>> אסון השריפה בכרמל שגבה את חייהם של 43 סוהרים, שוטרים וכבאים היה תקדים עצוב מבחינת היקף הקורבנות שנספו בשריפה בישראל. כעת מסתמן כי המחלוקות המשפטיות המתהוות בין חברות הביטוח למשרד הביטחון בנוגע להיקף האחריות של כל אחד מהגורמים עתידות ליצור גם תקדים משפטי שיעסיק את בתי המשפט במשך זמן רב. סכום הפיצויים המצטבר שישולם למשפחות הנספים עשוי להגיע לעשרות רבות של מיליוני שקלים, ולכן אין פלא שכל הנוגעים בדבר ינסו להגן על קופתם, גם במחיר של התחשבנות קרה וצינית למול קורבנות הטרגדיה הקשה שאירעה לפני כעשרה ימים.
אנשי שירות בתי הסוהר נספו בשריפה שהשתוללה בהר הכרמל, לאחר שהאוטובוס שבו נסעו נקלע למלכודת אש שממנה לא הצליח להיחלץ. האוטובוס הוביל את הסוהרים שהיו בקורס קצינים במרכז הארץ אל כלא דמון שבלב הכרמל, לאחר שהאחרונים נתבקשו לסייע בחילוץ האסירים ממנו. לאחר הפינוי, בעת שאוטובוס הסוהרים עשה דרכו מקיבוץ בית אורן במורדות ההר לכיוון כביש החוף, האוטובוס נקלע למלכודת אש ונשרף לחלוטין, על יושביו.
כפי שנחשף בשבוע שעבר ב-themarker, התגלעה מחלוקת בין חברת הביטוח איילון, משרד הביטחון וקרן הפנסיה מבטחים סביב השאלה מי ישלם למשפחות הנספים את תשלומי הביטוח והפיצויים. במוקד המחלוקת עומדת השאלה אם הסוהרים נשרפו בתוך האוטובוס או מחוצה לו, ואם מדובר בתאונת דרכים.
משרד הביטחון הודיע כבר כי יכיר במשפחות הנספים מקרב שירות בתי הסוהר והמשטרה כמשפחות שכולות, וכי ישלם פיצוי למשפחות מכוח אחריותו. קרן הפנסיה מבטחים שבה היו מבוטחים 20 סוהרים שנהרגו תשלם אף היא מיליוני שקלים למשפחות. אך שני הגופים הללו צפויים לגלגל חלק גדול מהתשלום שיועבר למשפחות הנספים לפתחה של חברת הביטוח איילון, בגל של תביעות ביטוח רכב חובה.
חברת הביטוח איילון ביטחה את האוטובוס שנשרף, ותשלם כמיליון שקל על נזקי הרכוש של האוטובוס. ביטוח רכב חובה שעשתה איילון לאוטובוס, חושף אותה לתביעות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים. ביטוח רכב זה כולל פיצוי על כאב וסבל של הנספים קודם שמתו, בהיקף של כ-300 אלף שקל להרוג; פיצוי על אובדן השתכרות, טיפולים והוצאות למשפחות ההרוגים בסכומים משתנים.
בסך הכל, החשיפה של איילון לתביעות ביטוח רכב חובה עקב אסון האוטובוס צפויה להגיע לסכום של 50-70 מיליון שקל.
באיילון טוענים כי כלל לא מדובר בתאונת דרכים, וביטוח רכב חובה לא אמור להיות מופעל במקרה זה, כך שהכסף שאמור לעבור למשפחות נמצא באחריות משרד הביטחון. "האוטו נעצר בגלל השריפה. לאחר מכן הסוהרים יצאו מהאוטובוס ורצו לכיוון חומת האש. עדויות של אנשים שהיו שם דיברו על 20-30 איש שהתחבקו יחד ונשרפו על הכביש, כך שעיקר הקבוצה נשרפה באש שהיתה מחוץ לאוטובוס. זה לא ביטוח חובה, זו לא תאונת דרכים", אמרו באיילון.
האם המוות נגרם מהשימוש באוטובוס
עורכי דין מומחים בדיני נזיקין וביטוח חלוקים בדעותיהם אם ניתן להגדיר את האסון כתאונת דרכים, ולגבי מי הגדרה זו רלוונטית. עו"ד אסף פוזנר מחלק את הנספים לשלוש קבוצות עיקריות. הראשונה, אלו שהאש אחזה בהם בעודם באוטובוס ונספו קרוב מאוד אליו; השנייה, כבאים ושוטרים שניסו לסייע לסוהרים ונהרגו בסמוך לאוטובוס והשלישית, אנשים שנהרגו במרחק רחוק יחסית מהאוטובוס כשניסו להימלט מאימת הלהבות שאחזה בהם הרחק מהאוטובוס. לגבי הקבוצה האחרונה, קיימת הסכמה כי ככל הנראה הגדרת האירוע כתאונת דרכים לא תחול לגביה ולכן חברת הביטוח אינה חייבת בפיצויים.
"המבחן של בית המשפט מבוסס על מבחן 'השכל הישר'. אם הסוהרים ירדו בריאים מהאוטובוס ונהרגו 300 מטר מהאוטובוס יש מקום לטענה שזו לא תאונת דרכים. יצטרכו לבדוק איפה האש אחזה בהם", אומר פוזנר. לגבי שתי הקבוצות הראשונות של הנספים, לדעת פוזנר ניתן לראות בהם כנפגעים של אירוע תאונת דרכים. "אמנם מדובר בשריפת יער, אבל הרכב היה בתנועה. ללא ספק הדלק שהיה באוטובוס שימש סיבה להתלקחות נוספת. הסיבה הראשונית למוות אמנם היתה מחוץ לאוטובוס, אבל מיכל הדלק גרם לפיצוץ ולתוצאה מאוד קשה, ולכן יש מקום לטענה שמדובר בתאונת דרכים", הוא אומר.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים מגדיר תאונת דרכים כמאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב למטרות תח בורה. פוזנר מסביר כי החוק יוצא מנקודת הנחה שייתכן מקרה של פיצוץ או התלקחות שנגרמו בשל רכיב של הרכב, גם אם התאונה התרחשה מחוץ לרכב. כך לדוגמה, במקרה של משפחת לסרי, בית המשפט העליון קיבל ב-1988 את ערעורה של המשפחה, וקבע כי שריפה שהביאה למותם ולפציעתם של נופשים בחוף הים כתוצאה מהתלקחות בלון גז שבו השתמשו בני המשפחה בסמוך לרכבם, נחשבת תאונת דרכים המקימה זכאות לפיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. מכאן, מסביר פוזנר, ניתן להסיק כי ייתכן שחלק מהנספים בשריפה קיפחו את חייהם כתוצאה מהתלקחות של מיכל הדלק או כתוצאה מחפצים שעפו מהאוטובוס בעקבות הפיצוץ שנגרם בו.
עו"ד שמואל ילינק מסכים כי סוהרים שנהרגו לכאורה בעודם באוטובוס יוכרו כנפגעי תאונת דרכים. ואולם גם לדבריו לגבי אלה שהצליחו לברוח מהאוטובוס קיים ספק רב מאוד אם מדובר בתאונת דרכים. "אף פעם אי אפשר לדעת את העובדות המדויקות ובאיזו מידה המוות שהתרחש ייחשב ככזה שקרה קרוב לאוטובוס. לגבי אלו שנשרפו כשהיו לחלוטין מחוץ לאוטובוס אני מעריך שהמוות לא יוכר כתוצאה מתאונת דרכים. קיים ספק לגבי אנשים שיצאו צעד אחד מהאוטובוס ונשרפו חיים. אם הם נספו תוך כדי יציאה מהאוטובוס ייתכן שיראו בהם כנפגעים בתאונת דרכים".
ילינק מסביר כי בנסיבות הקשות של התאונה השאלה אם מדובר בתאונת דרכים סבוכה. על מנת לקבוע אם מדובר בתאונת דרכים בית המשפט יבדוק שאלות כגון האם המוות הוא פועל יוצא מהשימוש באוטובוס, האם המוות היה חלק מהנסיעה באוטובוס, או שמא האוטובוס שימש רק זירה לאירוע חיצוני לנסיעה שאינו קשור לשימוש באוטובוס ככלי תחבורה.
לבחור בין שני מסלולי פיצויים
ילינק ופוזנר מסבירים כי משפחות הסוהרים והשוטרים יצטרכו לבחור בתביעותיהם בין שני מסלולים משפטיים: מסלול של תביעות נגד קצין התגמולים של משרד הביטחון או לחלופין מסלול פיצויים לפי חוקי הנזיקין. משפחות שיחליטו לתבוע את קצין התגמולים לא יוכלו לתבוע את חברת הביטוח.
ואולם משרד הביטחון יכול לתבוע את חברת הביטוח בתביעת שיבוב (תביעה שמגיש מבטח נגד צד שלישי לאחר ששילם נזק), על אותם סכומים ששילם וישלם בעתיד למשפחות. בתביעת השיבוב ינסה משרד הביטחון לטעון שמדובר בתאונת דרכים, כדי שחברת הביטוח תהיה חייבת לפצותו בגין הפיצויים ששילם.
"סביר שרוב המשפחות יבחרו במסלול התגמולים של משרד הביטחון: הוא נוח ומהיר יותר, וגם מבחינת התמורה הוא עדיף, בייחוד לגבי אלמנים ויתומים, אבל יש לבחון כל מקרה לגופו", אומר ילינק.
האם חברת הביטוח יכולה להגיש תביעת רשלנות נגד המדינה בשל אי מניעת האסון?
ילינק ופוזנר מסופקים. "ברגע שהאירוע יוגדר כתאונת דרכים, יש סעיף בחוק שאינו מאפשר להגיש תביעת רשלנות בשל הנזקים שהתרחשו כתוצאה מתאונת הדרכים", אומר ילינק, הוא גם התקשה למצוא תקדים למקרה שבו הוכרה תביעת רשלנות בנסיבות דומות.
המקרה דומה, ציינו המומחים, לאדם שנפגע בתאונת דרכים ובבית החולים התרחשה רשלנות רפואית שהוסיפה לנזק. במקרה כזה חברת הביטוח של הנפגע חייבת לשלם את כל הנזק שנגרם לאדם, למרות הרשלנות הרפואית. פוזנר: "הפסיקה קבעה כי חברת הביטוח לא תוכל לתבוע את בית החולים על הרשלנות בטיפול, למרות שהיא זו שמפצה אותו על כך. אותו דבר עם האסון בכרמל: חברת הביטוח תיתקע עם הפיצוי".
ילינק מוסיף כי חברת הביטוח תוכל לטעון בכתב ההגנה שלה בתביעת השיבוב של משרד הביטחון כי יש רשלנות של המדינה, בניסיון להפחית את חבותה. ואולם, "זה אירוע ראשוני בהיקפו וחומרתו, ולכן קשה מאוד לדמותו למקרים אחרים".
העימות בין משרד הביטחון לחברת הביטוח איילון: היכן אחזה האש בסוהרים
מאת הילה רז
13.12.2010 / 7:06