בריטניה ואיסלנד הגיעו להסכם להחזרת הסיוע שהעניקה בריטניה בעת המשבר

ממשלות בריטניה ואיסלנד הגיעו להסכם בנוגע להחזר הלוואה בסך 2.3 מיליארד ליש"ט שמשרד האוצר הבריטי העניק לאיסלנד ברגעים הקשים ביותר של משבר הבנקאות באיסלנד. ההלוואה ניתנה לאיסלנד על מנת להבטיח את השבת פקדונות הלקוחות הבריטים בבנק המקוון אייס-סייב (icesave) שקרס לאחר התמוטטות ליהמן ברדרס ב-2008.



בריטניה נאלצה להעניק את ההלוואה לאחר שהתברר כי 108 מהמועצות המקומיות שלה החזיקו פקדונות בהיקף של כ-800 מיליון ליש"ט בבנקים האיסלנדיים, כמו גם ארגונים ללא כוונת רווח ואף אנשים פרטיים. אייס-סייב הציע תנאים טובים במיוחד, שמשכו לקוחות מחוץ לשטחי המדינה. עם זאת, לאחר העברת הכסף, נתגלעה מחלוקת בין בריטניה לאיסלנד בנוגע לתנאי ההלוואה. ההסכם הראשוני בין השתיים עמד על ריבית קבועה של 5.5% בנוסף לריבית משתנה שעלולה הייתה עוד לטפס. באיסלנד נערכו הפגנות גדולות נגד ההסכם, מה שתרם לבסוף להפלת הממשלה באיסלנד.



חוסר הנכונות של איסלנד להחזיר את התשלום לבריטניה, הוביל את ממשלתו של גורדון בראון להשתמש בחוקים נגד הטרור על מנת להשתלט על נכסים איסלנדיים בבריטניה, בהם של בנק לנדסבנקי האיסלנדי - צעד נוסף שעורר את זעמם של האיסלנדים.



כעת מסתמנת רגיעה ביחסים בין איסלנד לבריטניה, לאחר ששתי הממשלות הגיעו להסכם מחודש, לפיו איסלנד תחזיר את ההלוואה בהדרגה, עם ריבית קבועה בגובה 3.3%, בתשלומים שיחו רק ב-2016, ויימשכו עד ל-2046 לכל היותר. בנוסף, הוחלט להגביל את גובה התשלומים כשיעור מהתמ"ג של איסלנד - לא יותר מ-5%. במסגרת ההסכם, יוחזרו חלק מנכסי לנדסבנקי לאיסלנד.



הולנד אף היא הלוותה סכום מסויים לאיסלנד - 1.2 מיליארד יורו - על מנת להבטיח את פקדונות אזרחי באייס-סייב, והסכימה כעת לקבלת ההחזר בריבית של 3%, החל מיולי 2016, ולא יאוחר מ-2046.



איסלנד, שהייתה אחת המדינות הראשונות שנגררו למשבר כלכלי עמוק בעקבות המשבר הפיננסי, ונזקקה לסיוע של קרן המטבע הבינלאומית (imf). עם זאת, כעת נראה שהמדינה מתחילה להתאושש. ברבעון האחרון דיווחה על צמיחה של 1.2%, סימן ליציאתה מהמיתון. ההחלטה לתת לבנקים הגדולים לקרוס נחשבת לאחת הסיבות שהובילו להתאוששות של איסלנד מהמשבר.