העמותה לקידום דרך אחרת למדה דרך ארץ

>> לא זו הדרך - זה המסר ששלח אתמול בג"ץ לגוף הקרוי "העמותה לקידום דרך אחרת". למעשה, שופטי בית המשפט העליון החליטו ללמד את העמותה דרך ארץ כשקבעו כי הלשון הבוטה שנקטה כלפי פרופ' איתן ששינסקי היתה בלתי ראויה, וקבעו כי על העמותה לשלם הוצאות בסך 35 אלף שקל לקופת המדינה ועוד פיצוי ב"סכום סמלי" של 15 אלף שקל לששינסקי עצמו.

העותרים טענו כי העובדה כי ששינסקי חבר בוועדת ההשקעות של קרנות הנאמנות של בית ההשקעות פסגות, שלהן אינטרסים כלכליים בחברת אמפל שבשליטת יוסי מימן, השותפה בגז המצרי, שמה אותו במצב של ניגוד עניינים. כלומר, ששינסקי לכאורה מעוניין להעלות את המיסוי על גז שיופק בישראל כדי להיטיב עם השקעותיה של פסגות.



בג"ץ קבע כי לכהונת ששינסקי בפסגות אין קשר להחלטות הקשורות בגז המצרי, וכי ממילא ששינסקי התחייב לא להשתתף בהחלטות כאלה ולכן ניגוד העניינים אינו קיים, ואם הוא קיים - הוא רחוק מכדי להביא לפסילתו.



העותרת גם טענה כי אשתו של ששינסקי קשורה לקרן החדשה לישראל, שמקדמת ותומכת בהעלאת תמלוגי הגז. בג"ץ קבע כי אשתו של ששינסקי אינה שותפה לגיבוש מדיניות הקרן בישראל, אלא קשורה לפעילות הבינלאומית שלה ולליווי אורחים מחו"ל. לפי בית המשפט, גם בהיבט זה לא קיים ניגוד עניינים.



שופטי בג"ץ הבהירו לעותרים בדיון כי לעתירה אין בסיס והמליצו למשוך אותה. העותרים הגיבו בהודעה כי ימשכו את העתירה, "מתוך רצון לכבד את המלצתו של בית המשפט שביקש לא לדון בעתירה". את השופט אשר גרוניס זה הקפיץ. את ההודעה הוא הגדיר "התחכמות גרידא" ובעקבותיה החליט לדון בעתירה לגופה ולדחות אותה.



החלטתו התמציתית של גרוניס, שזכתה להסכמת השופטים סלים ג'ובראן וניל הנדל, רצופה עקיצות הומוריסטיות למחצה כלפי העמותה העותרת. גרוניס מצביע על פגמים רבים בעתירה, כמו אי-צירופו של ששינסקי כמשיב לעתירה ואי-מיצוי ההליכים מול משרד האוצר.



בג"ץ קובע כי העתירה שייכת למשפחת העתירות שנועדו "לנצל את במת בית המשפט בדרך בלתי ראויה". בעיקר, מודאג גרוניס מהחשש שמומחים דוגמת ששינסקי - שמכהן בוועדה בהתנדבות - יימנעו מליטול על עצמם כהונות כאלה מחשש שיעמדו במוקד קמפיין השמצות. מטעם זה הטיל בג"ץ את תשלום ההוצאות הכבדות על העמותה העותרת. "העותרת שהגישה עתירה שמשקלה כמשקל נוצה ראוי לה שתחויב בהוצאות שמשקלן כבד", קבעו השופטים.



הפיצוי הנוסף שניתן לששינסקי מעיד גם על רצונו של בג"ץ לטהר את שמו של הכלכלן, שהעותרת הכפישה באמצעות עתירות וכתבי טענות משפטיים.