יציאה לעבודה אינה ערובה ליציאה מעוני

>> הדו"ח האחרון של הלמ"ס על מצב התעסוקה מצביע על כך שברבעון השני של 2010 כ-25% מתושבי ישראל בגילאים 25-65 (כמיליון נפשות) לא השתתפו בכוח העבודה האזרחי.

שיעור זה של אי-השתתפות הוא הגבוה ביותר במדינות oecd. האי-השתתפות בולטת במיוחד בקרב הגברים החרדים והנשים הערביות, אך היא מאפיינת גם אוכלוסיות נוספות במיוחד ביישובים בפריפריה. לתופעת האי השתתפות בעבודה מיוחסות השפעות רבות שאחת הבולטות שבהן היא שיעורי העוני והאי-שוויוניות הגבוהים המאפיינים את ישראל.



ההשתלבות בעבודה של הלא-משתתפים נתפשת כאחד האמצעים היעילים ביותר להתמודדות עם בעיית העוני, ואכן, הממשלה יזמה בשנים האחרונות כמה תוכניות, כמו תוכנית אורות לתעסוקה, שהפעלתה עשויה להתחדש בקרוב. עם זאת, אלה הרואים בהשתלבות בעבודה אמצעי מרכזי להתמודדות עם בעיית העוני, מתעלמים מנתונים המצביעים על כך שצעד זה אינו מביא בהכרח ליציאה מעוני.



נתוני דו"חות העוני האחרונים של הביטוח הלאומי מצביעים על כך שכ-12% מהמשפחות שבהן ראש המשפחה עובד הן עניות. ראוי להדגיש כי קו העוני שנקבע על ידי הביטוח הלאומי הוא נמוך למדי וכי לפי מדד הסיכון לעוני שבו משתמשת הלמ"ס, המבוסס על קו עוני גבוה יותר, שיעור העובדים העניים הוא גבוה הרבה יותר. אחת התופעות המאפיינות אפוא את ישראל היא המספר הגבוה של עובדים בעלי הכנסה נמוכה, שרבים מהם ממוקמים מתחת לקו העוני ורבים מעליו, אך בסמוך מאוד לו.



ניתן אמנם להיאחז בנתון שלפיו רק כ-12% מהמשפחות העובדות הן עניות ולהניח שההסתברות של לא-משתתפים שישתלבו בעבודה להישאר עניים היא נמוכה. ואולם נגד הנחה זו ניתן להעלות את הטיעון שלפיו סביר להניח שהרוב המכריע של הלא-משתתפים, הכוללים מספר גבוה של גברים חרדים ונשים ערביות, כלומר אוכלוסיות עם מיומנויות נמוכות, יצטרפו למעגל העובדים העניים.



ההשתלבות בעבודה של הלא-משתתפים, כמו גברים חרדים, היא ללא ספק חיונית ויש להתמיד ואף להרחיב את המדיניות החותרת לקדם תהליך זה. חיוני באותה מידה ללוות מדיניות זו בצעדים מעשיים שונים, שיביאו לכך שהיציאה לעבודה אכן תביא להיחלצות מעוני. צעדים אלה עשויים לכלול תוכניות שחלקן כבר מופעלות בהיקף מצומצם: העלאת שכר המינימום, יישום מס הכנסה שלילי בכל המדינה, המשך תשלום חלקי של קצבאות למשתלבים בעבודה, עידוד יציאה לעבודה של שני בני הזוג במשפחות באמצעות תמריץ כספי, עידוד היזמות העסקית, פיתוח שירותים תומכי עבודה, פיתוח מסגרות יעילות של השלמת השכלה והכשרה מקצועית וצמצום משמעותי של העסקת עובדים באמצעות קבלני כוח אדם.



מדיניות ההשתלבות בעבודה חייבת לחבור למדיניות ברורה ושיטתית של התמודדות עם בעיית העוני בישראל.



הכותב הוא פרופסור (בדימוס) בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב