עיריית ת"א פעלה בחוסר תום לב בהליכי גביית חוב

>> עיריית תל אביב אינה רשאית לגבות חוב מחייב מוגבל באמצעים בדרך של הליכי גבייה מינהליים - כך קבע בשבוע שעבר בית המשפט המחוזי בתל אביב תוך מתיחת ביקורת על העירייה.

"מניעיה של הרשות בשינוי מסלול הגבייה נועדו להסיר מדרכה את המחסום שנוצר עם הכרזתו של העותר כחייב מוגבל באמצעים. מניעים אלה פסולים בעיני ויש בהם להשליך על תום הלב הנדרש מן הרשות בהפעלת סמכויות הגבייה ובחירת מסלול הגבייה, ועל היושרה בה מחויבת הרשות בפעולותיה".



עיריית תל אביב החלה ב-2000 הליכי הוצאה לפועל בגין חוב ארנונה ומים נגד מרדכי עמר, ששכר נכס ברחוב השתולים בתל אביב, זאת לאחר שהגישה תביעה נגדו וזכתה בה. בסוף 2001 הוכרז עמר כחייב מוגבל באמצעים במסגרת ההוצאה לפועל, ונפתח לו תיק איחוד שבו אוחדו כל תיקי ההוצאה לפועל שלו, ונפסק לו צו תשלומים לגבי כלל חובותיו.



למרות זאת, עיריית תל אביב המשיכה לנסות לגבות את חובה ממנו, שלטענתה היה בסך של 451 אלף שקל, ופתחה נגדו בהליכי גבייה מינהליים.



על כך עתר עמר לבית המשפט לעניינים מנהליים וטען כי משהגישה העירייה נגדו תביעה אזרחית ופתחה נגדו תיק הוצאה לפועל לביצוע פסק הדין, היה עליה להמשיך ולנהל את הליכי הגבייה נגדו בהתאם לצו איחוד התיקים, ללא אפשרות לנקוט בהליכי גבייה מינהלית.



גבייה מינהלית היא הליך שבו חוב לרשות המקומית, כמו חוב ארנונה או מים, נגבה ישירות מהחייב ללא הגשת תביעה בבית המשפט. על השימוש בהליכים אלה על ידי הרשויות המקומיות נמתחה ביקורת על ידי בתי משפט שונים, ואולם בפברואר השנה יצא בית המשפט העליון להגנת הרשויות המקומיות וביטל פסק דין מחוזי שבו נקבע כי הליכי הגבייה המינהליים "אינם מוצדקים, אינם סבירים, ואינם מידתיים".



השופטת שרה ברוש קיבלה את העתירה. "הכרזתו של העותר כחייב מוגבל באמצעים מעניקה לו הגנה בשל מצבו הכלכלי שאינו מאפשר לו לעמוד בתשלום החוב, זאת כדי למנוע הפיכתו לחסר כל ולנטל על החברה. ההגנה מגבילה את הדרכים הפתוחות בפני הנושה לגבות את חובו.



לדבריה, "בשל החלטת הרשות לשנות כיוון ולפנות להליכי הגבייה המינהלית, נמנעה מהעותר ההגנה המוענקת לחייב מוגבל באמצעים, הגנה שהיתה מוענקת לו אילו נקטה נגדו הרשות באמצעים אזרחיים.



"משנקבע כי העותר מוגבל באמצעים, אין זה ראוי כי הרשות תשנה מסלול ותפעל לגביית החוב בדרכים של גבייה מנהלית תוך התעלמות ממצבו הסוציו-אקונומי של העותר ומההוראה האופרטיבית של ראש ההוצאה לפועל באשר לאיחוד התיקים".