כך הופכים צעירים מנטל - לציבור יצרני

>> חובת הגיוס לצבא בישראל חלה על כל אזרח או תושב קבע שהגיע לגיל 18, כהכרח קיומי. התוצר החברתי של חובה זו הוא הכרה באדם הפרטי כאזרח תורם ושווה זכויות.

ואולם בפועל, כ-50% מהצעירים בישראל אינם מגויסים לצה"ל. בקבוצת זו נכללים צעירים בסיכון, צעירים עם מוגבלות, ערבים ועולים. רבים מהם משתייכים לשכבותיה המוחלשות של החברה ואי נגישותם למערכות המרכזיות דרך שירות צבאי או לאומי, מורידה משמעותית את סיכוייהם למוביליות כלכלית וחברתית גם בעתיד.



מה עושה צעיר שקיבל פטור משירות צבאי? האפשרויות עבורו בשוק העבודה מצומצמות, מכיוון שאין לו ניסיון תעסוקתי ומקומות עבודה רבים דורשים עובדים ששירתו בצה"ל או בשירות הלאומי. בחברה המודרנית, לעבודה ולתעסוקה יש משמעויות רבות והשלכות מרחיקות לכת על חיי האדם. המשמעויות המיידיות הן כמובן היכולת להתפרנס ולתפקד כאזרח מועיל ונורמטיבי. מעבר לכך, העבודה היא מרכיב משמעותי בזהות של האדם ובדרך שבה הוא תופש את עצמו, כמו גם בדרך שבה החברה מתייחסת אליו, בחברות שלו, בתחושת השייכות שלו וכבסיס ליצירת מעגל חברתי משמעותי.



מעבר להפסד הברור עבור צעירים אלה, יש כאן הפסד למדינה. אותה מדינה שסירבה לגייס את הצעירים האלה, סובלת מעלייה במספר המובטלים הצעירים, שסיכוייהם לסגל לעצמם אורח חיים של מובטלים ולהיות תלויים בהבטחת הכנסה - גבוהים.



ממחקר שערך משרד הרווחה והביטוח הלאומי בשיתוף עמותת גוונים בקרב צעירים עם מוגבלות ששולבו בשירות אזרחי-לאומי, ניכר שהשירות תרם רבות וקידם את הצעירים לעבר עבודה ותעסוקה בשכר.



על פי המחקר, השירות הלאומי סיפק לצעירים אלה ניסיון תעסוקתי, המהווה מרכיב משמעותי בקורות החיים התעסוקתיים שלהם. לראייה, השיעור הגבוה של צעירים שעיסוקם הנוכחי הוא בתחום דומה לזה שבו עסקו בשירות הלאומי, ואף היו שנקלטו לעבוד באותו ארגון. לפי דיווחיהם, השירות הלאומי סיפק לצעירים אלה חוויה של הצלחה, ובכך מהווה "הוכחה" ליכולתו של אותו צעיר לעבוד. הוכחה זו היא מעין נבואה שמגשימה את עצמה לכך שיוכל להמשיך לעבוד גם בעתיד.



מבחינה כלכלית כדאי למדינה להשקיע במנגנונים שמייצרים שייכות לחברה הישראלית, כמו השירות האזרחי-לאומי. גם המועצה הלאומית לכלכלה נחרצת בתמיכתה בשירות האזרחי-לאומי, מתוך סברה כי השירות מממש את הפוטנציאל הכלכלי של המדינה. מדידות ומחקרים שנעשו בעולם מוכיחים כי התועלת מהשקעה בשנת התנדבות גדולה מהעלות שלה.



על כל דולר של עלות, מתקבלת תועלת של 1.5-1.7 דולרים. כיום מוקצים כ-13 אלף תקנים עבור צעירים בשירות אזרחי-לאומי, כשרק 5% מתוכם מיועדים לצעירים בסיכון או עם מוגבלות. תוספת תקנים עבור שירות של אוכלוסיות אלה, תוך יציקת תוכן משמעותי לתקנים הנוספים, יוצר מענה משמעותי להתמודדות עם הפער החברתי-כלכלי המעמיק.



צעד זה הוא הדרך להפוך צעירים רבים מציבור שהוא נטל על החברה לציבור יצרני המשתלב בה בצורה טובה. זו הדרך היחידה אשר מעבר לתועלות החברתיות והמוסריות שלה, יהיו בה תועלות כלכליות עצומות לקופת המדינה בטווח הארוך.



שרייבר הוא מנכ"ל עמותת גוונים; לוין הוא מנכ"ל עמותת בת עמי