>> יישומו של חוק יום חינוך ארוך, שהיה אמור לספק יום לימודים ארוך מגני חובה עד כיתות חטיבת הביניים, נדחה אתמול שוב, בפעם החמישית, כחלק מחוק ההסדרים ולבקשת האוצר. החוק נחקק ב-1997 והיה אמור להיות מיושם כבר ב-2001.
מאז שנחקק החוק הממשלה דחתה את יישומו שוב ושוב באמצעות חוק ההסדרים. אתמול החליטה ועדת החינוך של הכנסת לדחות את השלמת יישומו של החוק ל-2015-2016. כיום, 14 שנים לאחר שהחוק נחקק, הוא מיושם רק ב-600 בתי ספר ובכ-1,300 גני ילדים - פחות ממחצית ממוסדות החינוך בישראל.
הממשלה ביקשה לעכב את יישום החוק מסיבות כלכליות מאחר שעלות יישום החוק רק בגני החובה ובבתי הספר היסודיים מוערכת בכ-1.04 מיליארד שקל. משרד החינוך לא התנגד לדחייה מכיוון שרפורמת אופק חדש - המיושמת בימים אלה ב-1,709 בתי ספר ובשנתיים הקרובות אמורה לכלול את כל בתי הספר היסודיים ואת חטיבות הביניים - כוללת גם הארכת יום הלימודים. "היריעה התקציבית קצרה וסדרי העדיפויות מרובים", אמרו במשרד החינוך. רק שני חברי ועדה התנגדו לדחיית החוק מתוך שמונת החברים בה.
חוק חינוך ארוך נחקק במטרה "לתת הזדמנות שווה בחינוך לכל ילד בישראל כדי להביאו למיצוי מרבי של כישרונותיו". בחוק נקבע כי בתוך שלוש שנים מערכת החינוך בישראל תעבור ללמד לפחות 41 שעות שבועיות במקום כ-36 שעות שבועיות כיום. תלמידי בתי הספר בישראל היו אמורים ללמוד שמונה שעות ביום במשך ארבעה ימים בשבוע, חמש שעות ביום אחד, וארבע שעות ביום שישי. במקור החוק כלל את כל מערכות החינוך מגני החובה ועד כיתות י"ב אך במהלך השנים החוק תוקן וכיום הוא מגיע רק עד חטיבות הביניים.
החוק היה אמור לחול בהדרגה החל בשנת הלימודים תשנ"ח (1997-1998) ביישובים ובשכונות שיקבע שר החינוך.
למעשה, החוק המקורי נחקק כבר ב-1990 ביוזמת יו"ר ועדת החינוך של הכנסת באותה תקופה, מיכאל בר זוהר, ממפלגת העבודה. אז הקפיא שר החינוך, זבולון המר, את החוק שקבע כי יום הלימודים יהיה ארוך אך יתקיים רק עד יום חמישי, בטענה שהתלמידים יתקשו ללמוד עד שעות אחר הצהריים וכי החופש בימי שישי יקשה על ההורים. ממשיכיו בתפקיד - שולמית אלוני ואמנון רובינשטיין - המשיכו לא ליישם את החוק. ב-1995 בוצעו ניסיונות נוספים להעביר את החוק, ולבסוף ב-1997 הצליח מאיר שטרית להעביר את החוק בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה.
"סדרת דרמה בהמשכים"
ח"כ רונית תירוש, שהתנגדה לדחיית החוק, אמרה כי הדחייה "מבזה את הכנסת" והציעה לבטל את החוק לחלוטין. תירוש התייחסה ללימודים הארוכים המתקיימים ברשת בתי הספר של ש"ס ותקפה את נציג ש"ס בוועדה, נסים זאב, שהצביע בעד דחיית החוק. "ש"ס מעוניינים לשמור על הערך המוסף של תנועתם ולהמשיך להיות היחידים שמספקים יום חינוך ארוך לבוחריהם", אמרה. ח"כ מוחמד ברכה (חד"ש), שהתנגד גם הוא לדחיית החוק, ביקש להוסיף לחוק את השם "סדרת דרמה בהמשכים".
ח"כ מאיר שטרית (קדימה), שיזם את החוק והגיש אותו להצבעה בכנסת שבע פעמים עד שהצליח להעביר אותו, אמר: "בצער רב לא הופתעתי מהחלטת הממשלה. כל הממשלות, כולל הנוכחית, משלמות מס שפתיים על חשיבות החינוך, אך קיים פער ענק מהמצב בפועל. חוק חינוך ארוך הוא המפתח האמיתי למניעת המצוקה בישראל".
לדבריו, בש"ס ובאגודת ישראל, ששניים מחבריה מכהנים בוועדת החינוך, חוששים מיישום מלא של החוק. "החוק היה מחסל את רשת החינוך של ש"ס ואגודת ישראל. אם היו מציעים לכל המדינה הכל בחינם בבית הספר, לא היתה להורים סיבה לשלוח את הילדים לבתי הספר שלהם".
ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי) תמך בדחיית החוק ואמר כי זהו המחיר לתוספת התקציבית שקיבל לאחרונה משרד החינוך. ממשרד החינוך נמסר כי במסגרת רפורמת אופק חדש יזם המשרד תיקון לחוק יום לימודים ארוך שאושר בוועדת החינוך, לפיו יום לימודים ארוך יקוצר ועליו יתווספו חמש שעות שבועיות בהתאם לרפורמת אופק חדש, שבמסגרתה מחויב כל מורה ללמד חמש שעות נוספות בשבוע בסוף יום הלימודים.
"כדי לאפשר את הפעלת אופק חדש בבתי ספר שבהם מתקיים יום חינוך ארוך באופן מיטבי, הוצע לתקן את החוק כך שבמוסדות חינוך שבהם מונהג יום חינוך ארוך ומופעלת תוכנית אופק חדש ילמדו במשך ארבעה ימים בשבוע שבע שעות לימוד לפחות", נמסר.
יום לימודים ארוך נחקק ב-97'; היישום? אולי ב-2015
מאת ליאור דטל
14.12.2010 / 7:00