נפגעתם מהסופה? לא בטוח שמגיע לכם פיצוי

הבית הוצף כתוצאה מהסופה הקשה והריהוט ניזוק? עץ נפל על רכב חונה ומחץ אותו תחתיו? חפץ התעופף ברוח וגרם נזק להולך רגל? הסערה שהשתוללה ברחבי המדינה בימים האחרונים צפויה להביא עמה גם מבול של תביעות נגד חברות הביטוח, גופים של המדינה ורשויות מקומיות שלכאורה אחראים - מי בשל רשלנות בטיפול ומי מסיבה אחרת, לפיצוי על הנזקים שנגרמו.

באמצעות מומחים לתביעות נזיקין ערך themarker מדריך קצר לנפגע: את מי ניתן לתבוע ומתי, ובאיזה מקרים יחליט בית המשפט שיש אחריות, לעומת מקרים שייחשבו כוח עליון.

סערה מלווה בדרך כלל במטרים עזים שגורמים להצפות. לדברי עו"ד כרמי בוסתנאי, הרשות המקומית היא זו שאחראית על מערכות התיעול והניקוז והיא מחויבת בחוק להיערך לכך שהמערכות הללו יפעלו באופן תקין. הטענה של הרשויות המקומיות שהצפה היא כוח עליון נדחתה לא אחת על ידי בתי המשפט, גם מהנימוק שרשות מקומית חייבת להיות ערוכה למצב של מזג אוויר חריג, וגם לאור העובדה שאירועים מהסוג הזה חוזרים מדי חורף, ולכן אינם כוח עליון בלתי צפוי.

בוסתנאי מוסיף כי אם ההצפה גרמה לנזקים כתוצאה מחלונות שנשברו או דברים שעפו ופגעו בדירה, ניתן לתבוע את הביטוח של הדירה, ככל שיש.

עו"ד ענת גינזבורג מוסיפה כי במידה שנשכרו בעלי מקצוע לבצע עבודות שנועדו למנוע את ההצפה לפני השיטפון, לדוגמה מומחים בתחום האיטום או הצנרת, ולמרות עבודתם נגרם השיטפון, ניתן לתבוע אותם או את חברת הביטוח שלהם.

במידה שעץ נשבר בסערה וגרם לפגיעה בהולך רגל, יש לבדוק ראשית ברשות מי נמצא העץ. גינזבורג מציינת כי אם העץ נמצא באחריות של הרשות המקומית, יש להוכיח כי הרשות לא תיחזקה כנדרש את העץ. לדבריה, "על הרשויות המקומיות מוטלת חובה לתחזק את העצים, לשתול אותם במקומות מתאימים, לגזום אותם ולבדוק האם ישרדו סערה. במידה שהרשות המקומית לא עשתה זאת, בית המשפט יחייב אותה בפיצויים בשל הנזק שנגרם".

אם העץ היה בחצר מגורים, ניתן לתבוע את ועד הבית של הבניין. יש להוכיח כי גינת הבית המשותף לא תוחזקה כראוי על ידי גנן. גינזבורג מבהירה כי ניתן לתבוע את חברת האחזקה של הבניין או את הגנן במקרה של רשלנות באחזקת הגינה שגרמה לנפילת העץ. אם האדם היה בדרך לעבודה או ממנה או במהלך העבודה, הוא יוכל לתבוע גם את המוסד לביטוח לאומי בשל תאונת עבודה.

יש לבחון היכן נמצא העץ: אם באחריות רשות ציבורית או בשטח בניין מגורים. לדברי בוסתנאי, ניתן לתבוע גם את חברת הביטוח של הרכב, שככל הנראה תתנער מאחריות ותגיד שמדובר בכוח עליון, ואז ניתן לתבוע את הרשות המקומית שאחראית על העצים שבתחומה.

הכלל שהתגבש בפסיקת בתי המשפט, אומרת גינזבורג, הוא כי תוטל אחריות על הרשות המקומית כשמדובר בעץ שניתן היה לצפות את קריסתו. הרשות המקומית היא הבעלים והמחזיקה במקרקעין, ולכן היא אחראית לנזקים הנגרמים כתוצאה מנפילות עצים בשטחה. הרשות יכולה לסתור טענה זו אם תראה שעשתה מאמץ כדי לאתר עצים מועדים לפורענות ולגזום אותם.

פרגולות וסוככים שלא הותקנו או תוחזקו כראוי יכולים להתנתק ממקומם ברוח עזה ולהסב נזק כבד. לניזוק קיימת זכות להגיש תביעה נגד בעלי הדירה או החנות בשל הרשלנות. גינזבורג מסבירה כי בעל הדירה הנתבע יכול מצדו לתבוע את יצרן הפרגולה במידה שהנזק נבע מפגם בייצור, את מתקין הפרגולה שלא התקין אותה באופן נכון וראוי, או את הארכיטקט שתיכנן את מיקומה.

לדברי בוסתנאי, אם מדובר בעציץ שעף ממרפסת של בית פרטי, הרשלנות היא של האדם שהניח שם את העציץ או כל חפץ אחר שעף ברוח, וניתן לתבוע את הבעלים של אותו חפץ. אם מדובר באריחי בניין שהתנתקו מהבניין ופגעו בבית או באדם, ניתן לתבוע גם את בעלי הבית שלא דאגו לתחזוקה ואת הקבלן שבנה את הבניין ונכשל בביצוע. "זו רשלנות ברורה וחד-משמעית של המחזיק ושל הקבלן", אומר בוסתנאי.

גם במקרה זה, מסביר בוסתנאי, מדובר בהצפה, שדינה כמו הצפת בית, רק שכאן ניתן לתבוע גם את הביטוח של הרכב, במידה שיש כיסוי כזה. כדאי לתבוע גם את חברת הביטוח וגם את הרשות המקומית.

גינזבורג מסבירה כי הפסקות חשמל אינן מכוסות בפוליסות הביטוח של תכולת הדירה. לכן בדרך כלל במקרה של נזק לרכוש שנגרם כתוצאה מפגיעה במערכת החשמל של חברת החשמל, אין כיסוי לנזקים.

עם זאת, בוסתנאי מציין כי לחברת החשמל אין חסינות מלאה כנגד תביעות שכאלה. לדבריו, אם ברור שחברת החשמל יכולה היתה למנוע את הנזק, ולא פעלה לעשות זאת, למשל קצרים והפסקות חשמל שנוצרו עקב ביקושי יתר לחשמל בגלל הקור העז וגרמו לנזקים - ניתן לתבוע בגינם את חברת החשמל בטענה שלא נערכה לספק חשמל כראוי לאור הביקוש הידוע. ואולם אם נפל עמוד חשמל כתוצאה מהסערה וגרם לנזק, הרי שזה אכן כוח עליון שחברת החשמל לא יכולה היתה לשלוט בו ולכן לא ניתן לתבוע אותה במקרה זה.

גינזבורג מספרת כי בית המשפט פסק באחרונה כי על חברת הביטוח של הדירה לפצות תושב אילת שעקב רוח פרצים נשברה טלוויזיה יקרה בביתו.

אתמול פורסם כי נזק כבד נגרם לכמה עסקים במתחם נמל תל אביב. אותם עסקים נפגעו על ידי הגלים הגבוהים והרוחות העזות, שניפצו זגוגיות, שברו והרסו ציוד וגרמו להצפות.

לדברי בוסתנאי, בבתי עסק שניזוקו ישירות מהסופה אף אחד לא אחראי לנזקים. "מי שפתח עסק בנמל תל אביב למשל, והחליט למקם את העסק על חוף הים, זו אחריות שלו בלבד. כמו שהוא נהנה מנוף שמושך לקוחות בשל הקירבה לים, כך הוא לא יכול לטעון שהקירבה לם גרמה לו נזק, בטח ובטח לא מהקופה הציבורית. יש כאן אלמנט של הסתכנות מרצון", מסביר בוסתנאי. במקרה כזה, הוא מוסיף, בעלי העסק יכולים לתבוע אך ורק את הביטוח שביטח את העסק, בתנאי שיש סעיף שמפצה במקרה של הצפה ושיטפון.