רכשו גז מצרי ב-4 מיליארד דולר - אבל מחכים לתמר

>> בתום משא ומתן שארך יותר משנה, הודיעה אתמול קבוצת החברה לישראל כי החליטה לפצל את חוזה הענק לרכישת הגז הטבעי בין שתי הספקיות למשק: emg המצרית ושותפות תמר. הקבוצה, שבשליטת סמי ועידן עופר, דיווחה כי חתמה מול emg על חמישה חוזים לרכישת 40%-50% מהגז הטבעי הדרוש לחברות בנות שלה, בהיקף כולל של 3.2-4.3 מיליארד דולר. מדובר בחוזים לתקופת אספקה של 20 שנים, שבסיכומם ערך העסקה עשוי להסתכם ב-8.4-11.6 מיליארד דולר.



באשר ליתרת הגז, חתמה החברה לישראל על הסכמי אופציה מול emg, ובכך הותירה אפשרות למימוש רכישה זו מתמר, אם יגישו השותפות לוחות זמנים ומחיר קבוע לאספקת הגז מן המאגר בתוך תקופה נקובה ב-2011. "כתעשייה ישראלית אנו רוצים לקנות מוצר כחול-לבן", אמר יו"ר החברה לישראל, אמיר אלשטיין. "השאלה היא אם יש לנו בתמר מוצר עם מחיר ולוח זמנים ברורים. מה הסיבה לכך שאין? צריך לשאול את הצד השני. כדי לשמר את הגז הישראלי עשינו מאמץ שפוגע בנו כלכלית", הוסיף.

"היה רעש רגולטורי"



ב-2009 החלה החברה לישראל הליך התמחרות לרכישת הגז הטבעי שלו יידרשו כלל החברות הבנות בקבוצה. התקשרות זו מוערכת באספקה שנתית כוללת של 2.92 מיליארד מ"ק (bcm) מדי שנה, בהיקף של כ-600 מיליון דולר מדי שנה. לאחר התלבטויות בחרו בקבוצה לנהל משא ומתן מרוכז לכלל רכש הגז הדרוש לחברות הבנות בתי הזיקוק לנפט (בז"ן), מפעלי ים המלח (כיל) ו-ic פאואר - זרוע ייצור החשמל של הקבוצה. הרכש המרוכז נועד להגדיל את כושר המיקוח של קבוצת החברה לישראל מול ספקיות הגז. זאת, כאשר היא מניחה על השולחן את חוזה הגז הגדול בהיקפו במשק - לפני החוזה הצפוי של חברת החשמל עם שותפות תמר (2.7 bcm).



ואולם, החלטת החברה לישראל גררה חיכוכים פנימיים בקבוצה, בשל הפערים בין החברות הבנות באשר ללוחות הזמנים לאספקת הגז. כך למשל, בז"ן זקוקה לגז באופן מיידי בשל דרישות המשרד להגנת הסביבה להפחתת פליטות המזהמים במפעל. זאת, כאשר המשרד אף הוציא צווים אישיים נגד בכיריה. לעומתה, כיל מחזיקה בחוזה אספקת גז מים תטיס עד 2015, ולכן גמישה יותר לגבי מועד אספקת הגז הדרוש לה.



לפני כשלושה חודשים חתמו החברה לישראל ושותפות תמר על הסכם עקרונות לרכישת כלל הגז מן המאגר. ואולם, כפי שפורסם ב-themarker, נסוגה במפתיע מפעילת קידוח תמר, נובל אנרג'י, משולחן המשא ומתן מול הלקוחות בישראל. זאת, כך נטען, בשל שינוי תוכנית הפיתוח של המאגר בעקבות שינוי נקודת נחיתת הגז בחוף.



גם לאחר שאישרה את תוכנית הפיתוח החדשה (תוך הזרמת הגז לאשדוד במקום לחוף דור), המשיך הנתק בין שותפות תמר ללקוחותיה הפוטנציאליים - חברת החשמל, דליה אנרגיות ודימונה-סיליקט. השותפות נימקו זאת בחוסר הוודאות סביב המודל העסקי של פיתוח מאגר תמר, בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות את נתח המדינה בהכנסות ממכירת משאבי הטבע.



"ההסכמות העקרוניות סוכמו כבר מזמן, הבעיה המרכזית היא שצריך להפוך אותם לחוזים", אמר אתמול מנכ"ל החברה לישראל, ניר גלעד. "מסיבות שאינן תלויות בנו, ספק הגז כחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו ולא למועד סיום על החתימה עצמה. נכנס רעש רגולטורי משמעותי, ואין אפשרות לקדם את ההסכם".



גלעד הוסיף ואמר: "עשינו מהלך של העדפה מתקנת להסכם כחול-לבן בכך שפיצלנו את החוזה. פעלנו בשקיפות מול כל הממשלה. הבהרנו היטב את לוחות הזמנים שלנו ואת המשמעויות הנלוות, אבל אנחנו חברה ציבורית, צריכים לעבוד עבור כלל בעלי המניות, ואני חושב שהפתרון שגיבשנו הוא המיטבי".



באשר לשאלה אם פיצול החוזה פגע במחיר שהשיגה החברה לישראל בשל האיבוד של יתרון לגודל, השיב אלשטיין: "אני בטוח שיש רמה מסוימת של פגיעה. הבאנו את זה בחשבון. אנחנו לוקחים על עצמנו קיומו של ספק ישראלי נוסף".



האספקה תתחיל ב-2011



לפי מתווה העסקות שדווח אתמול, חתמה החברה לישראל עם emg על חוזים לרכישת 22 bcm ב-20 שנה. מתוכם, בז"ן תרכוש 0.6 bcm גז לצרכים תפעוליים שוטפים גם בחברות הבנות שלה, כרמל אולפינים וגדיב. אספקת הגז תחל כבר בתחילת 2011, ותגדל בהדרגה עד 2014. זאת, לאחר השלמת תשתית הולכת הגז לאזור.



עד סוף 2011 תידרש בז"ן להודיע ל-emg על כמות הגז הסופית שאותה תרצה לרכוש במסגרת ההסכם. הסכם הגז הכולל אותו תרכוש בז"ן לאורך 20 שנה מוערך בטווח 1.8-2.9 מיליארד דולר. הכנסת הגז הטבעי תחליף את שריפת המזוט בשטח המפעלים, ובכך תתרום להוזלת הוצאות הדלק של החברה וכן להפחתת פליטות המזהמים. בבז"ן העריכו את התועלת הכלכלית בשילוב הגז הטבעי ב-130 מיליון דולר בשנה, וכבר חתמו על הסכם חיבורים עם חברת נתיבי גז.



באשר למפעלי ים המלח, חתמה כיל על הסכם מותנה לאספקת 0.2 bcm בשנה למשך 16 שנה עבור תחנת הכוח שמתכננת החברה להקים בשטח המפעל בסדום. בנוסף, חתמה כיל על אופציה לרכישת 0.53 bcm נוספים מ-emg עבור צרכיו התפעוליים של המפעל. היקף החוזים עד 2030, אם יתממשו, מוערך ב-370-460 מיליון דולר.



על חוזה גז נוסף חתמה חברת opc שבעלות החברה לישראל (80%) וואוליה (20%), המתעתדת להקים עד סוף 2012 את תחנת הכוח במישור רותם שבדרום. מדובר בתחנת כוח בהספק 440 מגה-ואט שתוקם בעלות של כ-470 מיליון דולר, ותזדקק למשך 20 שנות הפעלתה ל-0.6 bcm גז בשנה. בשלב זה חתמה o.p.c עם emg על רכישת 0.3 bcm בלבד (50%) ותחזיק באופציה לרכישת היתרה, אותה תידרש לממש עד סוף מארס 2011. הסכם זה יאפשר ל-o.p.c להשלים את הסגירה הפיננסית של הפרויקט מול בנק לאומי, שאמורה להיחתם עד סוף ינואר 2011.



כפי שפורסם ב-themarker, מתכננת זרוע ייצור החשמל הפרטי של החברה לישראל, ic ,power להקים תחנת כוח דומה נוספת באתר סמוך ובהספק 440 מגה-ואט. לפיכך, חתמה הקבוצה על אופציה לרכש גז נוסף מ-emg בנפח שנתי של 0.3-0.6 bcm בשנה עבור תחנה זו, אם כי מדובר בהסכם מותנה שעדיין אינו מחייב.



"יום חג"



סך החוזים המחייבים שעליהם חתמה החברה לישראל מול emg מסתכם ב-1.1 bcm בשנה, אם כי זה עשוי להגיע ל-1.4 bcm לפחות, בהנחה שתחנת הכוח השנייה במישור רותם תוקם. היקפם הכספי של החוזים נמצא בטווח של 3.2-4.3 מיליארד דולר (ל-20 שנה), תלוי בהצמדות ובמשטר ההזרמה. סכום זה משקף לגז מחיר זול יחסית, שנע בין 4.1 ל-5.5 דולרים למיליון btu. מדובר במחיר דומה לזה שקיבלה חברת החשמל בהסכם העקרונות מול שותפות תמר - אך נמוך מזה שמשלמת חברת החשמל בהסכם האחרון שחתמה מול ים תטיס.



באשר לאיומי שותפות תמר, שלפיהם תייקר את מחיר הגז מתמר, אמר גלעד: "המשק נמצא בתחרות. מחיר הגז שאנחנו הגענו אליו יהיה מחיר של שוק בתחרות, וכל ספק גז יוכל לייקרו עד המקום שבו תהיה אלטרנטיבה".



אלשטיין ציין כי בפני החברה לישראל עומדות בשנתיים הקרובות השקעות בכמיליארד דולר וסיכם כי הקבוצה רואה בחתימת ההסכם "יום חג". את המשא ומתן מטעם החברה לישראל ליוו בשנה האחרונה המנכ"ל ניר גלעד, ומנכ"ל ic power, שוקי גולד.



שותפות תמר: "האוצר דוחף לרכוש גז מצרי"



>> בשותפות תמר תולים את החלטת החברה לישראל במסקנות של ועדת ששינסקי בבחינת המשטר הפיסקלי של ישראל בתחום אוצרות הטבע. "מדובר במכה קשה למשק הישראלי", האשימו השותפות נובל אנרג'י, דלק, ישראמקו ואלון גז. "משרד האוצר דוחף חברות ישראליות לרכוש גז מצרי".



לטענת השותפות, "בזמן שבאוצר ובוועדת ששינסקי דנים במסים הנוספים שצריך להטיל על ספק הגז הישראלי, אזרחי ישראל איבדו 4 מיליארד דולר לטובת כיסיהם של אנשי עסקים פרטיים במצרים". עם זאת, בעלי המניות המצרים ב-emg מחזיקים ב-37% ממניות החברה בלבד. "אף שהתרענו האוצר בחר להתעלם מהסכנה, ודחף את החברות לרכוש גז מהספק המצרי על חשבון האינטרסים של אזרחי ישראל", האשימו השותפות.



השותפות תקפו אישית גם את שר האוצר יובל שטייניץ: "בניגוד להבטחותיו, שטייניץ גורם לסיכול היכולת לפתח את פרויקט תמר - פרויקט התשתיות הגדול ביותר שאמור לקום במדינה".



שטייניץ לשותפות בתמר: עליכן לפתח את המאגר - או להחזיר אותו למדינה



>> "למי שקיבל חזקה על משאבי הטבע של ישראל, על פי הצדק, החובה הציבורית והחוק, יש שתי ברירות: לפתח את משאבי הגז, או להחזיר אותם לחזקת המדינה. אין אופציה שלישית" - כך אמר אתמול שר האוצר, יובל שטייניץ.



שטייניץ התייחס בדבריו להצהרות של שותפות תמר, שאיימו באחרונה כי יעכבו את פיתוח מאגר תמר בעקבות מסקנות ועדת ששינסקי - בניגוד לחוק הנפט המחייב בעל חזקה בתגלית מסחרית לפתח אותה לטובת המשק. "אין דבר כזה שמישהו יחזיק במשאבי הטבע של המדינה ומעכב את הפיתוח עד שיתבררו דברים", הוסיף שטייניץ.



שטייניץ הוסיף כי אין סיבה להתנגד לבחינה מחודשת של מדיניות פיסקלית שלא השתנתה זה 60 שנה, ואין מניעה לשנותה - אם התברר כי נתח המדינה במשאבי הטבע נמוך ביחס לעולם.



לנדאו: "הישראלים הפסידו 1.5 מיליארד דולר"



>> שר התשתיות, עוזי לנדאו, המשיך אתמול בקמפיין שהוא מנהל בשבועות האחרונים לטובת שותפויות הגז - ותקף את העסקה שנחתמה בין החברה לישראל לבין emg המצרית.



"אזרחי ישראל הפסידו כ-1.5 מיליארד דולר, שיכולים היו להיכנס לקופת המדינה מרווחי הגז, וזאת על פי כללי המיסוי הקיימים כיום, טרם הקמת ועדת ששינסקי", אמר אתמול לנדאו בדיון חירום שקיים במשרדו בעקבות "ההתפתחויות במשק הגז".



בהודעת משרד התשתיות לעיתונות אף חושבה הפגיעה לכאורה בתזרים המזומנים של פרויקט תמר. בהודעה צוין כי לנדאו פנה אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה להחריג את מאגר תמר מהמלצות ועדת ששינסקי - אף שנציגי משרד התשתיות נמנו עם חברי הוועדה. "אני שב וקורא לראש הממשלה: נזק כבד כבר נגרם. בכדי למנוע נזק נוסף, דרושה התערבותו של הדרג המדיני הבכיר", סיכם לנדאו.



היקף המכירה: 86% ממכסת הגז של emg לישראל



>> בסביבת emg המצרית שמרו אתמול על פרופיל נמוך לאחר נוכח זליגת הדיונים למאבק שותפות תמר. ואולם, בדיווח של חברת אמפל, המחזיקה ב-12.5% ממניות emg ונסחרת בבורסה, ציינה החברה כי היקף החוזים שעליהם חתמה emg מול החברה לישראל ינוע בטווח של 5-10 מיליארד דולר, וכי מימושו המלא, לרבות האופציות, יאפשר ל-emg למכור 6 מיליארד מ"ק מתוך המכסה של 7 מיליארד מ"ק (86%) השמורה לישראל במסגרת הסכם המסגרת בין המדינות.



עד כה חתמה emg בישראל על חוזים לאספקת 3.6 מיליארד מ"ק בשנה, בהיקף של כ-10 מיליארד דולר. בין החברות העיקריות שעמן חתמה על הסכמים ארוכי טווח נמנות חברת החשמל ויזמית החשמל הפרטי דוראד. חברת emg מוחזקת בידי איש העסקים המצרי חוסיין סאלם (28%), ptt התאילנדית (25%), קבוצות מרחב ואמפל של יוסי מימן (20.6%), סם זל ודיוויד פישר (12%), חברת הגז המצרית (10%) וגופים מוסדיים ישראליים (4.4%).