכלכליים הטמונים בכניסה למערכת השיפוט. בין היתר, שופטים חדשים אינם זכאים לפנסיה תקציבית וצריכים להפריש ממשכורתם לקרן פנסיה, בניגוד לשופטים ותיקים.
בעבר כיהן שפירא כיו"ר ועד עורכי הדין במחוז ירושלים במשך ארבע שנים, כך שהוא מכיר את אופי התפקיד ואת מורכבותו. על הכבוד שייחס כבר אז לשופטים ניתן ללמוד מכך שבמסגרת תפקידו אז ניסה להביא לכך שעורכי דין יעטו את גלימתם גם בפני שופטי בית משפט שלום.
"שפירא יפיח רוח חדשה בנציגות השופטים", מציין בכיר במחוז ירושלים. "הוא ימצב את מעמדה של הנציגות כגורם רב-משמעות בשיח המתקיים ברשויות השונות בכל הנוגע לרשות השופטת", הוא מוסיף.
"הירושלמים הרבה יותר צנועים מהתל אביבים"
לדברי מקור אחר, השופט שפירא ידע לתת דגש על בעיות השופטים החדשים של המערכת באשר למעמדם ולכבודם: "התנאים של שופטים שהתמנו ב-15 השנה האחרונות גרועים בהרבה משל השופטים הוותיקים. השופט שפירא יידע איך לפעול כדי לשפר את מעמדם". מקור במערכת המשפט ציין אף הוא כי שפירא "מבין עניין ומקצר זמן".
עורכי דין במחוז ירושלים, שופטים וחברי נציגות תיארו את שפירא כבעל מזג נוח לכולם. אחד מחברי נציגות השופטים אמר כי "הוא נעים, נוח וממלכתי. הירושלמים הרבה יותר צנועים מהתל אביבים".
שופטת בדימוס אומרת על שפירא: "הוא חברותי מאוד, יודע להסתדר. גם כיום הוא בקשרים טובים עם כל השופטים ומקובל בקרב השופטים ועורכי הדין. הוא לא איש בוטה, הוא יותר פוליטיקאי - עובדה שהוא הגיע ישירות לבית המשפט המחוזי". בנוסף ציינה כיתרון את ניסיונו של שפירא כיו"ר ועד עורכי הדין של מחוז ירושלים: "יש לו ניסיון בתחומים האלה וזה מה שמייחד אותו מהשופטת אלשיך". כמו כן הדגישה את חריצותו: "אין לו פיגורים בעבודה". אחרים מסייגים ואומרים כי הוא בלתי צפוי.
שפירא מכיר היטב את הסוגיות הבוערות שיעמדו לפתחו במידה שייבחר. לדברי מקורביו, שפירא כבר מיפה את הנושאים הבוערים ויודע כיצד בכוונתו להתייחס אליהם. הנושא הבוער ביותר מבחינתו כיום הוא תזכיר חוק נציב תלונות הציבור על השופטים, לפיו יורחבו סמכויות נציב התלונות כך שהוא יוכל לבדוק תלונות על התנהגות שופט מחוץ לבית המשפט ואף תלונות על התנהגותו לפני מינויו.
"תזכיר שכזה עלול להביא לגל מסיבי של תלונות מסיבות שונות - והרי תמיד צד אחד למשפט איננו זוכה, במיוחד בהליכים פליליים", אומרים מקורביו ומוסיפים כי לשיטתו, "על הנציגות לפעול בנחישות להסיר את ההצעה מסדר היום הציבורי ולאפשר לוועדה לתרבות הדיון, בראשותה של שופטת בית המשפט העליון בדימוס טובה שטרסברג-כהן להציע את המלצותיה בנושא".
בנוסף, לדברי המקורבים, מתייחס שפירא לכל נושא התקינה וקידומם של השופטים. "המצב הנוכחי מביא למוטיבציה שלילית ולמרירות, בעיקר אצל שופטים צעירים ושופטי שלום ופוגע בתדמית השופטים".
באשר לתנאי הפנסיה, דעתו של השופט היא שהעברת השופטים החדשים לפנסיה צוברת מובילה לשחיקה ולחוסר רצון לצאת לפנסיה מוקדמת בקרב השופטים.
כמו כן, וחשוב לא פחות לטענת מקורביו, "הנציגות אמורה לטפל בנושאים שנוגעים הן לשופטים בכללם, הן לקבוצות שופטים ולעתים אף למספר מועט של שופטים". הם מציינים כי לא פעם סיפרו להם שיש שופטים שלא העבירו את מלוא הסכומים שאמורים היו לעבור מדי חודש לקרנות או לחברות הביטוח, וכשהגיעה הדרישה להחזר - הנציגות סירבה לטפל בנושא והפנתה את השופטים לפעול בעצמם מול ההנהלה.
מקורבי שפירא אומרים כי לשיטתו יש להפסיק לאלתר את ההידברות עם יו"ר ועד מחוז תל אביב, עו"ד דורון ברזילי, בנוגע להחזרת משוב השופטים. "לא זו בלבד שהדבר פוגע בשופטים, שהרי יתר המחוזות הודיעו על התנגדותם, ואף הוועד המרכזי הקפיא את הנושא. הדבר נוגד את דעתם של מרבית שופטי ישראל".
בין הנושאים הנוספים מציין שפירא את הקמת הדוברות והייעוץ התקשורתי לנציגות השופטים והקמת אתר אינטרנט שיאפשר תקשורת בין חברי הנציגות לכלל השופטים.
לדברי מקורביו, שפירא מאמין כי יש לאפשר לחברי הוועדות השונות בנציגות להגיע לדיונים מחוץ לבתי המשפט, בין היתר בכנסת. "צריך לבחון אפשרות לאפשר זאת בהתראה קצרה וכשקיימים דיונים שקבועים להוכחות", טוענים המקורבים.
"אלשיך ביטלה את הקפאת השכר"
אלשיך, 66, נשואה ואם לשלושה. היא סיימה את לימודי המשפטים בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית ואף החלה לימודי חשבונאות, אך לא סיימה אותם. את רוב הקריירה המשפטית שלה בילתה במגזר הציבורי. בין היתר כיהנה כסגנית פרקליט מחוז תל אביב, וב-1978 מונתה לראשונה כשופטת בבית משפט שלום בתל אביב.
את דרכה לבית המשפט המחוזי פילסה אלשיך למרות התנגדות לשכת עורכי הדין. היא נכנסה למחוזי כרשמת, ועם פרישתו של שופט הפירוקים הקודם, ישי לויט, נוצר חלל שאליו נכנסה בזכות שאפתנותה ויכולת למידה יוצאת דופן.
בדצמבר 2006 נבחרה לתפקיד יו"ר נציגות השופטים הארצית והחליפה את השופטת יהודית צור. אלשיך התמודדה בבחירות הקודמות מול סגן נשיא בית משפט השלום בירושלים, יצחק שמעוני, וגברה עליו ברוב של 30 קולות מול 15. אלשיך משמשת חברת נציגות השופטים הארצית זה כ-20 שנה, שבמהלכן ניהלה לא אחת משא ומתן בנוגע לתנאי שכרם של השופטים ועבודתם. לפני הבחירות אמרה כי בכוונתה להמשיך בדרכה של השופטת צור וכי היא רואה חשיבות בעבודה משותפת עם נשיאת העליון, דורית ביניש, ועם מנהל בתי המשפט, שר המשפטים ולשכת עורכי הדין. "יעדיי המרכזיים כיו"ר הנציגות הם, בין היתר, שמירה על אמון הציבור בעבודת בתי המשפט והשופטים, מתן ביטוי ראוי לעמדות השופטים בנושאים הנוגעים לשמירת עצמאותה של המערכת", הצהירה אלשיך לפני בחירתה. כמו כן, אמרה אז כי בכוונתה לדאוג לתנאי הפנסיה של השופטים החדשים, שנכנסו למערכת אחרי 1995 ואינם זכאים לפנסיה תקציבית וכי תיאבק לביטול משוב לשכת עורכי הדין.
הצלחותיה, אומרים מקורביה, הן רבות. בין היתר, לדבריהם, "בתקופתה לא נתחדש משוב השופטים ובוטלה הקפאת השכר והשכר הושב לקדמותו". כמו כן הושגה דרגת שכר חדשה לשופטים -"שופט בכיר". בנוסף, אומרים המקורבים, "שופרו מאוד תנאי פוליסת הבריאות של השופטים שמונו לאחר 1995, ומונתה ועדה הפועלת באינטנסיביות בנושא שיפור תנאי הפנסיה של השופטים החדשים".
"היא צמחה בתוך המערכת", הסבירה שופטת בדימוס וציינה כי גם כאן מדובר ביתרון: "זה טוב מאוד להתחיל מלמטה ולהכיר את המערכת כולה".
שופט מכהן אחר אמר שאלשיך היא "דעתנית ובוטה". כשמישהו לא מסכים אתה, לדבריו, היא מיד מגיבה "בין בעל פה ובין בכתב". לדבריו, "בניגוד לקודמתה בתפקיד, השופטת יהודית צור, אלשיך מאוד צנטרליסטית. לפעמים היא נפגשת עם גורמים רשמיים ומעדכנת את חברי הנציגות רק בדיעבד". בניגוד אליה, אומר השופט, השופטת צור ידעה לפזר סמכויות והיתה מאוד ממלכתית ונעימה.
בכיר במערכת המשפט טוען כי בקרב השופטים יש ביקורת רבה על אלשיך בעקבות המשא ומתן שלה עם ועד מחוז תל אביב בנוגע להחזרת משוב השופטים בתל אביב. ואולם לדבריו, השופטים בכלל, וחברי הנציגות בפרט, חוששים להביע עמדה מנוגדת לשלה.
לאלשיך יש לא מעט מבקרים מבית. אחד מחברי הנציגות אומר שלנציגות בראשותה לא היו הישגים. לדבריו, עצם המאבק במשוב השופטים שעה שכל המחוזות האחרים והוועד הארצי של הלשכה אינם עוסקים בעניין "ודווקא במחוז תל אביב דורשים להחזיר את המשוב", מראה עד כמה הנציגות בראשותה נחלשה.
אלשיך סירבה להתייחס לסדר היום שבכוונתה לקדם אם תיבחר. במכתב ששלחה בימים האחרונים לחברי נציגות השופטים, היא מתחה ביקורת על עצם ניהול הבחירות בתקשורת. עם זאת, יש נושאים שבהם הבטיחה בעבר לטפל ועדיין לא באו על פתרונם, בהם תנאי השופטים החדשים והקמת דוברות וייעוץ תקשורתי לנציגות השופטים.
"זה תפקיד שבו מה שלא עושים - תמיד מישהו לא מרוצה"
>> נציגות השופטים מונה 36 חברים והיא כוללת נציגים מכל מחוזות השיפוט, שופטים ותיקים וחדשים הפועלים בוועדות השונות. הנציגות היא הגוף שמייצג את האינטרסים והצרכים של השופטים מול גורמים שונים בתוך המערכת, כמו הנהלת בתי המשפט ונשיאי בתי המשפט. כמו כן, משמשת הנציגות "פה" לשופטים ומביעה את עמדתם בפורומים שונים ומול מקבלי ההחלטות, כמו שר המשפטים, בנוגע לשכר השופטים ולתנאי העסקתם, וכן בנוגע למשוב ולתזכיר החוק המרחיב את סמכויות נציב תלונות הציבור.
"זה תפקיד שבו מה שלא עושים - תמיד מישהו לא מרוצה", אמרה שופטת בדימוס. לדבריה, "הנציגות היא לא עוד ועד. ועד זה דבר חיובי, אבל התפקיד של הנציגות הוא כפול - גם לייצג את השופטים מבחינת התנאים וגם, ולא פחות חשוב, לייצג את המערכת ואת הערכים שהמערכת מייצגת - להחזיר את אמון הציבור במערכת".
אחת הדוגמאות הבולטות לתפקיד כפול זה הוא פרשת השופטת הילה כהן. כהן הורשעה בדין משמעתי בזיוף פרוטוקולים של דיונים. לכאורה, היתה הנציגות צריכה לצאת להגנתה. ואולם, הנציגות ראתה חשיבות דווקא באמירה כי אם אלה הם פני הדברים, הרי שהשופטת כהן צריכה לעזוב את המערכת. לדברי השופטת בדימוס: "זוהי אמירה שמראה שהנציגות מייצגת ערכים רחבים יותר. תנאי השופטים וזכויות הפנסיה חשובים מאוד, אבל חשובים לא פחות ערכי המערכת ותדמיתה". לכן, לדבריה, מדובר בתפקיד לא פשוט. יתרה מכך, יו"ר הנציגות מתפקד במקביל למשרה שיפוטית מלאה. לשיטתה של השופטת, היה רצוי שבמקביל לתפקיד יפחיתו את משרתו של השופט המכהן כיו"ר לפחות ב-30%. "זה לא תפקיד שרצים אליו בזרועות פתוחות".
התפקיד קשה, אך הבחירות הנוכחיות בין השופטת ורדה אלשיך לשופט יוסף שפירא מעידות על היוקרה הגלומה. עם זאת, לא תמיד ניתן למנף את התפקיד באופן שיזניק את המכהן בו למשרה ציבורית בכירה יותר. מבין ראשי הנציגות עד כה, רק השופט מיכה לינדנשטראוס הצליח למנף את תפקיד יו"ר הנציגות לאחר פרישתו, כשמונה לתפקיד מבקר המדינה.
השופטת יהודית צור, שהחליפה את השופט לינדנשטראוס בתפקיד היו"ר, סיימה את כהונתה כיו"ר הנציגות והיתה מועמדת להתמנות לשופטת בית המשפט העליון. ואולם, כשלא מונתה - בעקבות מאבק בין נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, ושר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן - החליטה באחרונה צור לצאת לפרישה מוקדמת.
"פוליטיקאי" או "צנטרליסטית" - מי יעמוד בראש נציגות השופטים
מאת שני מזרחי
12.12.2010 / 7:12